מושקעים בישראמקו? שימו לב איפה תקוע מחיר הגז הטבעי
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות: מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-1.92%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, ב-45.6%, אבל גבוה ב-28.9% ממחיר השפל, שאליו נפל ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר באלומיניום, שעלה ב-12.5%, בעץ, שעלה ב-11.5%, ובפלדיום, שעלה ב-9.4%. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2% ל-68.44 דולר לחבית לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שישי שעבר הגיע מחירו ל-70.32 דולר לחבית, ערכו הגבוה ביותר מאז 6 בנובמבר 2008.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, הוסיף לעלות זה שבוע חמישי ברציפות ב-9% בסיכום שבועי ל-3,809 נקודות. המדד גבוה כיום ב-475% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008, אך עדיין נמוך ב-67.7% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי 2008. מספר גדול של אניות המחכות לטעינה ופריקה בנמלי אוסטרליה וסין גרם לעלייה במחירי ההובלה הימית. במסוף הפחם ניו-קסל שבאוסטרליה מחכות לטעינה 43 אניות, המספר הגדול ביותר בששת החודשים האחרונים, ובין 70 ל-80 אניות מסוג Capesize, האניות הגדולות ביותר, מחכות בנמלי סין לפריקת עפרות ברזל.
גם מחירי המניות בארצות הברית ובעולם הוסיפו לעלות בשבוע שעבר: מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-2.28%, המדד נמוך כיום ב-40.3% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-41.0% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-4.23%, המדד נמוך כיום ב-35.4% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-46.1% מהשפל שאליו נפל ב-9 למארס השנה. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-1.27%, המדד נמוך כיום ב-41.6% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-43.6% מהשפל שאליו נפל ב-9 למארס השנה.
הדולר התחזק ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-1.33% ל-1.397 דולר לאירו, וב-3.52% ביחס לין היפני ל-98.65 ין לדולר, ביחס לשקל הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.68%, ושערו היציג האחרון היה 3.931 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
נפט וגז טבעי
בתחילת יולי 2008, בזמן שחלה עלייה במחירי כל הסחורות, נרשמה פסגה במחירי הנפט והגז הטבעי, מחיר הנפט הגיע אז ל-147.27 דולר לחבית, ערכו הגבוה ביותר אי פעם, ומחיר הגז הטבעי הגיע ל-13.61 דולר למיליון BTU, ערכו הגבוה ביותר בכל הזמנים (מלבד בחורף 2005, שבו בעקבות סופת ההוריקן קתרינה והחורף הקר מהרגיל נסק מחיר הגז בצורה תלולה והגיע ל-15.2 דולר למיליון BTU).
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי צנחו מחירי הסחורות, ומחירי הנפט והגז הטבעי ירדו מהפסגה לשפל בשיעור זהה של 76%. אולם מחיר הנפט התאושש מהשפל של סוף 2008 ועלה מאז ב-104%, ואילו מחיר הגז הטבעי נותר נמוך ומהשפל של אפריל השנה עלה מחירו ב-18.7% בלבד.
הסיבה למחירו הנמוך של הגז הטבעי היא הצטברות מלאים גדולים של גז בארצות הברית. גז טבעי משמש בארצות הברית בעיקר לייצור חשמל, להסקה ולשימושים תעשייתיים, ועקב המיתון ירד הביקוש לחשמל ואתו גם הביקוש לגז לתעשייה. בעקבות הירידה במחיר הגז חלה ירידה תלולה במספר הקידוחים להפקת גז בארצות הברית ובקנדה, ועם החזרה לצמיחה כלכלית צפוי מחסור זמני בגז ועלייה חדה במחירו.
מכיוון שגם הנפט וגם הגז הטבעי הם מקורות אנרגיה (אם כי השימוש בהם בארצות הברית הוא לצרכים שונים, הנפט משמש בעיקר לתחבורה) מעניין להשוות את מחירם על בסיס אנרגטי שווה. על בסיס זה מחיר הגז הטבעי נמצא כיום בערכו הנמוך ביותר ביחס לנפט מאז שנת 1992. מחיר הנפט נקבע בדולרים לחבית, ומחיר הגז הטבעי במיליון BTU (יחידות תרמיות בריטיות).
מכיוון שהערך האנרגטי של חבית נפט הוא 5.8 מיליון BTU, אם נכפיל את מחיר הגז הטבעי ב-5.8, נקבל את מחירו השקול בדולרים לחבית. מחיר הגז הטבעי האחרון, 3.87 דולר למיליון BTU, שקול אפוא ל-22.45 דולר לחבית, כלומר כ-32.8% ממחיר הנפט האחרון של 68.44 דולר לחבית, או במילים אחרות מחיר הנפט גבוה פי שלושה ממחיר הגז המפיק אותה כמות אנרגיה.
