ברן משנה מבנה שליטה: אביחי סטולרו נכנס כשותף לצד מאיר דור
קבוצת ברן ברן 1.13% הודיעה על עסקת מכירה, במסגרתה רכשה חברת אסברן של אביחי סטולרו את אחזקות חברת ICT בקבוצת ברן, המהוות כ-26% מזכויות ההצבעה בברן. בעקבות רכישת המניות, יהפוך סטולרו לשותף בשליטה בחברה, לצד מאיר דור, מייסד החברה ויו"ר הדירקטוריון. העסקה נחתמה בשווי של כ-60 מיליון שקלים, עם מחיר של 2.6479 דולר למניה.
ההסכם בין הצדדים מסדיר שליטה משותפת, כאשר כל צד ייהנה מזכויות הצבעה שוות בדירקטוריון החברה. מאיר דור ימשיך לכהן כיו"ר החברה למשך חמש שנים, וחלוקת הדירקטורים תעשה על בסיס שוויוני. דור ציין את שביעות רצונו מהעסקה ואמר: "אני מברך על הצטרפותו של אביחי לקבוצת ברן. העסקה מהווה הבעת אמון משמעותית באסטרטגיה של החברה, במגמת הצמיחה המתמשכת שהיא חווה, ובמנכ"ל שלה במרוצת השנים האחרונות, איציק פרנק, אשר בעקביות ובשיטתיות מביא את ברן להצלחות משמעותיות. אני משוכנע כי השילוב בין הניסיון והיכולות שצברנו לאורך השנים בישראל ובחו"ל, יחד עם הראייה העסקית של אביחי, יתרום להמשך מימוש הפוטנציאל של החברה בשנים הבאות".
תנאי ההסכם וההשלכות על פעילות החברה
מעבר לשליטה משותפת בין הצדדים, ההסכם כולל תנאים ומנגנונים להבטחת ניהול תקין ושוויוני של החברה. בין היתר, נקבעו מנגנוני הצבעה במקרים של מחלוקת, הכוללים זכות וטו של כל צד במקרה של אי-הסכמה, וכן מנגנון BMBY (Buy Me Buy You), המאפשר לכל אחד מהצדדים להציע לרכוש את חלקו של השני במקרה של סכסוך מהותי. נוסף על כך, ההסכם קובע הגבלות על מכירת מניות, כאשר בשנים הקרובות לא יורשה אף צד למכור את חלקו בחברה ללא זכות סירוב ראשונה מהצד השני.
העסקה מצריכה קבלת אישורים רגולטוריים מסוימים, לרבות אישור רשויות רגולציה שונות ואישורי צדדים שלישיים. על פי תנאי ההסכם, אם לא יושלמו כל התנאים הדרושים עד ל-15 בדצמבר 2024, העסקה לא תתממש. בעקבות העסקה למכירת מניות ICT, קבוצת ברן הופכת לחברה בבעלות ישראלית מלאה. המהלך, שבו רכשה חברת אסברן של אביחי סטולרו את אחזקות ICT, מסמן מעבר לשליטה מקומית בחברה, שעד כה הייתה בבעלות חלקית זרה. עם השלמת העסקה, סטולרו ומייסד החברה מאיר דור יחזיקו יחד בשליטה משותפת בברן, מהלך המאפשר לחברה לשמור על גמישות תפעולית בשוק המקומי ולהשתתף במכרזים ביטחוניים בישראל. כמו כן, החברה מציינת כי המכירה של ICT מסירה את מגבלות KYC הקשורות לבעלויות חיצוניות, ומאפשרת לברן גישה יעילה יותר להשתתפות במכרזים ביטחוניים.
קבוצת ברן נוסדה ב-1979 ונסחרת בבורסה בתל אביב מאז 1992, מתמקדת בניהול וביצוע פרויקטי תשתיות ואנרגיה בישראל ובחו"ל. החברה פועלת בתחומי האנרגיות המתחדשות, התעשייה, התקשורת. שווי השוק של החברה עומד על 314 מיליון שקל, מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-50%, וב-12 החודשים האחרונים ב-70%.
- סטולרו מורווח כ-65% על ההשקעה בברן - עכשיו הוא קונה עוד
- מסתמן: תמיס וסטולרו זכו במכרז וירכשו את מי עדן ב-200 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.בלונדינית 05/11/2024 18:06הגב לתגובה זויביא אותכם לירח בהצלחה ל2 הצדדים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
