ברן משנה מבנה שליטה: אביחי סטולרו נכנס כשותף לצד מאיר דור
קבוצת ברן ברן 1.5% הודיעה על עסקת מכירה, במסגרתה רכשה חברת אסברן של אביחי סטולרו את אחזקות חברת ICT בקבוצת ברן, המהוות כ-26% מזכויות ההצבעה בברן. בעקבות רכישת המניות, יהפוך סטולרו לשותף בשליטה בחברה, לצד מאיר דור, מייסד החברה ויו"ר הדירקטוריון. העסקה נחתמה בשווי של כ-60 מיליון שקלים, עם מחיר של 2.6479 דולר למניה.
ההסכם בין הצדדים מסדיר שליטה משותפת, כאשר כל צד ייהנה מזכויות הצבעה שוות בדירקטוריון החברה. מאיר דור ימשיך לכהן כיו"ר החברה למשך חמש שנים, וחלוקת הדירקטורים תעשה על בסיס שוויוני. דור ציין את שביעות רצונו מהעסקה ואמר: "אני מברך על הצטרפותו של אביחי לקבוצת ברן. העסקה מהווה הבעת אמון משמעותית באסטרטגיה של החברה, במגמת הצמיחה המתמשכת שהיא חווה, ובמנכ"ל שלה במרוצת השנים האחרונות, איציק פרנק, אשר בעקביות ובשיטתיות מביא את ברן להצלחות משמעותיות. אני משוכנע כי השילוב בין הניסיון והיכולות שצברנו לאורך השנים בישראל ובחו"ל, יחד עם הראייה העסקית של אביחי, יתרום להמשך מימוש הפוטנציאל של החברה בשנים הבאות".
תנאי ההסכם וההשלכות על פעילות החברה
מעבר לשליטה משותפת בין הצדדים, ההסכם כולל תנאים ומנגנונים להבטחת ניהול תקין ושוויוני של החברה. בין היתר, נקבעו מנגנוני הצבעה במקרים של מחלוקת, הכוללים זכות וטו של כל צד במקרה של אי-הסכמה, וכן מנגנון BMBY (Buy Me Buy You), המאפשר לכל אחד מהצדדים להציע לרכוש את חלקו של השני במקרה של סכסוך מהותי. נוסף על כך, ההסכם קובע הגבלות על מכירת מניות, כאשר בשנים הקרובות לא יורשה אף צד למכור את חלקו בחברה ללא זכות סירוב ראשונה מהצד השני.
העסקה מצריכה קבלת אישורים רגולטוריים מסוימים, לרבות אישור רשויות רגולציה שונות ואישורי צדדים שלישיים. על פי תנאי ההסכם, אם לא יושלמו כל התנאים הדרושים עד ל-15 בדצמבר 2024, העסקה לא תתממש. בעקבות העסקה למכירת מניות ICT, קבוצת ברן הופכת לחברה בבעלות ישראלית מלאה. המהלך, שבו רכשה חברת אסברן של אביחי סטולרו את אחזקות ICT, מסמן מעבר לשליטה מקומית בחברה, שעד כה הייתה בבעלות חלקית זרה. עם השלמת העסקה, סטולרו ומייסד החברה מאיר דור יחזיקו יחד בשליטה משותפת בברן, מהלך המאפשר לחברה לשמור על גמישות תפעולית בשוק המקומי ולהשתתף במכרזים ביטחוניים בישראל. כמו כן, החברה מציינת כי המכירה של ICT מסירה את מגבלות KYC הקשורות לבעלויות חיצוניות, ומאפשרת לברן גישה יעילה יותר להשתתפות במכרזים ביטחוניים.
קבוצת ברן נוסדה ב-1979 ונסחרת בבורסה בתל אביב מאז 1992, מתמקדת בניהול וביצוע פרויקטי תשתיות ואנרגיה בישראל ובחו"ל. החברה פועלת בתחומי האנרגיות המתחדשות, התעשייה, התקשורת. שווי השוק של החברה עומד על 314 מיליון שקל, מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-50%, וב-12 החודשים האחרונים ב-70%.
- סטולרו מורווח כ-65% על ההשקעה בברן - עכשיו הוא קונה עוד
- מסתמן: תמיס וסטולרו זכו במכרז וירכשו את מי עדן ב-200 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.בלונדינית 05/11/2024 18:06הגב לתגובה זויביא אותכם לירח בהצלחה ל2 הצדדים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
