סחורה חמה (ולא נפט): לתשומת ליבו של אחמדיניג'אד

אריה גורן בסקירת הסחורות השבועית, מסתכל על מחיר האורניום ומסביר איך להשקיע
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות: מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-2.87%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, ב-50.2%, אבל גבוה ב-18.0% ממחיר השפל, שאליו נפל ב-24 בפברואר השנה. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בנחושת, שירדה ב-8.5%, בניקל, שירד ב-7.4%, ובחזיר הקפוא, שירד ב-8.6%. לעומתם עלה מחיר האורניום ב-8.0% אבל על כך בהמשך, ומחיר הזהב ב-1.8%. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-3.9% ל-56.34 דולר לחבית.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-14.9% ל-2544 נקודות, המדד גבוה כיום ב-284% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.

לאחר שבמשך תשעה שבועות עלו מחירי המניות בארצות הברית ובעולם, נרשמה בשבוע שעבר ירידה תלולה למדי בכל מדדי המניות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד ב-4.99%, המדד נמוך כיום ב-44.0% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-32.4% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-3.38%, המדד נמוך כיום ב-41.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-32.5% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד בשבוע שעבר ב-3.43%, המדד נמוך כיום ב-45.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-34.6% מהשפל שאליו נפל ב-9 למארס השנה.

הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.06% ביחס לאירו ל-1.349 דולר לאירו, אבל נחלש מאוד ביחס לין היפני בשיעור של 3.30% ל-95.22 ין לדולר, ביחס לשקל התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-1.12% ל-4.147 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

אורניום

מחיר האורניום עלה ב-8.0% בשבוע שעבר: חוזה עתידי לחודש דצמבר 2009 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום שישי שעבר ב-54 דולר לפאונד, המחיר הזה רחוק מאוד מהמחיר הגבוה ביותר שאליו הגיע האורניום, 150 דולר לפאונד, ביוני 2007 (ירידה של 64%), אבל גבוה ב-25.6% מהשפל שנרשם למחיר האורניום ב-10 במארס השנה. דרך אגב, המסחר באורניום בבורסת הסחורות של ניו יורק מתנהל ללא מסירה בפועל של הסחורה אלא בהתחשבנות כספית עם פקיעת החוזים. שוק האורניום הממשי נמצא בפיקוח של הממשלות השונות, והן מגבילות את המכירה והרכישה של חומרים רדיואקטיביים, כך שהיא נעשית רק לאחר קבלת רישיונות מתאימים.

ההערכה היא שמחיר האורניום יוסיף לעלות בגלל הגידול הצפוי בייצור החשמל העולמי באמצעות תחנות כוח גרעיניות. אחרי ככלות הכול, אנרגיה גרעינית היא האמצעי היעיל והזול ביותר לאנרגיה נקייה ללא פליטה של אפילו גרם אחד של גזי חממה. עלות ייצור החשמל נמוכה יחסית ומשתווה לעלות ייצור חשמל מפחם, והטכנולוגיה לכך ידועה ומבוססת.

ייצור החשמל העולמי כיום מתבסס בעיקר על פחם (כ-50% מייצור החשמל העולמי), שהוא מקור פליטת גזי החממה הגדול ביותר ומזהם הסביבה הגדול ביותר. כ-20% מייצור החשמל העולמי מופק כיום מגז טבעי, שהוא מקור אנרגיה נקי הרבה יותר, אבל גם הוא אחראי לפליטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה. כ-19% מייצור החשמל מופק מאנרגיה גרעינית.

כ-7% מיצור החשמל העולמי מופק מאנרגיה הידרואלקטרית, ורק כ-1.6% מנפט וממוצרי נפט. אנרגיה גרעינית מהווה את המקור העיקרי לייצור החשמל בכמה מדינות באירופה: בצרפת - 87% מייצור החשמל במדינה, בליטא - 78%, בשבדיה - 60%, בבלגיה ובסלובקיה - 54%, ואחוז החשמל המופק מאנרגיה גרעינית בארצות האלו צפוי לגדול בשנים הקרובות.

רק לצורך מידע כללי, משריפת קילו פחם אפשר לייצר 3 קילוואט-שעה חשמל, משריפת קילו נפט אפשר לייצר 4 קילוואט-שעה, אבל מקילו אורניום מייצרים 50,000 קילוואט-שעה אנרגיה חשמלית.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית פרסמה לאחרונה תחזית שב-15 השנים הבאות יפעלו 70 תחנות כוח גרעיניות נוספות ל-440 תחנות הכוח הפועלות כיום, כך שכמעט יכפילו את קיבולת ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית הנוכחית. כיום 40 תחנות כוח גרעיניות חדשות נמצאות בשלבי בנייה ב-11 מדינות, ובהן דרום קוריאה, רוסיה יפן וסין.

