השקעה במניות או בסחורות? הדרך לנצל את ההבדל

אריה גורן בסקירת הסחורות השבועית, וגם על מדד CTI
|
אריה גורן

עליות תלולות שלא נראו מזה זמן רב אפיינו את המסחר בסחורות בשבוע האחרון; למעשה כל מחירי הסחורות, מלבד מחיר האורז, עלו בשבוע שעבר, ואחדות גם באופן חד (אפילו מחיר החזיר לפיטום עלה למרות שפעת החזירים). בסיכום שבועי עלה מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-6.20%.

מדד הסחורות גבוה כיום ממחיר השפל שלו ב-24 בפברואר השנה ב-21.5%. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות האנרגיה, במתכות התעשייתיות ובמתכות האצילות: הגז הטבעי עלה ב-21.6%, הבנזין ב-12.2%, הניקל ב-14.2% והפלדיום ב-13.3%. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-10.2% ל-58.63 דולר לחבית. העליות הבולטות בכל מחירי הסחורות עשויות להצביע על כך שהתאוששות כלכלית צפויה בקרוב, ושהרע ביותר כבר מאחורינו.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-22.6% ל-2,214 נקודות, המדד גבוה כיום ב-234% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.

מחירי המניות בארצות הברית ובעולם הוסיפו לעלות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-5.89%, מאז השפל שנרשם ב-6 למארס כבר עלה המדד ב-39.4%. מדד מניות הנאסד"ק עלה ב-1.15%, מאז השפל שנרשם ב-9 למארס כבר עלה המדד ב-37.1%. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-6.40%, מאז השפל שנרשם ב-9 למארס כבר עלה המדד ב-39.4%. מניות חברות הפיננסים הן שעלו עלייה תלולה בשבוע שעבר, ואילו מניות הטכנולוגיה דרכו במקום, דבר המסביר את העלייה התלולה במדד S&P 500 בהשוואה לעלייה המתונה במדד מניות הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-2.80% ביחס לאירו ל-1.364 דולר לאירו, ביחס לין היפני נחלש הדולר בשבוע שעבר ב-0.67% ל-98.46 ין לדולר, וביחס לשקל נחלש הדולר ב-1.44% ל-4.101 שקל לדולר. הירידה בשער הדולר תרמה גם היא לעלייה במחירי הסחורות הנקובים בדולרים, אבל מחירי הסחורות עלו בשיעור גבוה בהרבה מהירידה בערך הדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.




מדד סחורות לחיקוי מסחר אמיתי בחוזים עתידיים

השקעה בסחורות בטווח הארוך אינה נותנת חיובית במונחים ריאליים כשנוקטים במדיניות של קנה והחזק, כיוון שמדדי הסחורות אינם עולים לאורך זמן בשיעור גדול יותר מהאינפלציה. הדבר שונה מההשקעה במניות, הנותנת חיובית במונחים ריאליים בטווח הארוך, היות שמדדי המניות בתוספת הדיבידנדים עולים לאורך זמן בשיעור גדול יותר מהאינפלציה. לפיכך, השקעה נבונה בסחורות דורשת מסחר בשני הכיוונים, לונג ושורט, בהתאם למצב הספציפי של היצע וביקוש של כל סחורה ומגמת המחיר שלה.

כמו כן, במסחר בחוזים עתידיים אין הבדל מהותי בין קנייה (לונג) ומכירה (שורט): בשני המקרים דרישת הביטחונות לצורך ביצוע העסקה (margin) זהה והיא נעה בין 2.5% ל-15% מערך החוזה; זאת בניגוד לעסקת שורט במניות, שבה יש צורך ללוות את המניות למכירה מהברוקר, להתחייב להחזיר אותן ולשלם לברוקר את הדיבידנד שהמניות זכאיות לו.

בניסיון לחקות התנהגות של סוחר אופייני במסחר בחוזים עתידיים בסחורות השיקה חברת S&P את מדד CTI, S&P Commodity Trends Indicator Total Return Index, המורכב מ-16 סחורות שונות מכל שש קבוצות הסחורות. כל קבוצת סחורות במדד יכולה להיות במצב לונג או שורט, מלבד סחורות האנרגיה שיכולות להיות במצב לונג או זמנית מחוץ למדד, בהתבסס על התנהגות מחיר קבוצת הסחורות. בקבוצת הסחורות הרכות יש אפשרות לכל סחורה בנפרד להיות במצב לונג או שורט. האינדיקאטור לקביעת מצב הסחורה הוא מחירה ביחס לממוצע הנע של שבעה חודשים: אם מחיר הסחורה גבוה מהממוצע הנע, מצב הסחורה במדד הוא לונג; ואם מחיר הסחורה נמוך מהממוצע, מצב הסחורה במדד הוא שורט.

מצב קבוצות הסחורות במדד נכון ל-01 במאי:


איך משקיעים במדד CTI?

תעודת הסל ,ELEMENTS S&P CTI ETN הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ,LSC עוקבת אחר מדד CTI. התעודה היא למעשה התחייבות של הבנק HSBC USA לתת תשואה בהתאם להתנהגות מדד CTI. התעודה בינונית, כ-70,000 תעודות בממוצע ביום, ודמי הניהול 0.75% בשנה.

להלן נערוך השוואה בין התנהגות תעודת הסל לונג ושורט, LSC, לבין תעודת הסל לונג בלבד, DBC, העוקבת אחר מדד Deutsche Bank, הכולל שש סחורות: נפט גולמי, נפט להסקה, אלומיניום, זהב, תירס וחיטה, והמשקל של כל סחורה במדד משקף את החלק ההיסטורי היחסי שלה בייצור ובמלאי העולמי.

במחצית השנייה של שנת 2008 התרסקו מחירי הסחורות, ותעודת הסל DBC ירדה ב-61.3% מהפסגה ב-03 ביולי 2008 לשפל ב-02 במארס השנה, מאז כבר עלתה DBC ב-20.8%. תעודת הסל LSC, לעומת זאת, עלתה ב-60.5% מהשפל ב-21 באוגוסט 2008 לפסגה ב-05 בדצמבר 2008, אבל ירדה אחר כך ב-27% לשפל שנרשם ב-05 במאי השנה. מתחילת השנה הנוכחית ירדה תעודת הסל LSC ב-11.8%, ותעודת הסל DBC עלתה ב-2.9%.

בשני הגרפים להלן ניתן לראות את ההתנהגות היומית של שתי תעודות הסל החל מחודש יוני 2008.


בשני הגרפים להלן ניתן לראות את התשואה ההיסטורית של מדד המניות דאו ג'ונס ומדד הסחורות CRB במונחים ריאליים בניכוי האינפלציה החל משנת 1947. הגרפים מוכיחים את האמור לעיל שהשקעה במניות מניבה תשואה ריאלית חיובית באחזקה ארוכת טווח, זאת בניגוד להשקעה בסחורות שהתשואה הריאלית שלהן באחזקה ארוכת טווח היא שלילית.



מאת: אריה גורן, גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של או כל סחורה שהיא.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות