המאבק בין הפסימיים ("ביטקוין הולך לאפס") לאופטימיים ("מגמת הירידות זמנית")

מחיר הביטקוין: המשך דשדוש וציפיות להמשך

שבוע נוסף שבו הביטקוין לא מצליח לצאת מהדשדוש המאפיין אותו. בסוף השבוע שעבר שוב נרשמה התאוששות לקראת ה-70 אלף דולר למטבע, התאוששות שנבלמה עוד במהלך סוף השבוע עצמו, וכן בהמשך השבוע. התארכות המגמה השלילית מעלה מחדש את השאלה – הביטקוין (והקריפטו) לאן?, וכמו בעבר גם הפעם נשמעות הערכות ותחזיות שונות לכאן ולכאן.

מנתח טכני באתר ההשקעות בראצ'ות מזהיר כי שבירת רמת התמיכה של 53,000 דולר (כ-20% מתחת למחיר הנוכחי) עלולה להפוך אותו מנכס "משבש" לטיקר נשכח המצטרף לרשימת בועות העבר, כמו מניות הדוט-קום או חברות ספאק. מבקרים נוספים טוענים כי המטבע כשל כגידור אינפלציוני ומתנהג כיום כנכס טכנולוגי עתיר סיכון הסובל מרגולציה גוברת וחוסר בשימוש ממשי. 

הכלכלן ומבקר הקריפטו הוותיק פיטר שיף מצטרף למזהירים. לדבריו, הביטקוין עלול לקרוס לרמה של 20,000 דולר אם יאבד את רמת התמיכה הקריטית סביב 50,000 דולר. שיף, שטוען מזה שנים כי הביטקוין הוא בועה חסרת ערך פנימי, סבור כי הירידה מתחת לרף זה תצית גל מכירות שיחזיר את המטבע לדפוסי קריסה היסטוריים. אינדקציה מעניינת נוספת סביב הביטקוין מגיעה ממקור לא צפוי. על פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, חיפושי גוגל סביב קריסת הביטקוין והשאלה "האם הביטקוין מת" או "האם הביטקוין ירד לאפס" זינקו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2022. בנוסף, הסנטימנט הכללי בשוק במדד הפחד\גרידיות  צלל לדרגת "פחד קיצוני" – הציון הנמוך ביותר במדד הפחד ותאוות הבצע (גרידיות) מאז 2019. פלטפורמות חיזוי ושווקי הימורים מעריכים כי קיים סיכוי גבוה בהרבה להמשך ירידות לאזור ה-55,000 דולר מאשר לזינוק מחודש בקרוב.

אחרים מציגים עמדה יותר אופטימית. אנליסטים מסוימים מסמנים את רמת ה-55,000 דולר כ"תחתית" פוטנציאלית ולא כסוף הדרך. מדד שארפ לטווח קצר (Sharpe Ratio) הגיע לרמות שליליות קיצוניות, מצב שבאופן היסטורי אפיין דווקא תחתיות מקומיות של השוק ולא את תחילתן של קריסות ממושכות. ייתכן שזה משקף את זה שחלק גדול מהעודף הספקולטיבי כבר נוקה מהשוק, מה שמציב את המטבע בשלב של "איפוס" לקראת התאוששות אפשרית ולאו דווקא בפתח קריסה מוחלטת. התומכים רואים במצב הנוכחי שלב של התבגרות לנכס מוסדי לגיטימי, המגובה בתשתית של קרנות סל ואימוץ תאגידי המשמשים כרצפה מבנית למחיר.

• הקריפטו צונח וסכום המס יכול לרדת: כך משקיעים יכולים לפעול עכשיו
• המומנטום השלילי נמשך - מה יכול לשנות את המגמה בקריפטו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אל האופטימיים מצטרף אריק טראמפ, בנו של הנשיא ויזם קריפטו בעצמו, שהתייחס בזלזול לירידות האחרונות במחיר הביטקוין, שאיבד כמעט מחצית מערכו מאז השיא באוקטובר האחרון. בראיון ליאהו פייננס הוא הבהיר כי מי שאינו מסוגל לעמוד בתנודתיות השוק צריך "להשקיע באג"ח משעממות" עם תשואה של 4.5%, בעוד שהוא רואה בקריפטו את עתיד הפיננסים העולמי. טראמפ הדגיש כי השווקים אינם תמיד רציונליים וציין את הצמיחה המטאורית של הביטקוין לאורך העשור האחרון כהוכחה לחוסנו, למרות רצף הירידות הנוכחי.

