
מכה לטראמפ: העליון בארה״ב פסל את מכסי החירום - כך הוא יכול להגיב
בית המשפט העליון קבע ברוב של 6 מול 3 כי החוק שעליו נשען טראמפ אינו מסמיך אותו להטיל מכסים; מאות מיליארדי דולרים בגבייה מוטלים בספק; השווקים שכבר חוו טלטלה סביב תוכנית המכסים מקבלים כעת מסר ברור על גבולות הסמכות הנשיאותית
בית המשפט העליון של ארה״ב ביטל את המכסים שהוטלו מכוח חוק החירום הכלכלי שבו השתמש דונלד טראמפ מאז שחזר לבית הלבן. ההכרעה, ברוב של שישה שופטים מול שלושה, קובעת כי החוק אינו מעניק לנשיא סמכות להטיל מסי יבוא. נשיא בית המשפט, ג׳ון רוברטס, כתב את חוות הדעת של הרוב. שלושה שופטים שמרניים הסתייגו. הרוב קבע כי הסמכות שהופעלה רחבה מדי ביחס ללשון החוק.
בשנים האחרונות המכסים היו כלי מרכזי במדיניות הסחר של ארה״ב, וגם שימשו אותה ככלי לחץ מול מדינות אחרות. עכשיו, לפחות במסלול החוקי הזה, זה נעצר.
החוק, הסמכות והפרשנות המרחיבה
המהלך של טראמפ נשען על חוק סמכויות כלכליות לשעת חירום בינלאומית, שנחקק בשנות השבעים. החוק מאפשר לנשיא להסדיר עסקאות ונכסים זרים לאחר הכרזה על מצב חירום לאומי, כדי להתמודד עם איומים חריגים.
החוק אינו מזכיר מפורשות מכסים. הוא עוסק בהסדרת עסקאות ונכסים זרים לאחר הכרזה על מצב חירום. ממשל טראמפ פירש את הסעיף הזה כהיתר להטלת מכסים רחבים על מדינות זרות.
בית המשפט קבע כי הפרשנות הזאת מרחיבה מדי את לשון החוק. לשיטת הרוב, המחוקק לא העניק לנשיא סמכות ישירה להטיל מכסים מכוח אותו חוק. זאת לאחר שבתי משפט פדרליים קודמים כבר מצאו שהמכסים הללו אינם חוקיים. המשמעות המיידית היא שחלק ניכר מהמכסים שהוטלו בשנים האחרונות במסגרת אותו חוק אינם יכולים לעמוד.
- ביטקוין קפץ אחרי ההקלה של טראמפ במכסים - הסיפור יכול להתהפך מהר
- ״25% מכסים על כל מי שעושה עסקים עם איראן״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאות מיליארדים בגבייה - והוויכוח על המספרים
בשנה האחרונה עיקר ההכנסות ממכסים בארה״ב הגיעו מהמכסים שהוטלו מכוח אותו חוק חירום. טראמפ טען כי הסכומים שנגבו עצומים, מעל 600 מיליארד דולר, והציג את המכסים כמקור הכנסה שיכול אף להחליף את מס ההכנסה.
לפי רשות המכס האמריקאית, בין 20 בינואר ל-15 בדצמבר נגבו כ-200 מיליארד דולר, כך שהנתונים הרישמיים נמוכים יותר. הערכות אחרות מדברות על כ-289 מיליארד דולר ב-2025 כולה. מתוך זה, כ-129 מיליארד דולר יוחסו ספציפית למכסים שהוטלו מכוח חוק החירום.
הפערים במספרים אינם שוליים, הם משקפים ויכוח רחב יותר על היקף ההכנסות, על אופן החישוב ועל השאלה מי בפועל נושא בנטל. טראמפ טען כי מדינות זרות משלמות את המחיר, אבל המכסים נגבים מהיבואנים האמריקאים, ולעיתים מגולגלים לצרכנים ולעסקים דרך מחירים גבוהים יותר.
- הדיווחים על מותה של תעשיית התוכנה היו מוקדמים מדי
- אופנדור מזנקת 18%, גרייל מתרסקת 46%, אקמאי נופלת 10% - בית המשפט ביטל את מכסי טראמפ
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ההוראות האחרונות של באפט: מכרו אפל, קנו ניו יורק טיימס
יום השחרור, הפאניקה והזיגזג במדיניות
באפריל האחרון הוצגה בבית הלבן תוכנית המכסים ההדדיים באירוע שכונה יום השחרור. מיד לאחר מכן נרשמו ירידות חדות במדדי המניות. מדדי המניות הגיבו בירידות חדות, החשש ממלחמת סחר רחבה עלה, והיו גם לחצים מצד תעשיות אמריקאיות שחששו מהתייקרות תשומות.
