עליות חדות בניו יורק: מניות הטכנולוגיה מזנקות

הנאסד"ק מוסיף 1.25%. מצידו השני של המתרס מזנק גם מחיר הנפט לרמות הגבוהות מ-64 דולר לחבית. הזהב מוסיף 13 דולר נוספים. Google מוסיפה 3.4%, Yahoo מוסיפה 4.5%. בישראליות: אמ סיסטמס מוסיפה 1.96%, קמטק עולה ב-3.24%
יניב לפן |

המדדים בוול סטריט נסחרים בעליות שערים חדות. למרות חילוקי הדעות בקרב האנליסטים הדעה הרווחת הינה כי נתון המאקרו שהתפרסם מוקדם יותר היום בנוגע לרמת האבטלה ולכמות העובדים שהתווספו במהלך חודש דצמבר במשק האמריקני תפעיל לחץ על בכירי הפד להפסיק את תהליך העלאת הריבית מוקדם מהצפוי. בבורסת ה-NYSE יחס המניות העולות ליורדות עומד על 1:2 ובבורסת הנאסד"ק יחס המניות העולות ליורדות עומד על 5:9.

מבחינת הסקטורים העולים, בולטים סקטורי הטכנולוגיה. סקטור מניות האינטרנט עולה ב-2.5%, סקטור החומרה עולה ב-1.3%, סקטור המוליכים למחצה עולה ב-2% וסקטור מניות התוכנה עולה ב-1.7%. מבין הסקטורים שאינם טכנולוגיים בולט סקטור מניות האנרגיה שעולה ב-2.5%.

מדד הנאסד"ק עולה ב-1.25% לשער של 2,305 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.77% ל-10,965 נקודות.

אנליסטים רבים מאמינים כי כמות העובדים החדשים שנוספו בחודש דצמבר, אשר הייתה קטנה יחסית לציפיותיהם תאלץ את בכירי הפד להפסיק עם תהליך העלאת הריבית מוקדם מהצפוי. בשווקי האג"ח עם זאת מתרכזים הסוחרים בנתון אחר שפורסם עם הדו"ח אשר הצביעה על עלייה חדה מהצפוי בשכר הממוצע לשעה. העלייה בשכר יחד עם התיקון כלפי מעלה של נתוני חודש נובמבר, אומרים האנליסטים, דווקא מעוררים דאגה בנוגע ללחצים האינפלציונים העלולים לנבוע משוק העבודה. עם התיקונים הללו, דו"ח האבטלה היה יציב, לדבריהם, ואינו צפוי לזרז את בכירי הפד לקבל החלטה על הפסקת תהליך העלאת הריבית.

שתי תאגידי ענק מרכזים את עניין המשקיעים בבורסות מעבר לים. בנק ההשקעות הגדול Credit Suisse First Boston הוריד את המלצתו למניית חברת מיקורסופט ל-"נייטרלי" מ-"תשואת יתר", חברת IBM הודיעה כי היא מקפיאה את תכנית הפנסיה של עובדיה בארה"ב החל משנת 2008.

מחירי הנפט עומדים גם הם במרכז המסחר היום לאחר פרסום נתוני מלאי הנפט השבועיים על ידי משרד האנרגיה האמריקני אמש. אתמול דיווח המשרד כי מלאי הדלק והתזקיקים עלה בכמות גדולה מהצפוי, בעקבות העלייה ירדו אמש מחירי הנפט ב-1%. היום נסחרים מחירי הנפט בעלייה של 1.56 סנט לשער של 64.35 דולר.

מאקרו

מוקדם יותר היום פרסם משרד העבודה האמריקני את נתוני שיעור האבטלה במשק. המשרד דיווח כי שיעור האבטלה ירד ב-4.9% ומספר העובדים במשק גדל ב-108 אלף עובדים בלבד אל מול צפי לגידול של 205 אלף עובדים. השכר הממוצע עלה ב-5 סנט לשעה ל-16.34 דולר לשעה ובכך הביא את העלייה הכוללת של השכר הממוצע לשעה ל-3.1% במהלך שנת 2005. ממוצע שעות העבודה השבועיות ירד ל-33.7 שעות.

אמריקניות במרכז

מניית IBM (שסימולה: IBM) עומדת היום מרכז המסחר לאחר שהודיעה כי היא מקפיאה את תכנית הפנסייה של עובדיה בארה"ב החל משנת 2008. מניות החברה מגיבות לידיעה בעלייה של 2.59% לשער של 84.64 דולר.

חברת Microsoft (שסימולה: MSFT) יורדת ב-0.93% לשער של 26.74 דולר. מוקדם יותר היום פרסמו האנליסטים בבית ההשקעות הגדול Credit Suisse First Boston הורדת המלצה למנייה. האנליסטים הורידו את המלצתם ל-"נייטרלי" מ-"תשואת יתר". בבנק ההשקעות טענו מוקדם יותר כי המנייה עדיין יכולה לשמש כגידור מסויים לשוק תזזיתי אך שהיא רחוקה רק 10% ממחיר היעד שלה.

Google (שסימולה: GOOG) קיבלה מוקדם יותר היום העלאת המלצה נוספת מצד אחד מבתי ההשקעות הגדולים. העלאת ההמלצה מגיעה לאחר שורה של עדכוני מחירים שבוצעו למנייה על ידי מספר בנקי השקעות גדולים. האנליסטים בבית ההשקעות Goldman Sachs העלו את מחיר היעד למנייה ל-500 דולר מ-400 דולר. מניות החברה עולות ב-3.43% לשער של 468.58 דולר. בבית ההשקעות הגדול העלו גם את מחיר היעד למניית Yahoo (שסימולה: YHOO) מ-40-44 ל-50 דולר למנייה. מניות החברה מזנקות ב-4.55% לשער של 43.42 דולר.

ישראליות במרכז

מניות חברת התרופות הישראלית תרו (שסימולה: TARO) ממשיכות לרכז עניין גם היום. אתמול חתמו מניות החברה בעליה של 3.3% למחיר של 14.9 דולר. ברקע החברה הודיעה כי הגיעה להסכם עם החברה ההודית ג'יי.בי כימיקלים ורוקחות, לפיו החברות יפתחו מוצרים במשותף עבור השוק האמריקאי ועבור שווקים נוספים. מניות החברה עולות ב-0.67% לשער של 15.00 דולר.

מניות קמטק (שסימולה: CAMT) ממשיכות להסחר גם היום על רקע התחזית המועדדת שפירסמה אתמול, לפיה יעמדו מכירות החברה ברבעון הראשון של 2006 על 23-20 מיליון דולר. התחזית מבוססת על צבר ההזמנות של קמטק למערכת הפלקון, הנמכרת ליצרניות מוליכים למחצה. מניות החברה נסחרות בעלייה של 3.24% לשער של 5.10 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.