אז מי צודק? טראמפ או שיף? 

רגולציה: התקדמות מסוימת, הסוף עוד לא  באופק

כפי שכתבנו לאחרונה, אחד הגורמים שיכולים לשנות באחת את המגמה השלילית היא התקדמות במישור החקיקתי. השבוע אירח הבית הלבן פגישה שלישית בסדרת דיונים בין נציגי תעשיית הקריפטו לבין המערכת הבנקאית, בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום המעכב את חקיקת "חוק הבהירות של שוק הנכסים הדיגיטליים" (קלאריטי). סלע המחלוקת המרכזי נותר שאלת התשואה על מטבעות יציבים. הבנקים מתנגדים בתוקף לאפשר לחברות קריפטו להציע תגמולים על החזקת המטבעות, בטענה שהדבר מהווה איום ישיר על מודל הפיקדונות הבנקאי המסורתי. למרות שהפגישה התארכה מעבר למתוכנן תחת לחץ של פקידי הממשל וכללה אווירה בונה ו"התקדמות" לדברי המשתתפים, טרם גובשה הסכמה סופית שתאפשר את קידום החוק.

גם אם יושגו הבנות בין הבנקאים למגזר הקריפטו, הצעת החוק עדיין ניצבת בפני משוכות פוליטיות משמעותיות בסנאט האמריקאי. המחוקקים הדמוקרטים מתנים את תמיכתם בדרישות נוספות, בהן מניעת ניגודי עניינים של פקידי ממשל בכירים (כלומר, טראמפ ובני משפחתו), איוש תפקידים פנויים בוועדות הפיקוח, הSEC וה-CFTC, והחמרת הפיקוח על מימון טרור והלבנת הון בתחום הפיננסים המבוזרים.

• הפרדוקס של הביטקוין - המערכת הממוסדת עשויה להיות זו שתציל אותו
• הדובים לא מרפים: הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, האת'ריום מתחת ל-2,000 דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המומנטום השלילי נמשך - מה יכול לשנות את המגמה בקריפטו?

המפנה המשמעותי ביותר בפגישה האחרונה הוא העובדה שנראה שהבית הלבן מתחיל לתפוס את הצד של הקריפטו נגד הבנקים. במהלך הפגישה הבהיר הממשל כי הוא תומך בהתרת תגמולים מוגבלים.לפי מקורות המעורים במגעים, הבית הלבן דוחף לפשרה שתאפשר תוכניות תגמול מסוימות הקשורות לפעילות ושימושים במטבעות יציבים, אך לא תגמולים על החזקות שדומות לפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית. יועץ הקריפטו של הנשיא דונלד טראמפ, פטריק ויט, הוביל את עמדת הבית הלבן בפגישה וקרא להגיע להסכמה מהירה כדי לאפשר את קידום החקיקה. בתעשיית הקריפטו הביעו אופטימיות זהירה כי פשרה קרובה.

אם הבנקים יסכימו למודל התגמולים המוגבל, הדבר עשוי לשכנע סנאטורים מתלבטים לתמוך בהצעת החוק. ללא תמיכה דמוקרטית משמעותית, החוק יתקשה לעבור במליאת הסנאט, גם אם יתקדם בוועדות. על כל פנים, בפגישה האחרונה עבדו על ניסוח שיאפשר פשרה, והבית הלבן צפוי להפיץ טיוטה מעודכנת לעיונם.