תוך זמן קצר הושהו חלק מהמכסים, בהמשך הם עודכנו, נדחו והוחזרו במסלולים שונים. המדיניות הפכה מורכבת ולעיתים מבלבלת, עם שכבות שונות של מכסים על סין, מקסיקו, קנדה ומדינות נוספות, בין היתר בטענה למאבק בהברחת פנטניל לארה״ב.
הטלטלות הללו יצרו חוסר ודאות אצל יבואנים, יצרנים ומשקיעים. חברות שנשענות על שרשראות אספקה גלובליות נאלצו לתמחר מחדש סיכונים, לשקול שינוי ספקים ולהיערך לעלויות נוספות.
מכסים ככלי מדיניות - והגבול החוקתי
טראמפ הציג את המכסים גם כמנוף מו״מ מול שותפות וספקיות, לצד מקור הכנסה תקציבי. עם זאת, השאלה שנדונה בבית המשפט לא עסקה בתועלת הכלכלית של המכסים אלא בסמכות להטיל אותם. ההכרעה מבהירה כי גם כאשר נשיא מכריז על מצב חירום, גבולות החוק נשמרים.
בממשל העריכו לפני ההכרעה כי בית המשפט לא יבטל את המדיניות הכלכלית המרכזית של הנשיא. טראמפ אף הזהיר כי פסילה כזאת תפגע בביטחון הלאומי. אבל בפועל, הרוב בבית המשפט בחר להיצמד ללשון החוק ולא להרחיב את הסמכות הנשיאותית.
ממשל שיבקש להמשיך במדיניות מכסים רחבה יצטרך להישען על חקיקה מפורשת של הקונגרס או על מסלולים חוקיים אחרים שמעניקים סמכות ברורה.
אחרי הפסיקה - מה האופציות של טראמפ
פסיקת העליון חוסמת את השימוש בחוק החירום מ-1977, אך היא לא שוללת מהנשיא כל אפשרות להטיל מכסים. לאורך השנים הקונגרס העביר לרשות המבצעת סמכויות נקודתיות דרך חוקים שונים, שמאפשרים הטלת מסי יבוא בתנאים מוגדרים. ההבדל המרכזי הוא שכאן נדרש הליך מסודר, לעיתים ממושך, ולא מהלך מיידי ורחב.
סעיף 232 לחוק מ-1962 מאפשר הטלת מכסים מטעמי ביטחון לאומי, לאחר בדיקה של משרד המסחר שנמשכת עד 270 יום. אין תקרה לשיעור המכס, אך הכלי ממוקד בענפים מסוימים ולא במדינה שלמה. כך הוטלו בעבר מכסים על פלדה, אלומיניום וכלי רכב. במקביל, סעיף 301 לחוק מ-1974 מאפשר תגובה למדיניות סחר מפלה של מדינה זרה, ללא תקרת מכס, אך בכפוף לחקירה של נציג הסחר ושימועים ציבוריים. זה המסלול ששימש להטלת מכסים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים על סין.
יש גם מסלולים מוגבלים יותר, כאשר סעיף 201 מתמקד בהגנה על תעשייה מקומית שנפגעת מעלייה ביבוא, עם תקרה של 50% מעל המכס הקיים ותקופה מוגבלת בזמן. סעיף 122 מאפשר הטלת מכס של עד 15% לתקופה של עד 150 יום במקרה של בעיות חמורות במאזן התשלומים. סעיף נוסף, 338 מ-1930, מאפשר מכס של עד 50% נגד מדינות שנוקטות צעדים מפלים, אך מעולם לא הופעל ועלול לעורר אתגר משפטי מיידי.
בפועל, הנשיא האמריקאי עדיין מחזיק בארגז כלים רחב יחסית, אבל כל שימוש בו מחייב תהליך, בדיקה ולעיתים גם עימות פוליטי ומשפטי. זה מצמצם את מרחב הפעולה המהיר שאפיין את השימוש בחוק החירום, אבל יש לטראמפ עוד קלפים לשחק.
שאלות ותשובות - פסיקת העליון והמכסים בארה״ב
מה בדיוק פסל בית המשפט
העליון?
בית המשפט פסל את המכסים שהוטלו מכוח חוק סמכויות כלכליות לשעת חירום בינלאומית. נקבע כי החוק אינו מעניק לנשיא סמכות מפורשת להטיל מסי יבוא. מדובר בעיקר במכסים שהוגדרו כמכסים הדדיים וכאלה שנקשרו
לטענות על הברחת סמים.
כמה כסף נגבה בפועל מהמכסים הללו?
