מחפשים את הסחורה שחטפה הכי חזק? להלן רעיון השקעה
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות. בסיכום שבועי ירד מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-2.79%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי 2008 ב-53.7%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר: בגז הטבעי, שירד ב-11.6% ל-3.30 דולר למיליון BTU, ערכו הנמוך ביותר מאז נובמבר 2002, בניקל, שירד ב-11.1%, ובנחושת, שירדה ב-7.7%. לעומתם עלה מחיר הכסף ב-9.6% ומחיר הזהב ב-5.3%. במחיר הנפט נרשמה ירידה של 1.8% ל-51.51 דולר לחבית (הכוונה לחוזה עתידי לחודש יוני, לעומת החוזה לחודש מאי, שפקע ביום שלישי שעבר, עלה מחיר הנפט ב-2.4%).
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-11.4% ל-1,873 נקודות, המדד גבוה כיום ב-183% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.
במחירי המניות בארצות הברית ובעולם לא נרשמה מגמה אחידה בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום בשבועי ב-0.39%, המדד גבוה כיום מערכו בשפל, שנרשם ב-6 למארס, ב-29.9%. מדד מניות הנאסד"ק הוסיף לעלות זה שבוע שביעי ברציפות, ב-1.27% בסיכום שבועי; מאז השפל, שנרשם ב-9 למארס, כבר עלה המדד ב-33.6%. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה ב-0.11%; מאז השפל, שנרשם ב-9 למארס, כבר עלה המדד ב-29.0%.
הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-1.52% ביחס לאירו ל-1.324 דולר לאירו, וביחס לין היפני ב-2.01% ל-97.14 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.82% ל-4.248 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
עפרות ברזל ופלדה
יצרנית הפלדה הגדולה ביותר בסין, Baosteel, הזהירה ביום שלישי שעבר ששוק הפלדה יוסיף קרוב לוודאי להיות חלש, ומחירי הפלדה יישארו נמוכים עד לשנה הבאה. סין היא יצרנית הפלדה הגדולה בעולם ולה 38% מייצור הפלדה בעולם ו-31% מצריכת הפלדה העולמית. ההכרזה באה על רקע שפל במחיר הפלדה שירד ב-74.6% ממחיר השיא 1,266 דולר לטון שנרשם בנובמבר 2008 ל-321 דולר לטון ביום שישי שעבר. מבין כל מחירי השיא של הסחורות שנרשמו בסוף שנת 2008 ירד מחירן של הפלדה והגז הטבעי באופן החד ביותר .
ככל הנראה אזהרת Baosteel באה מפני שעדיין לא הגיע לכלל הכרעה המשא ומתן השנתי בנוגע לשנה המתחילה ב-1 באפריל בין החברות הכורות עפרת ברזל, BHP Billiton, Rio Tinto ו- Vale מברזיל, לבין תעשיית הפלדה הסינית על מחירי העפרה, וכנראה צפויה עתה ירידה במחיר עפרת הברזל, לאחר ששש שנים רצופות רק עלה מחירה. החל משנת 1960 מחיר עפרת הברזל נקבע במשא ומתן ונשאר יציב לאורך כל השנה, אך לאחרונה מסתמנת מגמה לעבור לשיטת מחירי ספוט, שלא יישארו קבועים במשך כל השנה אלא ייקבעו על סמך ההיצע והביקוש. כיוון ש-98% מכמות עפרת הברזל משמשת לייצור פלדה, למחיר העפרה השפעה גדולה על מחירה ולכן גם על מחירי המכוניות, מכונות הכביסה, המקררים ומכשירים אחרים המיוצרים מפלדה.
מצד אחד, יצרני הפלדה הסיניים דורשים הורדת מחיר בשיעור של בין 40% ל-50% במחיר עפרת הברזל בטענה שהביקוש לפלדה נמוך. מצד שני, חברות הכרייה סבורות כי תכניתה של הממשלה הסינית להזרים כ-600 מיליארד דולר לעידוד הכלכלה במדינה אמורה להביא להגברת הביקוש לפלדה.
בכנס שהתקיים לאחרונה בשנחאי הפריך וו דונגיינג, מנהל המחקר של Baosteel, את תקוותן של חברות הכרייה לראות גידול בצריכת הפלדה בעקבות תכנית העידוד הממשלתית: לדבריו, התכנית אינה יכולה לספק מענה לירידה בהשקעות של הסקטור הפרטי ולירידה הגדולה ביצוא הפלדה מסין בעקבות המשבר העולמי בכלל ובעקבות המשבר בתעשיית הרכב בפרט. התעשייה הסינית הגדילה באופן חד את ייצור הפלדה ברבעון הראשון של השנה בתקווה להתאוששות הכלכלה העולמית: סין ייצרה 127 מיליון טון פלדה ברבעון זה, ב-16.6% יותר מאשר ברבעון הקודם וב-1.4% יותר מאשר באותו הרבעון בשנת 2008. לפי מר Wu, החברות פעלו באופן לא רציונאלי כשהגדילו את הייצור למרות הביקוש הנמוך לפלדה.
