סחורה שלא שמתם לב אליה - רחוקה רק 19% מהשיא

אריה גורן בסקירת הסחורות השבועית, וגם על איך להשקיע בסוכר
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות. בסיכום שבועי עלה מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות ב-4.33%. מדד הסחורות גבוה כיום ממחיר השפל שלו ב-24 בפברואר השנה ב-14.4%. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות החקלאיות: הכותנה עלתה ב-8.5%, התירס ב-7.4%, והסויה ב-5.8%. לעומתן הירידות המשמעותיות ביותר היו במתכות האצילות וכמובן בסחורות החזיר (בעקבות שפעת החזירים): הפלדיום ירד ב-9.3%, הפלטינה ירדה ב-7.4% והחזיר לפיטום ירד ב-8.5%. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2% ל-53.20 דולר לחבית.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-3.6% ל-1,806 נקודות, המדד גבוה כיום ב-172% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.

מחירי המניות בארצות הברית ובעולם שבו לעלות בשבוע שעבר אם כי באופן מתון. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-1.30%, מאז השפל שנרשם ב-6 למארס כבר עלה המדד ב-31.6%. מדד מניות הנאסד"ק עלה ב-1.47%, מאז השפל שנרשם ב-9 למארס כבר עלה המדד ב-35.5%. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-1.58%, מאז השפל שנרשם ב-9 למארס כבר עלה המדד ב-31.0%.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.21% ביחס לאירו ל-1.327 דולר לאירו, ביחס לין היפני התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-2.04% ל-99.12 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-2.05% ל-4.161 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

סוכר

מחיר הסוכר עלה בכל אחד מארבעת השבועות האחרונים. ממחיר השפל שלו, 11.17 סנט לפאונד ב-5 בדצמבר 2008, כבר עלה מחיר הסוכר במסחר בבורסת הסחורות NYBOT ב-34.7% ל-15.05 סנט לפאונד. מחיר הסוכר האחרון נמוך רק ב-19.7% ממחיר הפסגה שלו, שנרשם בחודש מארס 2008 לפני תחילת המפולת במחירי הסחורות והיה 18.74 סנט לפאונד. מבין כל הסחורות, רק מחיר הזהב קרוב לפסגה משנת 2008 יותר ממחיר הסוכר.

הגורם העיקרי לעלייה הנוכחית במחיר הסוכר הוא כי הסוחרים מעריכים שהודו, צרכנית הסוכר הגדולה בעולם, תצטרך לייבא סוכר הן השנה והן בשנת 2010. בשנת הגידול הנוכחית 2009-2008 (שנת גידול לסוכר אורכת מאוקטובר עד ספטמבר) הקטינה הודו את שטח גידול קנה הסוכר בעקבות מחיריו הנמוכים, ונוסף על כך סבלו היבולים שם מפגעי מזג האוויר, כך שצפויה ירידה דרמטית בייצור הסוכר בהודו השנה ל-14.5 מיליון טון בלבד, ירידה בשיעור של כ-45% בהשוואה לשנה הקודמת.

לירידה בסדר גודל כזה אצל יצרנית הסוכר השנייה בגודלה בעולם חייבת להיות השפעה על היצע לסוכר בעולם כולו ועל מחירו. בסך הכול, ייצור הסוכר בעולם צפוי לרדת השנה ב-4.7% בהשוואה לשנה הקודמת ל-158.8 מיליון טון, ואילו הצריכה צפויה לעלות ב-3.2% ל-162.1 מיליון טון, לכן מלאי הסוכר העולמי, העומד כיום על כ-40 מיליון טון, צפוי לרדת.

כיום מופק 70% מהסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-30% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והיתר נסחר בשוקי העולם. חמש יצואניות הסוכר העיקריות - ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה - מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי. ברזיל לבדה מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.

צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל 59, אוסטרליה 50, האיחוד האירופי 39, תאילנד 38, אפריקה הדרומית 35 וארצות הברית 32 ק"ג לנפש לשנה.

רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" - שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 25%-20% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין ההיצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.

הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. כמה מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר הכנסות הצרכנים מכירות מאפים וממתקים שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.

לפי חברת המסחר בסוכר הגדולה, Czarnikow, מחיר השפל שנרשם לסוכר בסוף השנה שעברה, כ-11 סנט לפאונד, נמוך משמעותית מהוצאות הייצור של הסוכר, כך שהעלייה התלולה במחיר הסוכר בשבועות האחרונים מוצדקת לחלוטין.

איך משקיעים בסוכר?