לא תמיד היה זה המצב: בין השנים 2001 ו-2006 היו חודשים ארוכים שבהם היה מחיר הגז הטבעי גבוה ממחיר הנפט (כשמחשבים על בסיס אנרגטי שווה), כפי שאפשר לראות בגרף להלן, המתאר את היחס בין מחיר הנפט למחיר הגז הטבעי בתכולת אנרגיה שווה לזו של חבית נפט, החל משנת 1990 (יחס של פחות מ-1.00 מלמד על מחיר גז טבעי גבוה יותר ממחיר הנפט).
בגרף הבא מופיעים מחירי הנפט והגז טבעי והיחס הנומינלי במחיר הנפט לעומת מחיר הגז הטבעי החל משנת 1990. מכיוון שלא סביר להניח שיחס כה גבוה יישמר לאורך זמן, מכירת השקעה בנפט כיום ורכישה באותו סכום השקעה בגז טבעי יכולה להשיג רווחים נאים, אם כי לא בטווח המידי.
איך משקיעים ביחס בין נפט והגז הטבעי?
אפשר למכור שורט את אחת מארבעת תעודות הסל העיקריות על הנפט הנסחרות בבורסת ניו יורק: USO, USL, OIL ו-DBO. או לרכוש את תעודת הסל ההפוכה (שורט) SZO או אחת משתי תעודות שורט בעלות המינוף הכפול: DUG ו-DTO. ובד בבד לרכוש באותו סכום (סכום כפול במקרה של תעודות השורט בעלות מינוף כפול) את תעודת הסל לגז הטבעי UNG.
בטבלה להלן נתונים עיקריים על תעודות הסל לנפט ולגז טבעי הנסחרות בבורסת ניו יורק
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
היום ב-18:30: הלמ"ס יפרסם את מדד המחירים למאי - הנה תחזיות הכלכלנים
אינפלציה מדד המחירים לצרכן לחודש מאי יתפרסם היום (יום ב'), לאחר שבחודשיים האחרונים המדדים הציגו עליות, לראשונה השנה. בחודש מארס עלה המדד ב-0.3%, ובחודש אפריל עלה בשנית, ב-0.6%, גבוה מתחזיות הכלכלנים. אלו היו חודשיים רצופים בהם הציג המדד עליית מחירים, לאחר שבחודשיים הראשונים של השנה ראינו ירידות. האם אנו בתחילתה של מגמה? בשיחה אתמול עם Bizportal הכלכלנים תמימי דעים בתחזיותיהם לגבי הפרסום היום: עלייה קלה של 0.2%-0.3%, שלא תוביל לפעולה של בנק ישראל בעקבות כך. אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב-דש: "אני צופה עלייה של 0.2%. שני המדדים האחרונים יחד הציגו עליית מחירים של 0.9%, כשהאחרון היה אף גבוה מהתחזית. בתחילה עוד היה חשש שמדד המחירים יהיה נמוך כמו בשנה שעברה, אך בסוף ראינו שהוא עמד על שיעור גבוה מהתחזיות. הבנו שהאינפלציה קיימת, ואינה שלילית. מהבחינה הזו, אני חושב שהמדד מחר חשוב. המשק יוכל להבין אם המגמה שראינו לפני חודשיים, של עליית מחירים, ממשיכה באותו כיוון, או שהשיעור החיובי של המדדבחודשיים האחרונים הוא מקרי. אני מאמין שהאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על כ -1-1.5אחוזים, בתוך הגבול התחתון של יעד בנק ישראל. באופן כללי, אני חושב שקיימת עלייה באינפלציה, היא אינה גבוהה, אבל אנחנו לא בסביבה שלילית. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "המדד הקרוב, צפוי לעלות ב- 0.2%, וזה תואם את העונתיות הבסיסית במדד. אני מאמין כי סיימנו עם המדדים השליליים לתקופה הקרובה. באופן כללי, מדדי המחירים בעונת הקיץ גבוהים יותר בגלל סעיף הדיור, (שינוי במגורים קורה בעיקר בחודשים יולי-אוגוסט), ואנחנו נכנסים לתקופה כזו. בחודש מארס המדד עמד על 0.3%, בדיוק בהתאם לציפיות שלנו. המדד הקודם אמנם היה גבוה במעט, אך כאמור, אני מאמין כי המדד יעמוד בהתאם לעונתיות הבסיסית: לא היה משהו חריג בחודש מאי. בראייה של 12 חודשים קדימה, אני צופה כי המדד נכנס לגבולות היעד. בנק ישראל, אם יחליט לפעול בכלים שיש