מטבעות יציבים ואירו דיגיטלי

מי שממשיך לא לאהוב מטבעות קריפטו בכלל ומטבעות יציבים בפרט הוא נשיא הפדרל ריזרב הניצי של מיניאפוליס, ניל קשקארי, שהביע זלזול חריף במטבעות הדיגיטליים וכינה אותם "חסרי תועלת לחלוטין". בנאום שנשא בפסגה כלכלית בדקוטה הצפונית, הוא השווה בין הפוטנציאל הכלכלי הממשי של בינה מלאכותית לבין הקריפטו, וטען כי בעוד שכלי בינה מלאכותית הופכים לחלק בלתי נפרד מהיומיום, הקריפטו נכשל במבחן השימושיות הבסיסי כבר למעלה מעשור. כדי להמחיש את טענתו, הוא אתגר את הקהל ושאל מי מהם באמת ביצע רכישה באמצעות ביטקוין, בניגוד לשימוש הנרחב בטכנולוגיות חדשות אחרות. קשקארי פטר את המושג "מטבעות יציבים" כ"סלט של מילות באז", ותהה מהו היתרון הממשי שלהם עבור הצרכן האמריקאי בהשוואה לאפליקציות תשלומים קיימות כמו ונמו. הוא ציין כי גם במדינות מתפתחות, היתרונות של העברות מהירות מתבטלים מול העלויות הגבוהות והסרבול הכרוכים בהמרת המטבע הדיגיטלי למטבע מקומי לצורך רכישות יומיומיות. עמדתו הסקפטית מציבה אותו בעימות חזיתי מול מדיניות ממשל טראמפ, המקדם את הביטקוין והמטבעות היציבים ככלים אסטרטגיים לחיזוק הדומיננטיות הגלובלית של הדולר והשפעתה הפיננסית של ארצות הברית.

בניגוד לדבריו של קשקארי, דו"ח חדש של חברת יוגוב בשיתוף קוינבייס ו-BVNK חושף כי ניגריה ודרום אפריקה מובילות את הצמיחה העולמית בביקוש למטבעות יציבים, כאשר כ-80% מהמשיבים במדינות אלו כבר מחזיקים בנכסים אלו והרוב המוחלט של הניגרים אף מעדיף לקבל את שכרם במטבעות צמודי דולר מאשר במטבע המקומי, הנאירה. בעוד שהשימוש העיקרי במטבעות יציבים נותר מסחר בקריפטו, הדו"ח מצביע על מעבר לשימושים יומיומיים כמו תשלומים והעברות כספים בזכות עלויות נמוכות בכ-40% לעומת מערכות בנקאיות מסורתיות, במיוחד בשווקים מתעוררים הסובלים מאינפלציה וממערכות פיננסיות יקרות. למרות האופטימיות של המשתמשים, בנקים מרכזיים באפריקה מביעים חשש כי האימוץ הנרחב יוביל ל"דולריזציה" של הכלכלה ולבריחת הון, מה שמעכב את האינטגרציה המלאה של המטבעות הללו במערכות התשלומים הרשמיות.

המקבילה של המטבעות היציבים היא המטבע המדינתי הדיגיטלי. הטמעת האירו הדיגיטלי צפויה לעלות לבנקים באירופה בין 4 ל-6 מיליארד אירו לאורך ארבע שנים, סכום המהווה כ-3% בלבד מהוצאות התחזוקה השנתיות שלהם על מערכות מידע, כך לפי הערכת הבנק המרכזי האירופי.  פיירו צ'יפולונה, חבר מועצת המנהלים של הבנק הסביר כי הבנקים יוכלו להחזיר את ההשקעה באמצעות עמלות שייגבו מבתי עסק, תוך שהם נהנים מרשת תשלומים מרכזית ללא עלויות תפעול מצד הבנק המרכזי. המהלך, מיועד להשקה רשמית בשנת 2029 (בכפוף לחקיקה ב-2026).

האירו הדיגיטלי תוכנן כמענה אסטרטגי לצמצום התלות של אירופה ברשתות תשלום זרות כמו ויזה ומאסטרקרד, תוך שימור מרכזיותם של הבנקים המקומיים במערכת הפיננסית. המערכת החדשה תתמוך ביוזמות תשלומים לאומיות, כמו בנקומט האיטלקית וביזום הספרדית  באמצעות מנגנון "קו-באדג'ינג", שיאפשר לכרטיסים מקומיים לפעול בכל גוש האירו תחת תשתית האירו הדיגיטלי. כדי להבטיח את עליונותן של הרשתות המקומיות, מבנה העמלות של האירו הדיגיטלי יהיה נמוך מהרשתות הבינלאומיות היקרות אך גבוה מהפתרונות הלאומיים הזולים, ובכך יעודד את השימוש בתשתיות אירופיות ויחזק את הריבונות הכלכלית של היבשת לקראת ההשקה המתוכננת ב-2029.