תעודת הסל iPath DJ-AIG Sugar ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SGG החל מ-25 ביוני 2008. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס למחיר הסוכר, החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על סוכר:

תעודת הסל ETFS Sugar נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה SUGA. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסוכר, המבוסס על מחיר חוזי הסוכר בבורסת NYBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל ETFS Short Sugar נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SSUG. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסוכר, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל ETFS Leveraged Sugar נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LSUG. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסוכר, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הסוכר יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הסוכר. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

למה כיל ודומותיה מתנדנדות? החקלאים "התיישבו על הגדר"

אבירן רביבו, אנליסט מכלל פיננסים, על התקופה התנודתית במניות האגרו כימיה
אבירן רביבו |

רמת אי הוודאות בשווקי האגרו כימיה ממאנת לרדת לרמה "נורמלית" המאפיינת את מחזור העסקים השגרתי. בשבוע האחרון רשמו מניות האגרו-כימיה, בדגש על סקטור הדשנים, התאוששות של עשרות אחוזים שהחזירה מעט צבע ללחיי המשקיעים. שלא במפתיע, המהלך הגיע במקביל להתאוששות מסוימת במחירי הסחורות החקלאיות ולחזרתה של האופטימיות בנוגע לסקטור החקלאי בעולם. עם זאת, המשקיעים מביטים אל 2009 בעיניים מפולבלות. אומנם החברות מפרסמות דוחות מצוינים לרבעון השלישי של 2008, אך אלו שייכים למציאות כלכלית שונה לחלוטין. קחו את חברות הדשנים כדוגמא. דוחות הרבעון השלישי משקפים שוק עם ביקושים חזקים, מאוד. חברות דשנים מדווחות על מחירי מכירה אסטרונומיים לדשנים ברבעון : מעל 1,300 דולר לטון פוספט ומעל 700 דולר לטון אשלג. מי שיבחן דוחות אלו יסיק כי מדובר בשוק המתאפיין בעודף ביקוש מסיבי. והנה, חודשיים בלבד לאחר תום הרבעון ואנו מתבשרים כי חברות הדשנים מקצצות את תפוקתן באופן חד במטרה לנסות ולשמור על מחירי המכירה. דשני הפוספט איבדו 40% ממחירם בחודשים ספורים וכושר ייצור האשלג העולמי קטן בתוך כחודשיים ב-18%! איך שלא נהפוך את זה, זוהי איננה עדות לביקושים גבוהים בשוק. בחודשיים האחרונים אכן חל שינוי חד במיקוד המשקיעים בשוק האגרו כימיה. עד להתגברות המשבר התמקדו המשקיעים בניתוח צד ההיצע בלבד. השאלה העיקרית שעלתה נגעה האם יכולה מערכת החקלאות העולמית לספק את הביקושים הגוברים. האם יש מספיק תירס/אשלג/סויה לכולם ? מבלי ששמנו ללב, צד ההיצע הפסיק לעניין את המשקיעים בחודשיים האחרונים. ההתמקדות עברה לחלק שלפתע הפך לפגיע במשוואה, הביקוש. ובשווקים הריאליים הביקוש אכן נפגע. בסוף השבוע הכריזה על פשיטת רגל VeraSun, החברה השלישית בגודלה בארה"ב לייצור אתנול. מדובר בחברה שהייתה אחראית לייצור 13% מתפוקת האתנול בארה"ב ושנקלעה למצוקה תזרימית קשה לאחר שרכשה תירס במחירים הגבוהים של יוני ונאלצה להתמודד עם הצניחה במחירי האתנול בחודשים האחרונים. התנודתיות הגבוהה במחירי הסחורות והאנרגיה ומשבר האשראי הנוכחי יצרו שילוב קטלני לחברה שפשוט מחק את יכולתה לממן פעילותה השוטפת. לא מדובר בבשורות טובות לחקלאים. בשנים האחרונות הפך האתנול לגורם משמעותי במשוואת הביקוש/היצע של הסחורות החקלאיות ותרם רבות לעוצמה במחירי הסחורות החקלאיות. לפי הערכות משרד החקלאות האמריקאי אמורה הייתה תעשיית האתנול בארה"ב לצרוך לא פחות מ-4 מיליון בושל תירס. מדובר ב-32% מתפוקת התירס השנתית של ארה"ב וקרוב ל-10% מתפוקת התירס בעולם כולו. גובר החשש כי תעשיית האתנול ניצבת בפני מצוקה אמיתית שבתורה תגרור ירידה משמעותית בביקוש הריאלי לתירס. על רקע התנאים הללו ניתן להבין את אותות המצוקה שמשדרת מערכת החקלאות העולמית. החקלאים נאלצים להתמודד עם מבנה עלויות גבוה (לאחר הזינוק במחירי הדשנים,הזרעים וחומרי ההדברה) וחוסר וודאות לגבי מחירי המכירה של תוצרתם. אם תשימו לב, זוהי אותה דינמיקה שהובילה לקריסתה של VeraSun שרכשה תירס ב-7 דןלר רק כדי לחזות בעיניים כלות במחיר האתנול צונח ב-25% בחודשיים. החקלאים נרתעים מלהשקיע מזומנים ברכישת תשומות ייצור יקרות ופשוט "התיישבו על הגדר" עד להתבהרות תנאי השוק. עד שהם לא ירדו מהגדר ויזרימו ביקושים אמיתיים שיעזרו לקבוע מחירים כלכליים לתשומות השונות, מניות האגרו כימיה ימשיכו להציג תנודתיות מעולם אחר. מאת: אבירן רביבו, אנליסט מכלל פיננסים