לרשותו, יפעל על רקע שער החליפין ולא על רקע המדד. הפעולה הכי סבירה תהיה המשך רכישת מטח , כמו שעושה לאחרונה, לפחות עד ה-17 לחודש, אז תתפרסם החלטת הריבית של הפד". אביתר בן-דוד, אנליסט מאקרו מאקסלנס, צופה כי המדד יעלה דווקא ב-0.3%, וייתמך בעיקר בעליית מחירי הדיור: "מדובר בסעיף עונתי, המשקל שלו הוא 24% ממדד המחירים. בחודש שעבר הסעיף ירד, אך בתוספת הדיונים על הגבלות על שכ"ד שמשפיעים פסיכולוגית על בעלי הדירות שמעלים מחירים, השפעת הסעיף הזה תהיה עליה בו-ובמדד. מבחינת סעיף הלבשה והנעלה, גם הוא יהיה חיובי החודש. בבחינת סעיף המזון, צפינו בירידה בהכנסות הכספיות של רשתות המזון, לאחר היציאה מתקופת החגים בהם המחירים עולים. בהערכת ההפעולות של בנק ישראל - האינדיקטור המרכזי לפיו הבנק יפעל הוא חוזק השקל מול שאר המטבעות - בהתאם למשקל הסחר עם ישראל. הבנק מביע דאגה מהתחזקות השקל, ובעקבות השיפור באינפלציה, ומדד אפריל שהפתיע לטובה, זהו הגורם המרכזי מבחינתו, כאשר השקל נתפס כחזק מדי". רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI מעריך שהמדד "ינוע סביב עליה של 0.1%. הסיפור במדד הזה הוא אלמנטים עונתיים, אל מול המשך התחזקות השקל והקושי הקיים לעלות מחירים בישראל. ברביע השני יש גורמים עונתיים חיוביים, ראינו את זה בחודש אפריל, ונראה את זה בצורה דומה במאי. בנוסף, הייתה עלייה במחירי הבנזין, אך מה שמקזז זאת זה המשך התחזקות השקל, והקושי הכללי בישראל להעלות מחירים בגלל המודעות הצרכנית. כל התמהיל הזה מושך לעלייה מתונה במדד. חשוב להבין שמדובר בחלק מהעונתיות: האינפלציה בישראל נמשכת מעלה בחודש מארס עד אוגוסט. בראיה שנתית, לדעתי לא ניכנס ליעד האינפלציה של בנק ישראל, ונשאר נמוכים ממנו". מבחנת פעולות קרובות של הבנק המרכזי, גוזלן "לא חושב שהבנק יפעל בעקבות הפרסום מחר, הוא מחכה להתפתחויות בעולם ולפעולות של ה'פד'. בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה בדמות רכישות מט"ח ולא באמצעות הריבית". יונתן כץ הכלכלן ראשי של לידר שוקי הון מעריך עליה של 0.2% במדד: "זהן מדד עונתי, מחירי הפירות, הלבשה וההנעלה בקיץ מעלים מעט את המדד. הדלק עלה גם כן ב-1.7%. בתחום הדיור- ראינו עלייה גם כן. מנגד, נצפתה ירידה עונתית בתחום הנסיעות לחו"ל. אנחנו בסביבת אינפלציה מתונה מאוד. אם נרד מרמת ה-0.2%, והשקל ימשיך להתחזק עד למועד קביעת שיעור הריבית, יש סיכוי להרחבה מוניטרית נוספת, בכל מיני צורות. במצב של שקל שממשיך להתחזק ומדד שמפתיע ומציג ירידות מחירים בתחומים רבים, קיים סיכוי סביר לריבית אפס או שלילית . לסיכום, על פי הערכות הכלכלנים, לא צפויה להרשם דרמה יוצאת דופן עם פרסום המדד, ובהתאם לכך, נראה כי בנק ישראל לא יפעל באופן מיוחד כתגובה לנתון זה. כולם מדברים על אלמנט ה"עונתיות" בתקופה זו של השנה, ולכן מעריכים כי נראה עלייה במדד המחירים בשיעור של 0.1%-0.3% . נזכיר כי בגזרת מטבע החוץ, השקל נמצא ברמות גבוהות מאוד ביחס לשאר המטבעות בעולם. בשבוע שעבר דובר על "מלחמת מטבעות" בכל העולם, כאשר הבנקים המרכזיים בניו זילנד ובדרום קוריאה הורידו ריביות, בגרמניה אנגלה מרקל טענה כי האירו חזק מדי, וגם באוסטרליה דובר על הורדת ריבית. נראה כי כל בנק מרכזי מנסה להחליש את המטבע שלו. לכן, פעולה של בנק ישראל, אם תקרה, תהיה כחלק מנסיון להחליש את השקל - ולא כתגובה לנתוני האינפלציה.
