המשך ההתרסקות הכללית במחירי הסחורות והנחושת
המשך ההתרסקות הכללית במחירי המניות והסחורות, זאת התמונה שהתקבלה במסחר בשווקים הבין-לאומיים בשבוע האחרון. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשיעור של 9.26%, וחזר לרמתו מפברואר 2004. המדד ירד בארבעת השבועות האחרונים ב-29.8%, מערכו הגבוה ביותר השנה, בשלושה ביולי, כבר ירד מדד הסחורות ב-46.0%, ומערכו באותה עת בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-26.0%.
מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד בשבוע שעבר ב-8.32%. המדד ירד בארבעת השבועות האחרונים ב-30.3%, ומערכו בתקופה זו בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-47.5%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-6.78%, וחזר לרמתו מאפריל 2003. המדד ירד בארבעת השבועות האחרונים ב-27.7%, ומערכו בזמן זה בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-42.9%. מדד מניות הנאסד"ק, ירד בשבוע שעבר ב-9.31%, וחזר לרמתו ממאי 2003. המדד ירד בארבעת השבועות האחרונים ב-28.9%, ומערכו בתקופה זו בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-44.7%.
הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-5.89% ביחס לאירו ל-1.262 דולר לאירו, זהו השינוי השבועי הגדול ביותר בשער הדולר ביחס לאירו אי פעם. משערו הנמוך בכל הזמנים ביחס לאירו 1.604 ב-15 ביולי השנה כבר עלה שער הדולר ביחס לאירו ב-21.3%. הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-7.23% ביחס לין היפני ל-94.28 ין לדולר, זהו השינוי השבועי הגדול ביותר בשער הדולר ביחס לין מאז 1998, ושערו הנמוך ביותר של הדולר ביחס לין מאז אוגוסט 1995. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-4.7% ל-3.879 שקל לדולר.
אחד הנימוקים העיקריים לכדאיות ההשקעה בסחורות, הנשמעים מפי חסידי ההשקעה בסחורות דוגמת הגורו המפורסם ג'ים רוג'רס, הוא כי מחירן משתנה ביחס הפוך למחירי המניות, כך שהשקעה בסחורות מקטינה את הסיכון הכללי בתיק ההשקעות ומקזזת את הירידה במחירי המניות בתקופה של שוק מניות יורד. אף על פי שיש הגיון בהנחה זו, כיוון שכשמחירי הסחורות נמוכים גדלים רווחי החברות, מאחר שהוצאותיהן על חומרי גלם ואנרגיה נמוכות יותר; הדבר לא התממש במקרה הנוכחי. במפולת העולמית הנוכחית, שגברה מאוד בארבעת השבועות האחרונים לאחר שבית הנבחרים האמריקאי דחה בפעם הראשונה ב-29 בספטמבר את תוכנית ההצלה של הממשל (לאחר מכן אישר את התכנית לאחר השינויים שנעשו בה), התרסקו גם מחירי המניות וגם מחירי הסחורות כמעט באותו אופן, ירידה ממוצעת של כ-30% במדדים בארבעת השבועות האחרונים. דרך אגב, ג'ים רוג'רס טעה טעות חמורה (לפחות כך נראה עד כה) כאשר הוסיף להמליץ על השקעה בסחורות ביולי השנה כשמחירן היה בשיא, ומאז ירדו מחירי הסחורות בכ-50% בממוצע.
מדוע איפוא נפלו גם מחירי המניות וגם מחירי הסחורות באופן דומה לאחרונה? התשובה היא כי בעקבות המחנק באשראי והפאניקה הכללית שאחזה בציבור המשקיעים נאלצו מוסדות פיננסיים, קרנות נאמנות וקרנות גידור לחסל אחזקות בכל מחיר כדי להשיג מזומנים; והדבר הגביר את חוסר האמון במערכת הפיננסית העולמית והגדיל את בריחת המשקיעים מכל סוגי ההשקעות. סחורות מסוימות אף נמכרות כיום במחירים נמוכים מעלות ייצורן, ומניות של 239 חברות מתוך 500 המניות של מדד המניות האמריקאי S&P 500, הכולל את 500 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארצות הברית, נסחרות כיום במכפיל רווח קטן מ-10, ו-106 חברות נסחרות במכפיל רווח קטן מ-7.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, בארבעת השבועות האחרונים ויחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה.
