אבנר ארד משק אנרגיה
צילום: ליאת מנדל
פרסום ראשון

משק אנרגיה מגייסת 200 מיליון שקל. בשוק מעריכים שהרוכשות הן הפניקס ועוד 3 חברות ביטוח ובתי השקעות

החברה שצפויה להיכנס למדד ת"א 125 גייסה בדיסקאונט של 13% לעומת המחיר אתמול בשוק - והיא תרד היום, אבל המניה ירדה בשנה שעברה ב-19% למחיר של 3.7 שקלים (בדרך ירדה גם ל-3.1 שקל), ורק מתחילת השנה זינקה ב-24%, כך שמדובר בתמחור סביר, בוודאי מאחר שהסחירות במניה נמוכה יחסית
נתנאל אריאל | (3)

פרסום ראשון:

חברת האנרגיה משק אנרגיה משק אנרגיה 1.43%   בהנהלת אבנר ארד, מגייסת 200 מיליון שקל מהמוסדיים, גופי גמל, במחיר של 4 שקלים למניה. בהודעת החברה לבורסה לא נמסרה זהות המשקיעים אבל לביזפורטל נודע כי בשוק מעריכים שאחד הגופים המוסדיים הוא הפניקס, שכבר מחזיק היום ב-6.1% ממניות החברה יגדיל את השקעתו. על פי ההערכות בשוק, בגיוס השתתפו עוד 3 גופי גמל גדולים - חברות ביטוח ובתי השקעות - כאשר כל אחד מהם נכנס גם הוא בעשרות מיליוני שקלים. 

מדובר על גיוס שיהווה 8.74% ממניות החברה כך שבפועל כל אחד מהגופים יחזיק ב-2.185% מהמניות. המשמעות היא שלמעט הפניקס שכבר בעל עניין בחברה, שאר הגופים לא יהפכו לבעלי עניין בחברה בשלב הזה. את הנפקת ההון הובילו גיזה זינגר אבן ו-IBI חיתום.

מניית משק אנרגיה עומד היום על 4.58 שקלים למניה, ואילו הגיוס מתבצע לפי מחיר מניה של 4 שקלים. מדובר בדיסקאונט של 13% על מחיר המניה. אבל השאלה היא תמיד איך מסתכלים על הדברים - בשנה שעברה מניית החברה ירדה ב-19% והייתה סביב ה-3.7 שקלים למניה בסוף השנה האחרונה. אבל בתקופה האחרונה המניה שינתה כיוון. מתחילת השנה, כלומר בשבועיים האחרונים, היא עלתה ב-24% למחיר הנוכחי. אז כעת יש דיסקאונט אבל סביר להניח שהמוסדיים ראו גם את המחיר של השנה שעברה ולכן לא רצו להסתכן ולהיכנס במחיר גבוה יותר - כלומר יש כאן הערכת סיכונים סבירה מצד המוסדיים ומחיר שהוא סביר לגיוס הנוכחי. 

משק אנרגיה צפויה להיכנס למדד ת"א 125 בעדכון המדדים הקרוב שייערך בחודש פברואר (למה זה טוב לה? כי כניסה למדד זה 'בוסטר' למניה מבחינת ביקושים - להרחבה) והיא כעת מתחמשת במזומנים. בשביל מה היא צריכה מזומנים? ככל הנראה לא לרכישה נוספת. אחרי הרכישה של דליה (40.7% מהחברה), תחנת הכח הפרטית הגדולה בישראל שמספקת 10% מהחשמל המיוצר בארץ, משק אנרגיה צריכה ורוצה להתמקד בפעילויות הקיימות. היא עדיין חברה בצמיחה (בפעילות שלה בתחום האנרגיה המתחדשת). על פי התוכנית שאישרה החברה לשנה הקרובה, היא רוצה להוציא לפועל 8 פרויקטים בהיקף של 110 מגה-וואט. סביר להניח שלא כולם יחוברו עד סוף השנה אבל המטרה היא לחבר 5-6 פרויקטים, עם סדר גודל של כמה מאות מיליוני שקלים. מאחר שההוצאות והמימון לפרויקטים לא תמיד מגיעים יחד היא תצטרך את הכסף כדי לגייס על פערי הזמנים. 

אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה, מסר בעקבות ההנפקה: "אני שמח על האמון הרב לו זכינו משוק ההון במסגרת ההנפקה. בכוונתנו לפעול ולממש , בין היתר את המכרזים בהם זכינו".

את שנת 2021 סיימה משק אנרגיה עם 168 נכסים סולאריים מחוברים מניבים עם הפעלה מסחרית. את 2022 היא צפויה לסיים עם 214, גידול של 46% בפרויקטים מחוברים וגידול בפועל של 25% במגה-וואט מחובר.

סחירות נמוכה במיוחד ביחס לחברות אחרות בגודל שלה, וגם ביחס לחברות אחרות בתחום

משק אנרגיה נשלטת (64.6%) ע"י הקיבוצים. הסחירות במניה נמוכה מאוד ביחס לחברות בסדר הגודל שלה, 2.4 מיליארד שקל. היקפי המסחר במנייה הם כ-30% בלבד מזה שמתבצע במניות עם שווי שוק דומה, וביחס לחברות אחרות בתחום האנרגיה המתחדשת היקף המסחר במניה נמוך משל חברות ששווי השוק שלהן הוא שליש משלה, כמו אלומיי. למעשה, היקף הסחירות בה הוא כמו מניות ששווי השוק שלהן עומד על 346 מיליון שקל בלבד (טראלייט), או 254 מיליון שקל (סולגרין).

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוני 18/01/2023 13:28
    הגב לתגובה זו
    היא תרד היום. לא מכובד. נתנאל אתה מנסה להישמע איזה מבין גדול ובדרך עושה דברים שלא עושים. אתה יוצא לא אמין ולא אובייקטיבי. וזה לא מה שמחפשים אצל עיתונאי. תיזהר שהרשות לא תדפוק אצלכם במערכת.
  • 2.
    יוסי 18/01/2023 13:23
    הגב לתגובה זו
    הנחה חריגה, גרוע למשקיעים. אתם יכולים להמשיך לסנן תגובות, אבל כל מי שקורא את הכתבה מבין את זה.
  • 1.
    לרון 18/01/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    זה מצב לא סביר,סבירות.... ,שחברה כמו הפניקס הופכת לבנק השקעות במקום להתעסק בעיסקי הליבה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.