הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
אסדת קידוח בקסקין
צילום: LLOG

נאוויטס: קידוח במפרץ מקסיקו עם פוטנציאל ל-12.5 מיליון חביות

נאוויטס מוכרת 50% מהזכויות בנכס הנפט 16-PL, שבו פוטנציאל ל-12.5 מיליון חביות נפט תמורת החזר הוצאות עבר של 2.4 מיליון דולר 
גיא עיני |
נושאים בכתבה מפרץ מקסיקו נאוויטס נפט

נאוויטס פטר יהש 0.58% נערכת לקידוח אקספלורציה במפרץ מקסיקו, וחוברת לחברת EnVen לקראת קידוח עם פוטינציאל ל-12.5 מיליון חביות. נאוויטס מוכרת 50% מהזכויות בנכס הנפט 16PL, תמורת הוצאות עבר של 2.4 מיליון דולר ואופציה ל-50% מהבעלות על מתקן ההפקה של EnVen.

שיתוף הפעולה בין הצדדים יביא להפחתת עלות הקידוח ב-20% בהשוואה להערכה הראשונית לרמה של כ-6 מיליון דולר. על פי ההערכות, סיכויי ההצלחה בפרוייקט הינם 48%-29% בשל היתרונת הגיאולוגיים; הפרויקט ממקום במפרץ מקסיקו, במים רדודים, מה שמאפשר פיתוח מהיר של הנכס וחיבור לתשתיות קיימות. 

במסגרת הסכם ההבנות, EnVen תרכוש מנאוויטס 50% מהזכויות בפרויקט תמורת תשלום הוצאות עבר בהיקף של 2.4 מיליון דולר וכן תמונה כמפעילת הפרויקט. צירוף EnVen שהיא אחת המפעילות המנוסות והפעילות באזור לפרויקט PL-16 והורדת התקציב הנדרש לקידוח, תאפשר ביצוע קידוח האקספלורציה בפרויקט PL-16 עד סוף השנה, כמתוכנן, ובמקרה של תגלית בפרויקט, תשפר משמעותית את לוחות הזמנים והתקציבים שיידרשו לפיתוח הנכס בהצלחה.

להערכת EnVen, עלות קידוח האקספלורציה בפרויקט תעמוד על כ-6 מיליון דולר, עלות הנמוכה ב-20% מההערכה המוקדמת של נאוויטס לפיה אומדן העלות הסתכם בכ-7.5 מיליון דולר.

במסגרת ההסכם נקבע עוד כי EnVen תעניק לנאוויטס אופציה לקבלה ללא תמורה של 50% ממתקן הפקה בבעלותה אשר עשוי לשמש את הפרויקט במקרה של תגלית. השימוש בפלטפורמה, עשוי לחסוך עלויות טיפול בסך של עד כ- 10 מיליון דולר לערך בגין חלקה של נאוויטס, במונחי שווי נוכחי (בהיוון של 10%).

חשוב לציין, מאז ההנפקה של נאוויטס בשנת 2017 עסקה השותפות בהשקעה בתגליות מוכחות שעומדות לפני פיתוח, כגון בקסקין (515 מיליון חביות) שיננדואה (155 מיליון חביות) ויוקטאן (כ-20 מיליון חביות). בשונה מהם, פרויקט 16-PL הוא פרויקט אקספלורציה עם פוטנציאל לתגלית חדשה.

מנכ"ל נאוויטס, חנן רייכמן מסר: "אנו שמחים מאוד על החלטתה של EnVen להשקיע בפרויקט PL-16  בשותפות עם נאוויטס. כניסתה של EnVen כמפעילה בפרויקט מעידה על הפוטנציאל הגלום בפרויקט".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

להמשך הכתבה לחץ כאן
כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

להמשך הכתבה לחץ כאן