אפריקה ישראל
צילום: ענת דניאלי

מייזל ושטייברג מעלים את ההצעה למחזיקי אג"ח אפריקה

על פי ההצעה, המשקיעים ישלמו 100 מיליון שקל תמורת 20% מהחברה ותהיה להם אופציה לרכוש 45% נוספים בתמורה ל-260 מיליון שקל
מערכת Bizportal |

חברת קולרידג' של לארי מייזל, יחד עם מייקל שטייברג מציעים לרכוש 20% ממניות אפריקה ישראל ולקבל אופציה לרכישת עד 45% נוספים מהחברה תמורת 260 מיליון שקל, בתמורה ל-100 מיליון שקל.

העסקה אם וכאשר תאושר, תתבצע במסגרת הסדר החוב באפריקה. ביתרת המניות יחזיקו מחזיקי  אגרות החוב.

על פי ההצעה המעודכנת, במועד השלמת ההסדר, תחזיק אפריקה בדניה סיבוס ובאפריקה מגורים, את הקרקעות בסביון, וכן 110 מיליון שקל במזומן שמיועדים ברובם לתשלום חוב למס הכנסה המוערך ב-70 מיליון שקל.

המשמעות של ההצעה היא שמחזיקי אגרות החוב יקבלו את התשלום במזומן (100 מיליון שקל), את הסכום שייוותר בקופת החברה (מעבר לסכום שייותר על פי ההצעה), את יתרת מניות אפריקה וכן איגרות חוב חדשות בהיקף של 180 מיליון שקל. 

מחזיקי החוב יצטרכו לבחור בין ההצעה הזו לבין ההצעה של מבטח שמיר של מאיר שמיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.