לפי נתונים רשמיים, כ-200 מיליארד דולר נגבו בין ינואר לדצמבר, והערכות
אחרות מצביעות על כ-289 מיליארד דולר בשנה כולה. מתוך זה, כ-129 מיליארד דולר יוחסו למכסים שהוטלו מכוח חוק החירום. טראמפ הציג מספרים גבוהים יותר, סביב 600 מיליארד דולר.
מי נושא בפועל
בעלות של המכסים?
המכסים נגבים מהיבואנים האמריקאים בעת הכנסת הסחורה לארה״ב. לעיתים העלות מגולגלת לצרכנים דרך מחירים גבוהים יותר, ולעיתים נספגת בשולי הרווח של החברות. זה תלוי בגמישות הביקוש ובמבנה התחרות
בענף.
האם הפסיקה מבטלת את כל המכסים שהוטלו בתקופת טראמפ?
לא. ההכרעה מתייחסת למסלול החוקי הספציפי שבו נעשה שימוש. קיימים
חוקים אחרים שמאפשרים הטלת מכסים בנסיבות מסוימות, למשל מטעמי ביטחון לאומי או בעקבות חקירה בתחום הסחר. המכסים שהוטלו מכוח אותם חוקים אינם בהכרח מושפעים.
מה ההבדל בין מכס רגיל לבין
מכס הדדי?
מכס רגיל הוא מס שמוטל על יבוא של מוצר מסוים. מכס הדדי מבוסס על עיקרון של תגובה - אם מדינה מטילה מכס על סחורה אמריקאית, ארה״ב מטילה מכס מקביל. בפועל, חישוב ההדדיות מורכב ותלוי בהסכמי סחר קיימים.
איך מכסים משפיעים על האינפלציה?
כאשר מכס מייקר יבוא של חומרי גלם או מוצרים מוגמרים, העלות עלולה להתגלגל לצרכן. אם מדובר במוצרים
רחבי שימוש, ההשפעה יכולה להיות מורגשת במדדי המחירים. עם זאת, לעיתים התחזקות מטבע מקומי או תחרות פנימית מרככות את ההשפעה.
האם מכסים יכולים להחליף מס הכנסה כפי שטראמפ טען?
תיאורטית, מכסים הם מקור הכנסה למדינה. אבל כדי להחליף מס הכנסה בהיקפים של טריליוני דולרים בשנה, נדרשים מכסים גבוהים מאוד ובהיקף רחב, מה שעלול לפגוע בצריכה, ביבוא ובקשרי סחר. לכן רוב הכלכלנים סבורים כי מדובר במהלך
מורכב עם השלכות כבדות.
מה המשמעות לשווקים הפיננסיים?
חוסר ודאות רגולטורי משפיע על תמחור מניות, במיוחד בחברות עם חשיפה
בינלאומית. ביטול מכסים עשוי להפחית עלויות לחלק מהחברות, אבל גם לפגוע במי שנהנו מהגנה מפני תחרות זרה. התגובה תלויה בענף ובחשיפה הגיאוגרפית.
האם הקונגרס יכול להסמיך את הנשיא להטיל
מכסים רחבים יותר?
כן. הקונגרס מחזיק בסמכות חוקתית בנושאי מיסוי וסחר. אם יחוקק חוק מפורש שמעניק סמכות ברורה, הנשיא יוכל לפעול מכוחו. השאלה היא פוליטית לא פחות ממשפטית, ותלויה בהרכב הקונגרס ובמאזן הכוחות
בו.
האם ניתן להטיל מכסים באופן מיידי באחד המסלולים הללו?
ברוב
המקרים לא. סעיפים 232, 201 ו-301 מחייבים פתיחה בחקירה והגשת דוח לפני החלטה על מכס. סעיף 122 מאפשר פעולה מהירה יותר, אך מגביל את המכס ל-15% ול-150 יום בלבד.
איזה מסלול מעניק את הגמישות הגבוהה ביותר בגובה המכס?
סעיף 232 וסעיף 301 אינם כוללים תקרה מספרית ברורה, אך הם כפופים להליך בדיקה ולביקורת משפטית. סעיף 201 וסעיף 122 כוללים מגבלות מפורשות על שיעור
המכס ומשך הזמן.
האם שימוש בסעיף 338 הוא אפשרות ריאלית?
הסעיף מאפשר מכסים של עד 50% ללא
דרישת חקירה מוקדמת, אך מאחר שמעולם לא הופעל, שימוש בו צפוי להיתקל בהתנגדות משפטית ופוליטית משמעותית.
- 1.שביט 20/02/2026 17:51הגב לתגובה זווכמו הדגנרטים בממשלה המקומית גם מגלומן מתועד שמכהן בטעות הנשיא צריך מדי פעם לקבל ניעור מבית המשפט ולהזכיר לו שהוא לא שליט עליון