סחורה שלא שמתם לב אליה - רחוקה רק 19% מהשיא
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות. בסיכום שבועי עלה מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות ב-4.33%. מדד הסחורות גבוה כיום ממחיר השפל שלו ב-24 בפברואר השנה ב-14.4%. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות החקלאיות: הכותנה עלתה ב-8.5%, התירס ב-7.4%, והסויה ב-5.8%. לעומתן הירידות המשמעותיות ביותר היו במתכות האצילות וכמובן בסחורות החזיר (בעקבות שפעת החזירים): הפלדיום ירד ב-9.3%, הפלטינה ירדה ב-7.4% והחזיר לפיטום ירד ב-8.5%. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2% ל-53.20 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-3.6% ל-1,806 נקודות, המדד גבוה כיום ב-172% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.
מחירי המניות בארצות הברית ובעולם שבו לעלות בשבוע שעבר אם כי באופן מתון. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-1.30%, מאז השפל שנרשם ב-6 למארס כבר עלה המדד ב-31.6%. מדד מניות הנאסד"ק עלה ב-1.47%, מאז השפל שנרשם ב-9 למארס כבר עלה המדד ב-35.5%. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-1.58%, מאז השפל שנרשם ב-9 למארס כבר עלה המדד ב-31.0%.
הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.21% ביחס לאירו ל-1.327 דולר לאירו, ביחס לין היפני התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-2.04% ל-99.12 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-2.05% ל-4.161 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
סוכר
מחיר הסוכר עלה בכל אחד מארבעת השבועות האחרונים. ממחיר השפל שלו, 11.17 סנט לפאונד ב-5 בדצמבר 2008, כבר עלה מחיר הסוכר במסחר בבורסת הסחורות NYBOT ב-34.7% ל-15.05 סנט לפאונד. מחיר הסוכר האחרון נמוך רק ב-19.7% ממחיר הפסגה שלו, שנרשם בחודש מארס 2008 לפני תחילת המפולת במחירי הסחורות והיה 18.74 סנט לפאונד. מבין כל הסחורות, רק מחיר הזהב קרוב לפסגה משנת 2008 יותר ממחיר הסוכר.
הגורם העיקרי לעלייה הנוכחית במחיר הסוכר הוא כי הסוחרים מעריכים שהודו, צרכנית הסוכר הגדולה בעולם, תצטרך לייבא סוכר הן השנה והן בשנת 2010. בשנת הגידול הנוכחית 2009-2008 (שנת גידול לסוכר אורכת מאוקטובר עד ספטמבר) הקטינה הודו את שטח גידול קנה הסוכר בעקבות מחיריו הנמוכים, ונוסף על כך סבלו היבולים שם מפגעי מזג האוויר, כך שצפויה ירידה דרמטית בייצור הסוכר בהודו השנה ל-14.5 מיליון טון בלבד, ירידה בשיעור של כ-45% בהשוואה לשנה הקודמת.
לירידה בסדר גודל כזה אצל יצרנית הסוכר השנייה בגודלה בעולם חייבת להיות השפעה על היצע לסוכר בעולם כולו ועל מחירו. בסך הכול, ייצור הסוכר בעולם צפוי לרדת השנה ב-4.7% בהשוואה לשנה הקודמת ל-158.8 מיליון טון, ואילו הצריכה צפויה לעלות ב-3.2% ל-162.1 מיליון טון, לכן מלאי הסוכר העולמי, העומד כיום על כ-40 מיליון טון, צפוי לרדת.
כיום מופק 70% מהסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-30% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והיתר נסחר בשוקי העולם. חמש יצואניות הסוכר העיקריות - ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה - מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי. ברזיל לבדה מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.
צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל 59, אוסטרליה 50, האיחוד האירופי 39, תאילנד 38, אפריקה הדרומית 35 וארצות הברית 32 ק"ג לנפש לשנה.
רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" - שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 25%-20% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין ההיצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.
הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. כמה מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר הכנסות הצרכנים מכירות מאפים וממתקים שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.
לפי חברת המסחר בסוכר הגדולה, Czarnikow, מחיר השפל שנרשם לסוכר בסוף השנה שעברה, כ-11 סנט לפאונד, נמוך משמעותית מהוצאות הייצור של הסוכר, כך שהעלייה התלולה במחיר הסוכר בשבועות האחרונים מוצדקת לחלוטין.
איך משקיעים בסוכר?
תעודת הסל iPath DJ-AIG Sugar ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SGG החל מ-25 ביוני 2008. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס למחיר הסוכר, החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.
החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על סוכר:
תעודת הסל ETFS Sugar נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה SUGA. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסוכר, המבוסס על מחיר חוזי הסוכר בבורסת NYBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Short Sugar נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SSUG. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסוכר, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Leveraged Sugar נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LSUG. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסוכר, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הסוכר יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הסוכר. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
ביקוש מול היצע: שימו לב לסחורה שברזיל מייצרת השנה פחות
שבוע המסחר בסחורות שעבר היה מקוצר (ביום שישי שעבר לא התקיים מסחר בגלל חג המולד) והתאפיין בעיקר בעליות.
מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-1.73%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-40.7% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-40.3% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.
העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי המתכות התעשייתיות ובמחירי סחורות האנרגיה. מחיר הניקל עלה ב-9.3% ל-18,640 דולר לטון (ניקל משמש בעיקר לייצור פלדת אל חלד). מחיר הבנזין עלה ב-5.0% ל-1.99 דולר לגלון ומחיר הנפט עלה ב-4.9% ל-78.05 דולר לחבית. לעומתם במחירי הסחורות החקלאיות נרשמו בעיקר ירידות; הסויה ירדה ב-1.2%, החיטה ירדה ב-0.7%, האורז ירד ב-1.8% והקפה ירד ב-4.1%, אבל על הקפה בהמשך.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, הוסיף לרדת בשבוע שעבר, זה שבוע שלישי ברציפות. המדד ירד בסיכום שבועי ב-7.8% ל-3,005 נקודות, אבל המדד עדיין גבוה ב-39% מהשפל בערכו, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר השנה.
גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בשבוע שעבר. מדד מחירי המניות העולמיMSCI World עלה בסיכום שבועי ב-2.45% ל-1,172.16 נקודות, המדד נמוך כיום ב-30.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-71.3% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.
מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בשבוע שעבר ב-2.18% ל-1,126.48 נקודות, המדד נמוך כיום ב-28.5% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-68.9% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק, הכולל בין השאר את ענקיות הטכנולוגיה, גוגל, מיקרוסופט ואינטל, עלה אף בשיעור גדול עוד יותר, ב-3.35% ל-2,285.69 נקודות. המדד נמוך כיום ב-20.1% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-80.6% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.
הדולר נחלש מעט ביחס לאירו בשבוע שעבר, ב-0.33%, ל-1.438 דולר לאירו, אבל התחזק ביחס לין היפני ב-1.20% ל-91.53 ין לדולר. ביחס לשקל כמעט שלא היה שינוי בערך הדולר בשבוע שעבר, ושערו היציג האחרון היה 3.797 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