כפי שניתן לראות מהטבלה, הנחושת היא הסחורה שמחירה ירד בשיעור הגבוה ביותר בשבוע האחרון מבין כל הסחורות, ועל כך בהמשך.
נחושת
מערכה הגבוה ביותר אי פעם במסחר בבורסת המתכות של לונדון בשלושה ביולי השנה, 8,985 דולר לטון, כבר ירד מחיר הנחושת ב-58.6% ל-3,721 דולר לטון. יתר על כן בחישוב בערכים ריאליים ירד מחיר הנחושת ב-73.7% משיאו בתחילת מאי 1974, שהיה 14,149 דולר לטון בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מלבד הפעם הנוכחית, כבר ירד מחיר הנחושת ביותר מ-50% ארבע פעמים בעבר: בינואר 1975 ב-63.5% מהשיא במאי 1974, ביוני 1982 ב-64.0% מהשיא בפברואר 1980, באוקטובר 1993 ב-56.3% מהשיא בדצמבר 1988 ובמארס 1999 ב-58.2% מהשיא ביולי 1995.
בנחושת משתמשים בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות, והיא המתכת השלישית בחשיבותה, אחרי ברזל ואלומיניום, מבחינת היקף השימוש. בגלל השימוש הנרחב של נחושת בבנייה ובתעשייה מחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית. הירידה במחיר הנחושת בחודשים האחרונים מצביעה על האטה בצמיחה הכלכלית בעולם.
מחיר הנחושת הנוכחי עדיין גבוה בכ-500 דולר מעלות הפקתו השולית (העלות הישירה של תוספת הפקה, מתחת לערך הזה ההפקה כבר אינה רווחית). תפוקת הנחושת העולמית בשבעת החודשים הראשונים של השנה ממכרות וממחזור גם יחד הסתכמה ב-10.663 מיליון טון, והצריכה הסתכמה בתקופה זו ב-10.717 מיליון טון, כלומר נוצר גרעון של 54,000 טון. בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2007 הייתה תפוקת הנחושת העולמית ממכרות וממחזור גם יחד 10.387 מיליון טון, והצריכה הסתכמה באותה תקופה ב-10.477 מיליון טון, כלומר נוצר גרעון של 90,000 טון.
מלאי הנחושת במחסני בורסות המתכות העיקריות בעולם של לונדון, ניו יורק ושנחאי היה בסוף ספטמבר השנה 224,180 טון, 14,158 טון פחות מבסוף שנת 2007. מחיר הנחושת יורד בדרך כלל כשהמלאי במחסני בורסות המתכות עולה, כיוון שזה מראה על ירידה בביקוש. מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון, שהיא זירת המסחר העולמית העיקרית לנחושת, ירד ב-3 ביולי השנה ל-122,575 טון, ומחיר הנחושת הגיע אז לשיאו 8,985 דולר לטון. ביום שישי שעבר נרשם ערכו הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות של מחיר הנחושת, 3,721 דולר לטון, ומלאי הנחושת בבורסת לונדון עלה ל-209,250 טון. אמנם העלייה במלאי הנחושת מאז חודש יולי השנה מלמדת על ירידה בביקוש, אבל הירידה ברמת המלאי אינה מצדיקה ירידה כה תלולה במחירה. מחישוב המבוסס על היחס בין מחיר הנחושת לרמת המלאי בבורסת לונדון בעבר עולה כי העלייה ברמת המלאי מאז חודש יולי מצדיקה ירידה במחיר רק לכ-6,000 דולר לטון; כך שהירידה הנוכחית נובעת יותר מהבריחה ההמונית מכל סוגי ההשקעות ולאו דווקא מהעלייה במלאים.
איך משקיעים בנחושת
תעודת סל לנחושת, iPath DJ-AIG Copper ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJC החל מ-24 באוקטובר 2007. החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
היום ב-18:30: הלמ"ס יפרסם את מדד המחירים למאי - הנה תחזיות הכלכלנים
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי יתפרסם היום (יום ב'), לאחר שבחודשיים האחרונים המדדים הציגו עליות, לראשונה השנה. בחודש מארס עלה המדד ב-0.3%, ובחודש אפריל עלה בשנית, ב-0.6%, גבוה מתחזיות הכלכלנים. אלו היו חודשיים רצופים בהם הציג המדד עליית מחירים, לאחר שבחודשיים הראשונים של השנה ראינו ירידות. האם אנו בתחילתה של מגמה? בשיחה אתמול עם Bizportal הכלכלנים תמימי דעים בתחזיותיהם לגבי הפרסום היום: עלייה קלה של 0.2%-0.3%, שלא תוביל לפעולה של בנק ישראל בעקבות כך. אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב-דש: "אני צופה עלייה של 0.2%. שני המדדים האחרונים יחד הציגו עליית מחירים של 0.9%, כשהאחרון היה אף גבוה מהתחזית. בתחילה עוד היה חשש שמדד המחירים יהיה נמוך כמו בשנה שעברה, אך בסוף ראינו שהוא עמד על שיעור גבוה מהתחזיות. הבנו שהאינפלציה קיימת, ואינה שלילית. מהבחינה הזו, אני חושב שהמדד מחר חשוב. המשק יוכל להבין אם המגמה שראינו לפני חודשיים, של עליית מחירים, ממשיכה באותו כיוון, או שהשיעור החיובי של המדדבחודשיים האחרונים הוא מקרי. אני מאמין שהאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על כ -1-1.5אחוזים, בתוך הגבול התחתון של יעד בנק ישראל. באופן כללי, אני חושב שקיימת עלייה באינפלציה, היא אינה גבוהה, אבל אנחנו לא בסביבה שלילית. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "המדד הקרוב, צפוי לעלות ב- 0.2%, וזה תואם את העונתיות הבסיסית במדד. אני מאמין כי סיימנו עם המדדים השליליים לתקופה הקרובה. באופן כללי, מדדי המחירים בעונת הקיץ גבוהים יותר בגלל סעיף הדיור, (שינוי במגורים קורה בעיקר בחודשים יולי-אוגוסט), ואנחנו נכנסים לתקופה כזו. בחודש מארס המדד עמד על 0.3%, בדיוק בהתאם לציפיות שלנו. המדד הקודם אמנם היה גבוה במעט, אך כאמור, אני מאמין כי המדד יעמוד בהתאם לעונתיות הבסיסית: לא היה משהו חריג בחודש מאי. בראייה של 12 חודשים קדימה, אני צופה כי המדד נכנס לגבולות היעד. בנק ישראל, אם יחליט לפעול בכלים שיש לרשותו, יפעל על רקע שער החליפין ולא על רקע המדד. הפעולה הכי סבירה תהיה המשך רכישת מטח , כמו שעושה לאחרונה, לפחות עד ה-17 לחודש, אז תתפרסם החלטת הריבית של הפד". אביתר בן-דוד, אנליסט מאקרו מאקסלנס, צופה כי המדד יעלה דווקא ב-0.3%, וייתמך בעיקר בעליית מחירי הדיור: "מדובר בסעיף עונתי, המשקל שלו הוא 24% ממדד המחירים. בחודש שעבר הסעיף ירד, אך בתוספת הדיונים על הגבלות על שכ"ד שמשפיעים פסיכולוגית על בעלי הדירות שמעלים מחירים, השפעת הסעיף הזה תהיה עליה בו-ובמדד. מבחינת סעיף הלבשה והנעלה, גם הוא יהיה חיובי החודש. בבחינת סעיף המזון, צפינו בירידה בהכנסות הכספיות של רשתות המזון, לאחר היציאה מתקופת החגים בהם המחירים עולים. בהערכת ההפעולות של בנק ישראל - האינדיקטור המרכזי לפיו הבנק יפעל הוא חוזק השקל מול שאר המטבעות - בהתאם למשקל הסחר עם ישראל. הבנק מביע דאגה מהתחזקות השקל, ובעקבות השיפור באינפלציה, ומדד אפריל שהפתיע לטובה, זהו הגורם המרכזי מבחינתו, כאשר השקל נתפס כחזק מדי". רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI מעריך שהמדד "ינוע סביב עליה של 0.1%. הסיפור במדד הזה הוא אלמנטים עונתיים, אל מול המשך התחזקות השקל והקושי הקיים לעלות מחירים בישראל. ברביע השני יש גורמים עונתיים חיוביים, ראינו את זה בחודש אפריל, ונראה את זה בצורה דומה במאי. בנוסף, הייתה עלייה במחירי הבנזין, אך מה שמקזז זאת זה המשך התחזקות השקל, והקושי הכללי בישראל להעלות מחירים בגלל המודעות הצרכנית. כל התמהיל הזה מושך לעלייה מתונה במדד. חשוב להבין שמדובר בחלק מהעונתיות: האינפלציה בישראל נמשכת מעלה בחודש מארס עד אוגוסט. בראיה שנתית, לדעתי לא ניכנס ליעד האינפלציה של בנק ישראל, ונשאר נמוכים ממנו". מבחנת פעולות קרובות של הבנק המרכזי, גוזלן "לא חושב שהבנק יפעל בעקבות הפרסום מחר, הוא מחכה להתפתחויות בעולם ולפעולות של ה'פד'. בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה בדמות רכישות מט"ח ולא באמצעות הריבית". יונתן כץ הכלכלן ראשי של לידר שוקי הון מעריך עליה של 0.2% במדד: "זהן מדד עונתי, מחירי הפירות, הלבשה וההנעלה בקיץ מעלים מעט את המדד. הדלק עלה גם כן ב-1.7%. בתחום הדיור- ראינו עלייה גם כן. מנגד, נצפתה ירידה עונתית בתחום הנסיעות לחו"ל. אנחנו בסביבת אינפלציה מתונה מאוד. אם נרד מרמת ה-0.2%, והשקל ימשיך להתחזק עד למועד קביעת שיעור הריבית, יש סיכוי להרחבה מוניטרית נוספת, בכל מיני צורות. במצב של שקל שממשיך להתחזק ומדד שמפתיע ומציג ירידות מחירים בתחומים רבים, קיים סיכוי סביר לריבית אפס או שלילית . לסיכום, על פי הערכות הכלכלנים, לא צפויה להרשם דרמה יוצאת דופן עם פרסום המדד, ובהתאם לכך, נראה כי בנק ישראל לא יפעל באופן מיוחד כתגובה לנתון זה. כולם מדברים על אלמנט ה"עונתיות" בתקופה זו של השנה, ולכן מעריכים כי נראה עלייה במדד המחירים בשיעור של 0.1%-0.3% . נזכיר כי בגזרת מטבע החוץ, השקל נמצא ברמות גבוהות מאוד ביחס לשאר המטבעות בעולם. בשבוע שעבר דובר על "מלחמת מטבעות" בכל העולם, כאשר הבנקים המרכזיים בניו זילנד ובדרום קוריאה הורידו ריביות, בגרמניה אנגלה מרקל טענה כי האירו חזק מדי, וגם באוסטרליה דובר על הורדת ריבית. נראה כי כל בנק מרכזי מנסה להחליש את המטבע שלו. לכן, פעולה של בנק ישראל, אם תקרה, תהיה כחלק מנסיון להחליש את השקל - ולא כתגובה לנתוני האינפלציה.