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

חברת הקריפטו נקסטו הודיעה על חזרתה לשוק האמריקאי שלוש שנים לאחר שנאלצה לעזוב ולשלם קנס של 45 מיליון דולר ליישוב אישומים מצד ה-SEC. החברה תציע כעת הלוואות מגובות קריפטו ומוצרים מניבי תשואה באמצעות שיתוף פעולה עם חברת באקט הציבורית. חזרתה של נקסטו מתרחשת על רקע שינוי דרמטי בגישה הרגולטורית תחת ממשל טראמפ, שסיים את מדיניות האכיפה הנוקשה כלפי התעשייה; עם זאת, קשריה ההדוקים של החברה עם משפחת הנשיא, הכוללים אירוח של דונלד טראמפ ג'וניור ופגישות אישיות בין המייסד אנטוני טרנצ'ב לנשיא עצמו, מעוררים ביקורת על ניגודי עניינים אפשריים, למרות הכחשות החברה והבית הלבן לגבי קשר בין המפגשים הללו לאישור הפעילות המחודש.

חברת רובינהוד השיקה את רשת הניסוי (טסטנט) של הבלוקצ'יין העצמאי שלה, "רובינהוד צ'יין, שרשמה כארבעה מיליון עסקאות כבר בשבוע הראשון לפעילותה. הרשת, הפועלת כטכנולוגיית לייר 2 (על גבי רשת קיימת), מתמקדת בטוקניזציה של נכסים מהעולם האמיתי ובמתן שירותים פיננסיים. מנכ"ל החברה, ולאד טנב, מקדם את היוזמה כחלק ממגמה רחבה יותר שבה בורסות ופלטפורמות מסחר ריכוזיות מקימות תשתיות בלוקצ'יין משלהן כדי לשלוט בנזילות, לייצר זרמי הכנסה חדשים ולהדק את אחיזתן בנכסי המשתמשים. מהלך זה מתרחש על רקע מחלוקת פילוסופית בקהילת הקריפטו, כאשר מייסד אתריום, ויטאליק בוטרין, הצהיר לאחרונה כי מפת הדרכים של אתריום המבוססת על פתרונות לייר 2 כבר "אינה הגיונית" כפי שהייתה בעבר. בוטרין טוען כי שכבת הבסיס של אתריום משתפרת ומתרחבת מהר מהצפוי, וכי פתרונות לייר 2 הנוכחיים אינם מבוזרים מספיק

אוניברסיטת הרווארד ביצעה שינוי אסטרטגי בתיק ההשקעות שלה, כאשר רכשה מניות בשווי של כ-87 מיליון דולר בקרן הסל על אתריום של בלאקרוק, ובמקביל מכרה כ-21% מאחזקותיה בקרן הסל על ביטקוין בשווי של כ-72 מיליון דולר. למרות הירידות החדות בשוק הקריפטו, הרווארד שומרת על חשיפה של למעלה מ-350 מיליון דולר לתחום, סכום שמהווה פחות מ-1% מנכסי קרן ההשקעות של האוניברסיטה אך עדיין עולה על השקעותיה במניות טכנולוגיה מרכזיות כמו אלפאבית ומייקרוסופט. מומחים רואים במהלך זה הבעת אמון משמעותית מצד המוסדות האקדמיים המובילים, שכן הרווארד אינה היחידה בשוק ומוסדות נוספים כמו דארטמות' ואמורי מחזיקים אף הם בקרנות סל של נכסים דיגיטליים למרות התנודתיות הגבוהה.

 מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון?

האם נראה עוד יום שישי של עליות? לאחר שבשבועיים האחרונים נרשם זינוק בימי שישי, המטבע בסופו של דבר נסחר באותה רמה לפני אותם זינוקים. 

ביטקוין: שינוי שבועי מינורי של כ-1%. המטבע נסחר תמורת 67.4 אלף דולר.

את'ריום: שוב מתחת ה-2000, לאחר עליה של כ-1% ל-1955 דולר למטבע.

ריפל: עליה של קרוב ל-4% למחיר 1.41 דולר.

בייננס קוין: ללא שינוי משמעותי במחיר 608 דולר למטבע.

סולנה: עלה השבוע בכ-5% למחיר 83 דולר

תרון: עליה של כ-3% ל-0.2833 דולר למטבע.