מדד המחירים לצרכן לחודש מאי יתפרסם היום (יום ב'), לאחר שבחודשיים האחרונים המדדים הציגו עליות, לראשונה השנה. בחודש מארס עלה המדד ב-0.3%, ובחודש אפריל עלה בשנית, ב-0.6%, גבוה מתחזיות הכלכלנים. אלו היו חודשיים רצופים בהם הציג המדד עליית מחירים, לאחר שבחודשיים הראשונים של השנה ראינו ירידות. האם אנו בתחילתה של מגמה? בשיחה אתמול עם Bizportal הכלכלנים תמימי דעים בתחזיותיהם לגבי הפרסום היום: עלייה קלה של 0.2%-0.3%, שלא תוביל לפעולה של בנק ישראל בעקבות כך. אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב-דש: "אני צופה עלייה של 0.2%. שני המדדים האחרונים יחד הציגו עליית מחירים של 0.9%, כשהאחרון היה אף גבוה מהתחזית. בתחילה עוד היה חשש שמדד המחירים יהיה נמוך כמו בשנה שעברה, אך בסוף ראינו שהוא עמד על שיעור גבוה מהתחזיות. הבנו שהאינפלציה קיימת, ואינה שלילית. מהבחינה הזו, אני חושב שהמדד מחר חשוב. המשק יוכל להבין אם המגמה שראינו לפני חודשיים, של עליית מחירים, ממשיכה באותו כיוון, או שהשיעור החיובי של המדדבחודשיים האחרונים הוא מקרי. אני מאמין שהאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על כ -1-1.5אחוזים, בתוך הגבול התחתון של יעד בנק ישראל. באופן כללי, אני חושב שקיימת עלייה באינפלציה, היא אינה גבוהה, אבל אנחנו לא בסביבה שלילית. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "המדד הקרוב, צפוי לעלות ב- 0.2%, וזה תואם את העונתיות הבסיסית במדד. אני מאמין כי סיימנו עם המדדים השליליים לתקופה הקרובה. באופן כללי, מדדי המחירים בעונת הקיץ גבוהים יותר בגלל סעיף הדיור, (שינוי במגורים קורה בעיקר בחודשים יולי-אוגוסט), ואנחנו נכנסים לתקופה כזו.  בחודש מארס המדד עמד על  0.3%,  בדיוק בהתאם לציפיות שלנו. המדד הקודם אמנם היה גבוה במעט, אך כאמור, אני מאמין כי המדד יעמוד  בהתאם לעונתיות הבסיסית: לא היה משהו חריג בחודש מאי. בראייה של 12 חודשים קדימה, אני צופה כי המדד נכנס לגבולות היעד. בנק ישראל,  אם יחליט לפעול בכלים שיש לרשותו, יפעל על רקע שער החליפין ולא על רקע המדד. הפעולה הכי סבירה תהיה המשך רכישת מטח , כמו שעושה לאחרונה, לפחות עד ה-17 לחודש, אז תתפרסם החלטת הריבית של הפד". אביתר בן-דוד, אנליסט מאקרו מאקסלנס, צופה כי המדד יעלה דווקא ב-0.3%, וייתמך בעיקר בעליית מחירי הדיור: "מדובר בסעיף עונתי, המשקל שלו הוא 24% ממדד המחירים. בחודש שעבר הסעיף ירד, אך בתוספת הדיונים על הגבלות על שכ"ד שמשפיעים פסיכולוגית על בעלי הדירות שמעלים מחירים, השפעת הסעיף הזה תהיה עליה בו-ובמדד. מבחינת סעיף הלבשה והנעלה, גם הוא יהיה חיובי החודש. בבחינת סעיף המזון, צפינו בירידה בהכנסות הכספיות של רשתות המזון, לאחר היציאה מתקופת החגים בהם המחירים עולים. בהערכת ההפעולות של בנק ישראל - האינדיקטור המרכזי לפיו הבנק יפעל הוא חוזק השקל מול שאר המטבעות - בהתאם למשקל הסחר עם ישראל.  הבנק מביע דאגה מהתחזקות השקל, ובעקבות השיפור באינפלציה, ומדד אפריל שהפתיע לטובה,  זהו הגורם המרכזי מבחינתו, כאשר השקל נתפס כחזק מדי". רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI  מעריך שהמדד "ינוע סביב עליה של 0.1%. הסיפור במדד הזה הוא אלמנטים עונתיים, אל מול המשך התחזקות השקל והקושי הקיים לעלות מחירים בישראל. ברביע השני יש גורמים עונתיים חיוביים, ראינו את זה בחודש אפריל, ונראה את זה בצורה דומה במאי. בנוסף, הייתה עלייה במחירי הבנזין, אך מה שמקזז זאת זה המשך התחזקות השקל, והקושי הכללי בישראל להעלות מחירים בגלל המודעות הצרכנית. כל התמהיל הזה מושך לעלייה מתונה במדד. חשוב להבין שמדובר בחלק מהעונתיות: האינפלציה בישראל נמשכת מעלה בחודש מארס עד אוגוסט. בראיה שנתית, לדעתי לא ניכנס ליעד האינפלציה של בנק ישראל, ונשאר נמוכים ממנו". מבחנת פעולות קרובות של הבנק המרכזי, גוזלן "לא חושב שהבנק יפעל בעקבות הפרסום מחר, הוא מחכה להתפתחויות בעולם ולפעולות של ה'פד'. בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה בדמות רכישות מט"ח ולא באמצעות הריבית". יונתן כץ הכלכלן ראשי של לידר שוקי הון מעריך עליה של  0.2% במדד: "זהן מדד עונתי, מחירי הפירות, הלבשה וההנעלה בקיץ מעלים מעט את המדד. הדלק עלה גם כן ב-1.7%. בתחום הדיור- ראינו עלייה גם כן. מנגד, נצפתה ירידה עונתית בתחום הנסיעות לחו"ל. אנחנו בסביבת אינפלציה מתונה מאוד. אם נרד מרמת ה-0.2%, והשקל ימשיך להתחזק עד למועד קביעת שיעור הריבית, יש סיכוי להרחבה מוניטרית נוספת, בכל מיני צורות. במצב של שקל שממשיך להתחזק ומדד שמפתיע ומציג ירידות מחירים בתחומים רבים, קיים סיכוי סביר לריבית אפס או שלילית . לסיכום, על פי הערכות הכלכלנים, לא צפויה להרשם דרמה יוצאת דופן עם פרסום המדד, ובהתאם לכך, נראה כי בנק ישראל לא יפעל באופן מיוחד כתגובה לנתון זה. כולם מדברים על אלמנט ה"עונתיות" בתקופה זו של השנה, ולכן מעריכים כי נראה עלייה במדד המחירים בשיעור של  0.1%-0.3% . נזכיר כי בגזרת מטבע החוץ, השקל נמצא ברמות גבוהות מאוד ביחס לשאר המטבעות בעולם. בשבוע שעבר דובר על "מלחמת מטבעות" בכל העולם, כאשר הבנקים המרכזיים בניו זילנד ובדרום קוריאה הורידו ריביות, בגרמניה אנגלה מרקל טענה כי האירו חזק מדי, וגם באוסטרליה דובר על הורדת ריבית. נראה כי כל בנק מרכזי מנסה להחליש את המטבע שלו. לכן, פעולה של בנק ישראל, אם תקרה, תהיה כחלק מנסיון להחליש את השקל - ולא כתגובה לנתוני האינפלציה.