ג'נגו הנתנייתית משחררת גרסה חדשה של ה-OpenSMB
חברת ג'נגו הנתנייתית, העוסקת בייצור פתרונות תוכנה לבית ולמשרד הדיגיטלי, השיקה היום גירסה חדשה לתוכנת ה-OpenSMB שלה. מדובר בפלטפורמת תוכנה עבור נתבים משרדיים. המוצר מאפשר ליצרני הנתבים להציע למשתמש, לספק את כל צרכי המיחשוב, האינטרנט, שידורי האלחוט ועוד, באמצעות קופסא בודדת בכניסה למשרד (GATEWAY).
הקופסא היחידה הזו הופכת למעשה לשרת המרכזי של המשרד, למרכזיית הטלפון והמרכזיה האלחוטית שלו, למערך אבטחת האינטרנט שלו ולמרכז אחסון וגיבוי מידע ועשויה לחסוך למשרד או לארגון המשתמש אלפי שקלים בשנה על עלויות השרתים השונים, ותחזוקה שוטפת.
שוק הנתבים למשרדים קטנים ובינוניים צומח במהירות רבה. חברת האנליסטים In Stat/MDR מעריכה שבשנה שעברה ריכז השוק הזה כ-1.2 מיליארד דולר וכי עד 2008 יצמח השוק לכדי 16.6 מיליארד דולר בשנה.
מייסד ומנכ"ל ג'נגו, עופר וילנסקי, מסביר: "הצורך בפתרון של נתב בודד, הכולל בתוכו את התוכנה להפעלת משרד שלם, התפתחה עם צמיחת שוק הפס הרחב והתחברות עסקים קטנים ובינוניים לאינטרנט. עסקים מסוג זה זקוקים לפתרון כולל, קל להפעלה, שאינו מצריך איש IT".
בשורת התוכנה של "כל המשרד בקופסא" מבית ג'נגו מציעה פתרון של ריכוז כל השרתים המצויים במשרד הסטנדרטי, כדוגמת שרת אי מיילים, שרת FTP, שרת אתר ומדפסות החברה, שירוכזו כולם על "השער" (Gateway) המשרדי, יחד עם תוכנת ניהול נוחה ,שניתנת לניהול על ידי עובדי המשרד, ללא צורך בהתערבות של טכנאי IT. תוכנת ג'נגו מספקת ממשק שליטה ובקרה שקל להשתמש בו ולנהל את כל הפקודות שרצות על הנתב.
כל עובדי המשרד יכולים לנהל את ענינייהם ובכך להוריד את עליות התחזוקה השוטפות על השרתים. הלקוח העסקי חוסך זמן וכסף בניהול צוות IT ובתחזוק השרתים השונים. בנוסף לכך, השרתים כולם מאוגדים במקום אחד ולא מפוזרים ברחבי החברה.
וילנסקי הוסיף כי בנוסף "פתרון המשרד בקופסא מוזיל את עליות התשתית של משרדים מסוג זה באלפי שקלים, משום שמשרד מסוג זה רוכש נתב אחד המרכז בתוכו את כל צרכי התקשורת במקום לרכוש נתבים מרובים אשר כל אחד מהם מסוגל לספק צורך אחד בלבד."
ה-OpenSMB גרסה 4 מאובטח ע"י פיירוול שפותח על ידי ג'נגו ומאפשר חיבור לרשתות תקשורת וירטאליות (VPN) לעובדי המשרד, המתחברים לרשת מחוץ למשרד. כמו כן ישנה אפשרות לבקרה ולשליטה על הנכנסים לרשת (Access Control), על ידי מידור לקבוצות ולתפקידים בחברה. ההגדרות בנושא זה ניתנות לשנוי שוטף על ידי אנשי החברה ללא צורך בהתערבות של טכנאי IT.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