סין במיוחד מתכננת להשקיע באופן מסיבי באנרגיה גרעינית כחלק מתכנית התמריצים לכלכלתה; 11 ריאקטורים חדשים כבר נבנים שם ו-98 ריאקטורים נוספים נמצאים בשלבי תכנון. סין גם הודיעה על כוונתה לאגור אורניום לנוכח המחסור הצפוי בחומר זה - ומאחר שנראתה נסיקה מרשימה במחיר הנחושת ובמחירי שאר המתכות התעשייתיות לאחרונה לאחר שסין החלה לצבור מלאים שלהם, גם מחיר האורניום צפוי כנראה לגורל דומה.

הביקוש לאורניום גדול בהרבה מכמות האורניום המופקת ממכרות מאז שנת 1989. הביקוש העולמי השנתי לאורניום מוערך כיום בין 171 ל-184 מיליון פאונד, וההפקה העולמית ממכרות היא כ-125 מיליון פאונד לשנה בלבד. המחסור באורניום מתמלא משימוש במלאים ישנים וממחזור. מקור מרכזי במחזור האורניום הוא ההסכם בין רוסיה לארה"ב משנת 1993, שזכה לשם "המפוצץ" "מגה-טון למגה-וואט", ועיקרו הפיכת חלק גדול מפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה לדלק המיועד לתחנות כוח אמריקאיות. כ- 60% מההתחייבות כבר סופקה, וההסכם יפוג בשנת 2013. רוסיה מצדה הודיעה כי אינה מתכוונת לחדש את ההסכם וזאת עקב ביקוש מקומי גדול לאורניום.

גורם היכול לבלום את העלייה במחיר האורניום בטווח הקצר הוא האחזקה של ליהמן ברדר'ס בכמות של 500,000 פאונד אורניום. לאחר שבנק ההשקעות ליהמן ברדר'ס, שהיה פעיל מאוד בשוק הסחורות, הכריז על פשיטת רגל, הוא החל למכור אחזקות גדולות שלו בסחורות ובמכשירים פיננסיים אחרים על מנת לכסות חלק מחובותיו העצומים. אבל מומחים למסחר באורניום צופים שהוא לא ימכור את האורניום שברשותו במחירי השוק הנוכחיים הנמוכים להערכתו, אלא ימכור את המלאי בשלבים בשנתיים הבאות. רק לשם המחשה, כמות של 500,000 פאונד אורניום יכולה לספק את כל הצריכה של תחנת כוח גרעינית בהספק של 1,000 מגה-וואט במשך שנה ורבע או את כל צריכת החשמל בישראל במשך שלושה חודשים, אילו נעשתה באמצעות אנרגיה גרעינית, ולהבדיל אלף הבדלות, לייצור פצצת אטום אחת.

תעודת הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר התעודה עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.

ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global תעודת סל שמטרתה להעתיק ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. תעודת הסל נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.

חברת Cameco היא חברה קנדית, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. חברת Cameco היא היצרנית הגדולה של אורניום בעולם: החברה מפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות. Cameco מפעילה ארבעה מכרות אורניום בקנדה ובארצות הברית, בבעלותה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה. רזרבות מוכחות של החברה מסתכמות ביותר מ-550 מיליון פאונד.

מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

שוק הסחורות: מחירי המתכות התעשייתיות בשפל, איך משקיעים

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים סוקר את המתרחש בשוק הסחורות ומדבר על הירידה התלולה שנרשמה במתכות התעשייתיות
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-5.0%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי 2008 ב-55%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות האנרגיה, בסחורות החקלאיות ובמתכות התעשייתיות: הנפט ירד ב-6.6%, הפחם ב-9.4%, הניקל ב-9.6% והכותנה ב-11.7%. לעומתן עלו מחירי המתכות האצילות: הזהב עלה ב-3.1%, הכסף ב-3.5% והפלטינה ב-5.7%. מחיר הנפט ירד ביום חמישי שעבר עד ל-33.55 דולר לחבית, ערכו הנמוך ביותר מאז תחילת שנת 2004, וב-77.2% פחות ממחיר השיא, 147.27, שנרשם ב-11 ביולי 2008. ביום שישי נרשמה עלייה של 11.86% במחיר הנפט ל-37.51 דולר לחבית, אבל בסיכום שבועי ירד מחירו ב-6.62%. מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-16.2% ל-1,908 נקודות. המדד כבר עלה ב-188% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008, אבל הוא עדיין נמוך ב-83.8% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי 2008. גם מחירי המניות ירדו בסיכום שבועי ירידות חדות למדי: מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד בשבוע שעבר ב-3.87%; המדד נמוך כיום ב-46.6% מערכו הגבוה בשנה שעברה, שנקבע ב-19 במאי 2008. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-4.81%; המדד נמוך כיום ב-43.8% מערכו הגבוה בשנה שעברה, שנקבע ב-2 בינואר 2008. מדד מניות הנאסד"ק ירד ב-3.6% בשבוע שעבר, המדד נמוך כיום ב-42.3% מערכו הגבוה בשנת 2008. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-0.63% ביחס לאירו ל-1.286 דולר לאירו, וב-0.04% ביחס לין היפני ל-91.92 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-0.66% ל-4.04 שקל לדולר. בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת. מתכות תעשייתיות בעקבות המשבר הפיננסי והירידה בפעילות הכלכלית העולמית ירד הביקוש למתכות התעשייתיות ומחירן ירד ירידה תלולה, ירידה בשיעור כה גדול במחירי המתכות התעשייתיות נרשמה רק בתקופת השפל הכלכלי בשנות השלושים של המאה הקודמת. בטבלה להלן הירידה המכסימלית במחיר בתקופת השפל בשנות השלושים ובמשבר הנוכחי: מאחר שמחירי המתכות התעשייתיות ירדו עד למטה ממחיר העלות השולית שלהן (העלות לייצר יחידה אחת נוספת) או קרוב לכך, נאלצו יצרניות המתכות להקטין ייצור, לצמצם בהוצאות ההון ולדחות פרויקטים לפיתוח שעמדו לפני ביצוע. העלות השולית להפקת אלומיניום כיום היא כ-1,650 דולר לטון, זאת לעומת המחיר האחרון למסירה מיידית בבורסת המתכות בלונדון של 1,347 דולר לטון. העלות השולית להפקת נחושת היא כ-3,000 דולר לטון, לעומת מחיר אחרון של 3,407 דולר לטון. העלות השולית להפקת אבץ היא כ-1,250 דולר לטון, לעומת מחיר אחרון של 1,140 דולר לטון. העלות השולית להפקת ניקל היא כ-12,000 דולר לטון, לעומת מחיר אחרון של 10,400 דולר לטון. עקב הירידה הדרמטית במחיר המתכות והמחנק באשראי צמצמו החברות יצרניות המתכות הגדולות את תקציב הוצאות ההון שלהן, המיועד לתחזוקה שוטפת ולהשקעות בפיתוח, באופן ניכר. יצרנית האלומיניום הענקית Alcoa הקטינה את תקציב ההוצאות שלה לשנת 2009 ב-50%, מ-3.6 מיליארד דולר ל-1.8 מיליארד דולר; יצרנית הנחושת, הניקל והאבץ Anglo American הקטינה את תקציבה מ-9 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר; יצרנית הפלדה Arcellor Mittal הקטינה מ-7 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר; BHP Billiton, מפיקת אלומיניום, נחושת, עופרת ואבץ, הקטינה מ-13.5 מיליארד דולר ל-11.3 מיליארד דולר; Freeport McMoran, מפיקת הנחושת, צמצמה מ-2.3 מיליארד דולר ל-1.1 מיליארד דולר; וחברות נוספות המפיקות מתכות תעשייתיות הקטינו את תקציב הוצאות ההון שלהן לשנת 2009 באופן דומה. הצמצום בהפקת המתכות התעשייתיות והקטנת ההשקעות בפיתוח יגרמו קרוב לוודאי למחסור חמור במתכות התעשייתיות כאשר הכלכלה העולמית תחזור למגמת צמיחה ומחירן יעלה עלייה תלולה, כך שהשקעה במתכות התעשייתיות יכולה להיות משתלמת מאוד בטווח הארוך. איך משקיעים במתכות תעשייתיות? תעודת הסל הסחירה ביותר למתכות תעשייתיות, ,PowerShares DB Base Metals עוקבת אחר מחירי האלומיניום, האבץ והנחושת בחלוקה שווה; והיא נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול DBB, נפח המסחר היומי כ-100,000 תעודות ביום. החברה האחראית היא Deutsche Bank, ודמי הניהול – 0.75% לשנה. קיימות גם תעודות סל הנסחרות בבורסת ניו יורק: לאלומיניום סימול JJU, לנחושת JJC, לעופרת LD, לניקל JJN, ולבדיל JJT, אך הסחירות בהן נמוכה. מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים. *הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של מתכות תעשייתיות תעודת סל או כל סחורה שהיא.