סנדי ניו, אנליסטית פלדה בחברת מורגן סטנלי, אמרה באותו הכנס כי רק תעשיית הרכב הסינית, שדווחה על מכירות שיא במארס, הראתה גידול בביקוש לפלדה. הוסיף על דבריה שו ז'ונגבו, מנכ"ל Beijing Metal Consulting, באומרו כי שנת 2009 עוד עשויה להיות השנה הגרועה ביותר בתולדות תעשיית הפלדה הסינית בגלל עודף קיבולת ייצור גדול.
נתונים סטטיסטיים על כריית עפרות ברזל ותעשיית הפלדה
איך משקיעים בפלדה
דרך נוחה להשקיע בפלדה היא באמצעות תעודת הסל ,Market Vectors Steel Index ETF, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SLX. התעודה מחזיקה מניות של 36 חברות ממדינות שונות הקשורות לתעשיית הפלדה. מלבד יצרניות הפלדה, התעודה כוללת גם ספקיות חומרי גלם לתעשיית הפלדה וחברות הכורות עפרת ברזל. 31.4% מהחברות בתעודה הן מארצות הברית ו-68.6% ממדינות אחרות. החברה האחראית היא Van Eck, ודמי הניהול הם 0.55% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put על SLX, וכך מי שצופה ירידה במחיר הפלדה יכול לרכוש אופציית put על התעודה.
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
באקסלנס השיקו סיקור לחברות ההחזקה בת"א - מי מקבלת אפסייד של 65%?
אקסלנס ברוקראז' השיק סיקור מרוכז על חברות החזקה בשוק המקומי, ומסמן את החברות הנבחרות בשכלול אפסייד על מחיר השוק, רמת המינוף, תשואת דיבידנד, הסיכון או הפוטנציאל שבהשקעות חדשות, שקיפות החברה, איכות ההנהלה ואסטרטגיה עתידית. באקסלנס מסמנים את חברות האחזקה החזקות בכל סקטור, עם אפסייד של 20% ויותר. בנקים 1. פיבי, חברת אחזקות השולטת בבנק הבינלאומי הראשון (48.3%), סומנה על ידי האנליסט מיכה גולדברג, כחברה בה הסיכון העיקרי הוא יציאת מניית הבינלאומי מהמדד העיקרי שלה על רקע כניסתן של חברות זרות לתל אביב, כמו למשל מיילן שנכנסה בשבוע שעבר. גולדברג מסייג כי עדיין לא מדובר על הזדמנות קנייה: "החברה תושפע בעיקר מתנודות במניית הבנק הבינ"ל הראשון, המהווה את הנכס הבלעדי של החברה. לא מן הנמנע שבעלי העניין יחליטו למכור חלק מהמניות שלהם בפיבי אחזקות, כך שייתכן עוד לחץ מסחרי על המנייה. כחלק מעמידה בחוק הריכוזיות, בעלי השליטה בפיבי שוקלים לחלק את האחזקה בבינלאומי הראשון כדיבידנד בעין, ובכך ירוקנו את החברה מתוכן". אפסייד: 19% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 7% הסיכון שבהשקעה: נמוך מאד 2. אוצר התיישבות היהודית, שאחזקתה העיקרית (4.97%) הינה בבנק לאומי, פועלת בתחום האנרגיה הסולרית באמצעות השקעה בחברת דוראל וקרנות השקעה בתחום התשתיות. הסיכון העיקר באוה"ה נובע מהנזילות הנמוכה שלה, והלחץ המסחרי הפוטנציאלי על מניות בנק לאומי כתוצאה מהצפי להפרטה (6%) ומימוש החזקותיהם של עזריאלי ואקירוב (כ-8% ביחד). ההמלצה הינה 'תשואת שוק' בלבד על רקע חוזר הוודאות לגבי השקעתה בבנק לאומי וכן חוסר השקיפות של החברה, כתב אלפר. אפסייד: 29% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 2% הסיכון שבהשקעה: גבוה נדל"ן 1. גזית גלוב, חברת החזקות בתחום הנדל"ן המניב, תושפע בעיקר מתנודות במניות החברות הציבוריות המהוות קרוב ל-80% מסך נכסי החברה. האנליסט אדר עציוני כותב כי החברה תושפע משינוי מצבה של דורי קבוצה/בנייה שנקלעו לקשיים בשנה האחרונה. לגבי הליך מכירת גזית גלוב כותב עציוני כי ציפיות השוק משווי מכירה גבוה עשויות להתבדות. עיקר הסיכון לפי עציוני נובע משינויי שע"ח על רקע ההשקעות מעבר לים - מה שיכול להשפיע על התזרים. "החברה נסחרת בדיסקאונט גבוה יחסית שהושפע מהמשבר ברוסיה וההאטה בברזיל וקנדה אשר מהוות חלק מאזורי הפעילות של הקבוצה. בפועל בראיה ארוכת טווח, מדובר בחברה יציבה וצומחת כך שאנו סבורים כי זו הזדמנות 'קנייה'". אפסייד: 23% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 4% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. נורסטאר המחזיקה ב-50% מגזית גלוב וב-3.2% ממניות אורמת טכנולוגיות. החברה מושפעת מתנודתיות בגזית גלוב בעיקר ומשם נובע גם הסיכון. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך 3. איידיאו, חברה ציבורית שמונפקת בפרנקפורט, ומחזיקה 40.7% בחברת ADO Properties. סיכון עיקרי - תנודתיות האירו ושימוש לא מושכל בכספים שבקופת החברה. לאחרונה הודיעה החברה על כך שהיא שוקלת הכרזה על תוכנית רכישה עצמית בהיקף של עד 850 מיליון שקל (כ-54% משווי החברה) - מה שמעיב על ההמלצה. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך תקשורת 1. בי קומיוניקיישנס, המחזיקה 30.7% ממניות בזק, ומהווה השלב העליון בפירמידה של שאול אלוביץ' ושלב אחד לפני אינטרנט זהב. החברה מקבלת דיבידנד מבזק ומשתמשת בזה להחזרת חוב וחלוקת דיבידנד לחברה האם אינטרנט זהב. לפי האנליסט גלעד אלפר, "הסיכון העיקרי נובע מהתגברות התחרות שעלולה לפגוע בנכס הבסיס - בזק, או משינויים ברגולציה שייפגעו בבזק". אפסייד: 65% המלצה: - תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. אינטרנט זהב, המחזיקה 66.7% ממניות בי קומיוניקיישנס, היא החברה השלישית בפירמידה של אלוביץ' - מעל בי קמיוניקיישנס ובזק ומתחת ליורוקום. לפי אלפר, ""הסיכון העיקרי הוא שינויים בתחרות וברגולציה שעלולים להשפיע על נכס הבסיס אך גם מהחלטות עתידיות של ההנהלה על השקעות נוספות". אפסייד: 28% המלצה: - תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך אחרים 1. חברה לישראל, שלאחר הפיצול מחזיקה 46% ממניות כיל ו-37% ממניות בזן. ח"ל מושפעת בעיקרה מתנודות בכיל. בעבר הפסידה ח"ל הון רב שהתקבלו מכיל על השקעה בחברות כושלות. משכך, האנליסטית מיכל אלשיך מעריכה כי השוק "נותר טינה" לחברה למנהליה. מנגד, צופה אלשיך המשך חלוקות דיביבנד נוספות. "שילוב בין צפי לתזרים מכיל, רמת מינוף סבירה (כ-30%) ומדיניות השקעות דפנסיבית, יתמכו בחלוקות דיבידנדים נוספות בעתיד. ח"ל כיום לאחר הפיצול הינה חברה שקופה, בעלת החזקות ציבוריות בלבד, תשואת דיבידנד גבוהה ומינוף ברמות סבירות. הסיכון העיקרי בח"ל נובע מהסיכונים הגלומים בכיל וכן מהפצה של כ-6% ממניות החברה, שעדיין מוחזקות על ידי בנק לאומי". אפסייד: 25% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. מבטח שמיר, הינה חברת החזקות שהנכס העיקרי שלה כעת מגולם במזומן (70% מנכסי החברה). לאחר שקיבלה 1.2 מיליארד שקל כתוצאה ממכירת חלקה בתנובה, אלשיך כותבת כי במבטח מחפשים את הרכישה הבאה. "חוזקות החברה הן איתנות פיננסית המגלמת חוזקה לקראת רכישה עתידית, תכנית BUY BACK בהיקף של כ-100 מילון שקל. במידה ולא תבצע רכישה, עשויה לחלק חלק מהותי מהנכסים הפיננסיים כדיבידנד. הסיכון העיקרי בחברה נובע מחשש להשחתה של הנכסים הפיננסיים, בעקבות רכישות לא מוצלחות, כפי שקרה בעבר עם ג'ארביניה". לפי אלשיך, "השקעה במבטח שקולה להשקעה בעיקר בנכס פיננסי בנוסף לפוטנציאל הגלום ברכישות חדשות. לאור ההיסטוריה והצלחתה של מבטח בתנובה, להערכתנו השוק קונס את מבטח באופן אגרסיבי מדי בגין אי הוודאות בנוגע למהות פעילותה בעתיד". אפסייד: 29% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך
