מגה עסקה: חברה קטנה בת"א זכתה בחוזה עצום באפריקה, איך תגיב המניה?
רובוגרופ האם חברת רובוגרופ הקטנה בדרך לעליית מדרגה משמעותית בפעילותה העסקית? החברה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות הדרכה ע"י רובוטים ולימוד מרחוק מדווחת הבוקר (ג') על עסקת ענק בהיקף כספי של 105 מיליון דולר, או כ-360 מיליון שקל, לתקופה של 36 חודשים.
במסגרת העסקה, שנחתמה מול משרד ממשלתי במדינה באפריקה - נחתם הסכם מסחרי ראשוני. כחלק מן ההסכם תבנה החברה ותשפץ 11 מוסדות חינוך. החברה תקים מעבדות לימודיות ותספק מערכות הדרכה, מוצרי לימוד מרחוק ותייצר תוכניות לימוד והכשרה לתלמידים ולמורים.
הגם שנחתם ההסכם, הוא עדיין אינו בתוקף ומותנה במספר תנאים שהעיקריים שבהם הוא אישור הפרלמנט במדינה, השגת ביטוח סיכוני סחר לעסקה, הסדרת מימון ארוך טווח עבור הלקוח לעסקה, העמדת ערבויות ותשלום מקדמה לחברה. בחברה מעריכים כי השגת התנאים האלו יימשכו חודשים רבים ואין כל וודאות שהם יושגו.
לעסקה זו יש השפעה מהותית על חברת רובוגרופ שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב לפי שווי של 50 מיליון שקל. בשנת 2013 רשמה החברה מכירות שנתיות של 15.8 מיליון דולר עם רווח של מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2014 הנחשב לחלש מבחינה עונתית נרשמו מכירות של 2.6 מיליון דולר והפסד של 1.1 מיליון דולר.
- רובוגרופ על פרויקט הענק: "ההצבעה בפרלמנט תקבע את עתיד החתימה"
- רובוגרופ מקדמת את הפרויקט באמריקה הלטינית המוערך ב- 100 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.עוד שלד..... (ל"ת)המהדי 06/08/2014 12:59הגב לתגובה זו
- 1.רן 05/08/2014 11:32הגב לתגובה זוהאם נחתמה העסקה או רק סוכמה ? האם התשלום מראש או בפריסה ל 10 שנים ? האם יש מנגנון לביטול ? מי הלקוח הם שוב מעומעם ? והכי חשוב לזכור שמדובר שמוסר תשלומים אפריקא יולא שוויצרי
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
