דודי פיאמנה אייקון גרופ
צילום: יחצ

אחרי הפארסה הגדולה והתרסקות של 60% במניה - אייקון גרופ מחליפה מנכ"ל

דוידי פיאמנטה יחליף את איילת צרפתי רוזן. האם זה גם יסמן עידן חדש בחברה? את השנה היא עשויה לסיים עם רווחים של 30 מיליון שקל. המניה התרסקה ועכשיו היא במכפיל 11. יכול להיות שעכשיו היא כבר זולה מספיק? 
נתנאל אריאל | (5)

היבואנית של אפל, לנובו (Lenovo) ואסוס (Asus) בישראל היא חברת אייקון גרופ אייקון גרופ 0%  ששולטת בחברת iDigital. היא נכנסה לת"א בצורה לא ראויה - הנפיקה ואז ממש 'במקרה' רגע אחרי ההנפקה - לקוח גדול שלה, חברת (KSP), הפך למתחרה. התוצאות כצפוי איכזבו והמניה התרסקה ב-60% בשנה האחרונה. בהחלט כישלון גדול. אפילו מהלך לא ראוי שחבל שהחברה לא טרחה להוציא לגביו גילוי נאות, או לדחות במקצת את ההנפקה. אילו הייתה עושה זאת היא הייתה מתייחסת בצורה יותר מכובדת למשקיעים שלה וגם לא גורמת להם אובדן ערך של מאות מיליוני שקלים.

אבל היסטוריה בצד, כעת החברה מנסה - אולי - לעלות על דרך חדשה וממנה את דוידי פיאמנטה למנכ"ל החברה, במקומה של איילת צרפתי רוזן - המניה זינקה בעקבות כך ב-8%. פיאמנטה שימש ב-8 השנים האחרונות מנכ"ל קבוצת הרכב הפרטי ורכבי היוקרה ביבואן כלי הרכב כלמוביל. לפני כן היה מנכ"ל סאני טלקום, ומנכ"ל EVAR Telit Mobile  באיטליה. רוני ישראלי ימשיך בתפקידו כמנכ"ל תחום פעילות ההפצה ויו"ר חברת ויז'ואל, שנרכשה על ידי החברה. 

 

מספר הסניפים של iDigital עומד כיום על 26 סניפים, לרבות 7 סניפים של רשת iDigital- goodiz החדשה שהוקמה בשנתיים האחרונות.

 

צבי יוכמן, יו"ר אייקון גרופ, מסר: "אני מברך על הצטרפותו של דוידי, שהינו מנהל ומנכ"ל מנוסה עם כעשרים שנות ניסיון קמעונאי עשיר בעולמות הסלולר והרכב, ובעל רקורד של הצלחות מוכחות ועקביות של הצמחת הפעילויות שתחת אחריותו. בטוחני כי דוידי יוביל להמשך מגמת הצמיחה של אייקון גרופ בכלל ורשת החנויות של איידיגיטל בפרט. בהזדמנות זו ברצוני להודות לאיילת צרפתי רוזן על תרומתה הרבה במהלך תשע שנות כהונתה כמנכ"לית משותפת בחברה וכמנכ"לית תחום פעילות הקמעונאות".

 

דוידי פיאמנטה, מנכ"ל אייקון גרופ הנכנס, מסר: "אייקון גרופ הינה חברה מובילה בתחומה, ובכוונתי להצעיד אותה על-פי אסטרטגיה עסקית ברורה לפסים של צמיחה בהכנסות וברווחים, הן בפעילות ההפצה והן בפעילות הקמעונאית, כשבמקביל נפעל להרחבת סל המותגים הבינלאומיים שאנו מייצגים בשוק הישראלי".

כזכור, אייקון גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה לפי שווי של קרוב ל-800 מיליון שקל. היום היא נסחרת לפי שווי של 332 מיליון שקל בלבד. ברבעון השלישי היא דיווחה על ירידה בהכנסות של ל-307.1 מיליון שקל, לעומת כ-316.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לכאורה ירידה קטנה. זניח. אבל לא באמת - החברה טענה שזה בגלל מחסור גלובלי באייפונים ומירידה בביקוש למחשבים לאחר תקופת הקורונה. אבל זה גם בגלל קיזוז בירידה במכירות בזכות רכישת פעילויות, אחרת הירידה בהכנסות היתה דרמטית יותר. בכל מקרה, תמהיל המוצרים השתנה, כנראה שהפעילויות הנרכשות לא מייצרות שיעורי רווחים כמו הליבה של החברה ולכן הרווח התפעולי והנקי בירידה חדה. הרווח התפעולי ירד ל-14.7 לעומת 20.6 מיליון שקל ובשורה התחתונה החברה הרוויחה 6.5 מיליון שקל לעומת 14.3 מיליון שקל. הרעה דרמטית, קצב רווחים של כ-30 מיליון שקל במקרה הטוב (להרחבה על הדוחות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איילת מקלקלת 09/03/2023 15:43
    הגב לתגובה זו
    חדש יתחיל
  • 3.
    סל 05/03/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    מדינה של נוכלים ורמאים וגם בורסה של נוכלים ארורים ורמאים.
  • 2.
    הגולש 05/03/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    התנהלות החברה המתוארת בכתבה היא כזו המהווה גורם אי השקעה בחברה
  • אנונימי 05/03/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    ברור הבורסה שלנו זה רק נוכלים,חברות פח אשפה בשפע
  • 1.
    אנונימי 02/03/2023 19:34
    הגב לתגובה זו
    לא להתקרב למנייה הזו פעם נוכלים תמיד נוכלים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים