רקע

בעולם המודרני, המאופיין בשעות עבודה ארוכות, נסיעות אינסופיות בפקקים, והתבססות על מזון מהיר ומשלוחים, קשה להקפיד על תזונה מאוזנת המכילה את כל אבות המזון. עוד זרז להתפתחות התחום הוא מעבר של ישראלים רבים לתזונה צמחונית או אפילו טבעונית, אשר לצד יתרונותיה, מאופיינת ביצירת חסרים (בעיקר ברזל וויטמין  B12). את החלל שנוצר מנסה למלא שוק תוספי התזונה, שאם בעבר הסתכם בתוסף ויטמין D לתינוקות, כיום מציע מאות סוגי תוספים ממאות חברות ומותגים. כיום, גם חברות תרופות, למשל טבע, מציעות בנוסף לתרופות, מגוון תוספי תזונה, שלטענתם, פותחו בסטנדרטים של חברת תרופות על מי המחקרים האחרונים בתחום.  

המספרים של שוק תוספי המזון בישראל

מכירות הויטמינים, מינרלים ושאר התוספים וצמחי מרפא, בשנים האחרונות, מגיעים לכמעט מליארד ש"ח בשנה. המכירות מתחלקות בין מספר גורמים, כאשר המובילות הן רשתות הטבע ובתי הטבע, המחזיקות בכ-35% מהשוק. אחריהן, רשתות הפארם עם כ-30% מהשוק. ולבסוף, בתי המרקחת הפרטיים קופות החולים, המחזיקות יחד כ35% מהשוק. בנוסף, בשנים האחרונות התפתח תחום האונליין, כאשר בתי טבע אינטרנטים ואתרי פארם, כמו למשל פארמה סייל, מציעים מגוון תוספים במשלוח עד הבית. אתרים אלה אחראים לגידול שנצפה בתחום בשנים האחרונות, בעיקר משום שמרביתן מציעים את התוספים בהנחות משמעותיות מול המחירים ברשתות, יחד עם מגוון, יכולת השוואת מחירים והנוחות רכישה אונליין. עובדה זו לא נעלמה מעינהן של הרשתות הגדולות, שבשנתיים האחרונות גם הן נכנסו לתחום של מכירה דיגיטלית. מטבע הדברים, משבר הקורונה הביא לעלייה ניכרת במכירות בגיזרת הדיגיטל. בעוד שאת הסדרות הישראליות רוכשים הישראלים מהאתרים בישראל, את המותגים הבינלאומיים מעדיפים לרכוש באמזון ו- EBAY. ההערכה היא שמעל מחצית הישראלים לוקחים תוסף כזה או אחר, מספרים דומים לאלו של ארצות הברית. ההוצאה הממוצעת של הישראלים על תוספים היא בממוצע 150 ש"ח בחודש, על פי הערכה של מכון גאוקרטוגרפיה.

אילו תוספים הכי פופולארים?

התוסף הכי נמכר הוא האומגה 3, שמן דגים. מובילי מכירות נוספים הם ויטמין C, ומולטי ויטמינים, כאשר המולטי ויטמינים עצמם נחלקים למספר רב של תתי קטגוריות, כגון מולטי ויטמין לנשים בהריון (הנקרא פרנטל) , מולטי ויטמין לילדים, לספורטאים וכו' וחומצה פולית. גם תוסף הכורכום נחשב רב מכר, וכמובן אבקות חלבון החביבות על מפתחי הגוף. תחום נוסף המתפתח בשנים האחרונות הוא הפרוביוטיקה – חיידקים "ידידותיים", שמחירו בדר"כ יקר לעומת תוספים אחרים עקב עלויות יצור ופיתוח מורכבות יותר. כנ"ל לגבי קו אנזים Q10, שבמינונים גבוהים יכול לעלות כ-200 ש"ח. עוד נתון מעניין: משבר הקורונה הביא לביקוש אדיר של קבוצות הויטמינים שיש המאמינים שיש ביכולתם מערכת החיסון, כמו למשל ויטמין C, או סדרות כמו פרוטק של אלטמן וחיזוקית של הדס – פלוריש, סמבוכל ועוד. בחלק מתוספים אלו נוצרו חוסרים במרבית בתי המרקחת ובתי הטבע בארץ. כמו כן נוצרו חוסרים זמניים בתוספים דוגמת אבץ.

מיהן החברות והמותגים המובילים בתחום?

חברת אלטמן (המחזיקה בסדרות אלספה, מגה גלופלקס, פרוטק ועוד), סולגאר הבינלאומית, סופהרב, הדס,  ריכוזית של פארמה גורי, ובנוסף אליהן חברת התרופות טבע, המוכרת תוספים כגון זום, פמארל, ויקוג ועוד.

יחוס סגולות מרפא לתוספי מזון

בשנים עברו, תוספים רבים היו נוהגים להתהדר במגוון סגולות ויכולות ריפוי של מחלות, בפירסומים שונים ולפעמים אפילו על אריזת המוצר. מגמה זו הופסקה לאחרונה עקב מודעות לחוק שאוסר יחוס סגולות מרפא למוצר שאינו תרופה, החושף חברות אלה לתביעות משפטית מצד המשתמשים. 

עוד נתונים מעניינים בנושא:

1. גודל השוק העולמי מוערך בסכום עתק של 250 מליארד דולר, נכון לשנת 2018
2. ארצות הברית היא לא במפתיע, המובילה בין המדינות, שהיא לבדה אחראית ל-100 מליארד, מתוך 250 המליארד של השוק העולמי.
3. בעולם הרפואה קיים ויכוח אינסופי באשר לנחיצותם של התוספים, עם אינספור מחקרים שמציגים דעות לכאן או לכאן. על דבר אחד אין ויכוח: הם לא יכולים להחליף אורח חיים לא בריא, ולכן לפני שחושבים על תוספים כדאי קודם להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית, לצד הפסקת פעולות מזיקות כמו עישון.