סחורה שהשלימה זינוק של 100% - איך משקיעים?
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-2.80%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-46.8% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-25.9% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.
העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות התעשייתיות ובסחורות האנרגיה; הבדיל עלה ב-13.5%, האבץ ב-10.4% והנחושת ב-6.1%, אבל על כך בהמשך. לעומתם בסחורות החקלאיות נרשמו בעיקר ירידות; החיטה ירדה ב-4.7%, שיבולת השועל ב-9.4% והכותנה ב-7.0%. הנפט עלה בסיכום שבועי ב-7.1% ל-68.05 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע שעבר ב-5.6% ל-3,345 נקודות, המדד נמוך כיום ב-71.6% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי 2008, אך גבוה ב-405% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008.
גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-4.13% ל-979.26 נקודות, המדד נמוך כיום ב-37.9% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-46.9% מהשפל שאליו צנח ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-4.21% ל-1965.96 נקודות, המדד נמוך כיום ב-31.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-55.4% מהשפל שאליו צנח ב-9 למארס השנה. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-4.58% ל-1,027.49 נקודות, המדד נמוך כיום ב-38.9% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-50.2% מהשפל שאליו צנח ב-9 למארס השנה.
הדולר נחלש ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-0.73% ל-1.420 דולר לאירו, אבל עלה ב-0.65% ביחס לין היפני ל-94.84 ין לדולר, ביחס לשקל הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.95%, ושערו היציג האחרון היה 3.867 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
המסחר בנחושת
בתוך חמישה וחצי חודשים בלבד ירד מחיר הנחושת ב-69.2% משיא כל הזמנים, 8,985 דולר לטון, שנרשם ב-3 ביולי 2008, ל-2,770 דולר לטון ב-24 בדצמבר 2008; מאז כבר עלה מחיר הנחושת ב-100.4% ונסגר ביום שישי האחרון במסחר בבורסת המתכות של לונדון ב-5,551 דולר לטון. זו העלייה הגדולה ביותר שנרשמה מקרב כל הסחורות, מלבד הבנזין והנפט, ממחירי השפל של סוף שנת 2008 ותחילת 2009.
הירידה במחיר הנחושת מהשיא לשפל במחצית השנייה של שנת 2008 דומה לירידה במחיר הנחושת בשפל הגדול של שנות השלושים, שהייתה בשיעור של 68%. ירידה נוספת בשיעור של יותר מ-60% במחיר הנחושת נרשמה בפרק זמן של שנה וחודש, שהחל ב-6 במאי 1974 עד ל-12 ביוני 1975, ירידה של 63.5%. יש לציין שמחיר הנחושת במאי 1974 היה 3,100 דולר לטון שקול ל-13,730 דולר בערכים ריאליים מתואמים לאינפלציה.
ביום שני שעבר פרסמה קבוצת המחקר הבינלאומית לנחושת, ICSG, את הדוח שלה לחודש יולי. לפי הפרסום, הייתה צריכת הנחושת העולמית בחודשים ינואר עד אפריל גדולה מייצור הנחושת באותה עת ב-37,000 טון. אמנם עודף הצריכה על הייצור בחודשים אלו קטן ביחס לצריכת הנחושת העולמית, רק כ-0.2% מהצריכה השנתית, אבל בכל זאת הדבר מלמד על גידול בביקוש ולרמוז אולי למגמת שיפור בכלכלה העולמית.
יש לציין שבפרק הזמן המקביל בשנת 2008, שבו נרשם במחיר הנחושת שיא של 8,985 דולר לטון, היה עודף הצריכה על הייצור בשיעור גדול יותר: 147,000 טון. בנחושת משתמשים בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות, ומבחינת היקף השימוש היא המתכת השלישית בחשיבותה, אחרי ברזל ואלומיניום. בגלל השימוש הנרחב של נחושת בבנייה ובתעשייה מחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית.
מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון, זירת המסחר הראשית בעולם לנחושת, ירד ביום שישי שעבר ל-272 אלף טון, ב-277 אלף טון פחות מרמת השיא, שנרשמה ב-24 בפברואר השנה. לרוב מחיר הנחושת עולה כשהמלאי במחסני בורסות המתכות יורד, כיוון שהדבר מעיד על עלייה בביקוש. מלאי הנחושת הנוכחי עדיין גבוה בהשוואה למלאים בשנת 2008. כשבמחיר הנחושת נרשם שיא של כל הזמנים, ב-3 ביולי 2008, הייתה רמת המלאי בבורסת המתכות של לונדון 123 אלף טון, כלומר רק כמחצית מהרמה הנוכחית.
לפי ICSG, הפקת הנחושת העולמית ממכרות ירדה בתקופה האחרונה ל-78% מהקיבולת לעומת יחס הפקה לקיבולת ממוצע בחמש השנים האחרונות של 87%, זאת מאחר שמפיקות הנחושת הקטינו את כמות ההפקה. ההחלטה להקטין את כמות ההפקה באה בעקבות הירידה במחירי הנחושת על רקע המיתון העולמי הקשה.
מאזן הנחושת העולמי באלפי טון
לפי ICSG וברקליס קפיטל, שנים 2009-2010 הערכה.
איך משקיעים בנחושת?
תעודת סל לנחושת, iPath DJ-AIG Copper ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJC החל מ-24 באוקטובר 2007. החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התעודה סחירה למדי: כ-100,000 תעודות בממוצע ביום.
תעודת הסל ETFS Short Copper נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SCOP. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הנחושת, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנחושת ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
באקסלנס השיקו סיקור לחברות ההחזקה בת"א - מי מקבלת אפסייד של 65%?
אקסלנס ברוקראז' השיק סיקור מרוכז על חברות החזקה בשוק המקומי, ומסמן את החברות הנבחרות בשכלול אפסייד על מחיר השוק, רמת המינוף, תשואת דיבידנד, הסיכון או הפוטנציאל שבהשקעות חדשות, שקיפות החברה, איכות ההנהלה ואסטרטגיה עתידית. באקסלנס מסמנים את חברות האחזקה החזקות בכל סקטור, עם אפסייד של 20% ויותר. בנקים 1. פיבי, חברת אחזקות השולטת בבנק הבינלאומי הראשון (48.3%), סומנה על ידי האנליסט מיכה גולדברג, כחברה בה הסיכון העיקרי הוא יציאת מניית הבינלאומי מהמדד העיקרי שלה על רקע כניסתן של חברות זרות לתל אביב, כמו למשל מיילן שנכנסה בשבוע שעבר. גולדברג מסייג כי עדיין לא מדובר על הזדמנות קנייה: "החברה תושפע בעיקר מתנודות במניית הבנק הבינ"ל הראשון, המהווה את הנכס הבלעדי של החברה. לא מן הנמנע שבעלי העניין יחליטו למכור חלק מהמניות שלהם בפיבי אחזקות, כך שייתכן עוד לחץ מסחרי על המנייה. כחלק מעמידה בחוק הריכוזיות, בעלי השליטה בפיבי שוקלים לחלק את האחזקה בבינלאומי הראשון כדיבידנד בעין, ובכך ירוקנו את החברה מתוכן". אפסייד: 19% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 7% הסיכון שבהשקעה: נמוך מאד 2. אוצר התיישבות היהודית, שאחזקתה העיקרית (4.97%) הינה בבנק לאומי, פועלת בתחום האנרגיה הסולרית באמצעות השקעה בחברת דוראל וקרנות השקעה בתחום התשתיות. הסיכון העיקר באוה"ה נובע מהנזילות הנמוכה שלה, והלחץ המסחרי הפוטנציאלי על מניות בנק לאומי כתוצאה מהצפי להפרטה (6%) ומימוש החזקותיהם של עזריאלי ואקירוב (כ-8% ביחד). ההמלצה הינה 'תשואת שוק' בלבד על רקע חוזר הוודאות לגבי השקעתה בבנק לאומי וכן חוסר השקיפות של החברה, כתב אלפר. אפסייד: 29% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 2% הסיכון שבהשקעה: גבוה נדל"ן 1. גזית גלוב, חברת החזקות בתחום הנדל"ן המניב, תושפע בעיקר מתנודות במניות החברות הציבוריות המהוות קרוב ל-80% מסך נכסי החברה. האנליסט אדר עציוני כותב כי החברה תושפע משינוי מצבה של דורי קבוצה/בנייה שנקלעו לקשיים בשנה האחרונה. לגבי הליך מכירת גזית גלוב כותב עציוני כי ציפיות השוק משווי מכירה גבוה עשויות להתבדות. עיקר הסיכון לפי עציוני נובע משינויי שע"ח על רקע ההשקעות מעבר לים - מה שיכול להשפיע על התזרים. "החברה נסחרת בדיסקאונט גבוה יחסית שהושפע מהמשבר ברוסיה וההאטה בברזיל וקנדה אשר מהוות חלק מאזורי הפעילות של הקבוצה. בפועל בראיה ארוכת טווח, מדובר בחברה יציבה וצומחת כך שאנו סבורים כי זו הזדמנות 'קנייה'". אפסייד: 23% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 4% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. נורסטאר המחזיקה ב-50% מגזית גלוב וב-3.2% ממניות אורמת טכנולוגיות. החברה מושפעת מתנודתיות בגזית גלוב בעיקר ומשם נובע גם הסיכון. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך 3. איידיאו, חברה ציבורית שמונפקת בפרנקפורט, ומחזיקה 40.7% בחברת ADO Properties. סיכון עיקרי - תנודתיות האירו ושימוש לא מושכל בכספים שבקופת החברה. לאחרונה הודיעה החברה על כך שהיא שוקלת הכרזה על תוכנית רכישה עצמית בהיקף של עד 850 מיליון שקל (כ-54% משווי החברה) - מה שמעיב על ההמלצה. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך תקשורת 1. בי קומיוניקיישנס, המחזיקה 30.7% ממניות בזק, ומהווה השלב העליון בפירמידה של שאול אלוביץ' ושלב אחד לפני אינטרנט זהב. החברה מקבלת דיבידנד מבזק ומשתמשת בזה להחזרת חוב וחלוקת דיבידנד לחברה האם אינטרנט זהב. לפי האנליסט גלעד אלפר, "הסיכון העיקרי נובע מהתגברות התחרות שעלולה לפגוע בנכס הבסיס - בזק, או משינויים ברגולציה שייפגעו בבזק". אפסייד: 65% המלצה: - תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. אינטרנט זהב, המחזיקה 66.7% ממניות בי קומיוניקיישנס, היא החברה השלישית בפירמידה של אלוביץ' - מעל בי קמיוניקיישנס ובזק ומתחת ליורוקום. לפי אלפר, ""הסיכון העיקרי הוא שינויים בתחרות וברגולציה שעלולים להשפיע על נכס הבסיס אך גם מהחלטות עתידיות של ההנהלה על השקעות נוספות". אפסייד: 28% המלצה: - תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך אחרים 1. חברה לישראל, שלאחר הפיצול מחזיקה 46% ממניות כיל ו-37% ממניות בזן. ח"ל מושפעת בעיקרה מתנודות בכיל. בעבר הפסידה ח"ל הון רב שהתקבלו מכיל על השקעה בחברות כושלות. משכך, האנליסטית מיכל אלשיך מעריכה כי השוק "נותר טינה" לחברה למנהליה. מנגד, צופה אלשיך המשך חלוקות דיביבנד נוספות. "שילוב בין צפי לתזרים מכיל, רמת מינוף סבירה (כ-30%) ומדיניות השקעות דפנסיבית, יתמכו בחלוקות דיבידנדים נוספות בעתיד. ח"ל כיום לאחר הפיצול הינה חברה שקופה, בעלת החזקות ציבוריות בלבד, תשואת דיבידנד גבוהה ומינוף ברמות סבירות. הסיכון העיקרי בח"ל נובע מהסיכונים הגלומים בכיל וכן מהפצה של כ-6% ממניות החברה, שעדיין מוחזקות על ידי בנק לאומי". אפסייד: 25% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. מבטח שמיר, הינה חברת החזקות שהנכס העיקרי שלה כעת מגולם במזומן (70% מנכסי החברה). לאחר שקיבלה 1.2 מיליארד שקל כתוצאה ממכירת חלקה בתנובה, אלשיך כותבת כי במבטח מחפשים את הרכישה הבאה. "חוזקות החברה הן איתנות פיננסית המגלמת חוזקה לקראת רכישה עתידית, תכנית BUY BACK בהיקף של כ-100 מילון שקל. במידה ולא תבצע רכישה, עשויה לחלק חלק מהותי מהנכסים הפיננסיים כדיבידנד. הסיכון העיקרי בחברה נובע מחשש להשחתה של הנכסים הפיננסיים, בעקבות רכישות לא מוצלחות, כפי שקרה בעבר עם ג'ארביניה". לפי אלשיך, "השקעה במבטח שקולה להשקעה בעיקר בנכס פיננסי בנוסף לפוטנציאל הגלום ברכישות חדשות. לאור ההיסטוריה והצלחתה של מבטח בתנובה, להערכתנו השוק קונס את מבטח באופן אגרסיבי מדי בגין אי הוודאות בנוגע למהות פעילותה בעתיד". אפסייד: 29% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך
