סחורה חמה (ולא נפט): לתשומת ליבו של אחמדיניג'אד

אריה גורן בסקירת הסחורות השבועית, מסתכל על מחיר האורניום ומסביר איך להשקיע
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות: מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-2.87%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, ב-50.2%, אבל גבוה ב-18.0% ממחיר השפל, שאליו נפל ב-24 בפברואר השנה. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בנחושת, שירדה ב-8.5%, בניקל, שירד ב-7.4%, ובחזיר הקפוא, שירד ב-8.6%. לעומתם עלה מחיר האורניום ב-8.0% אבל על כך בהמשך, ומחיר הזהב ב-1.8%. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-3.9% ל-56.34 דולר לחבית.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-14.9% ל-2544 נקודות, המדד גבוה כיום ב-284% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.

לאחר שבמשך תשעה שבועות עלו מחירי המניות בארצות הברית ובעולם, נרשמה בשבוע שעבר ירידה תלולה למדי בכל מדדי המניות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד ב-4.99%, המדד נמוך כיום ב-44.0% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-32.4% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-3.38%, המדד נמוך כיום ב-41.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-32.5% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד בשבוע שעבר ב-3.43%, המדד נמוך כיום ב-45.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-34.6% מהשפל שאליו נפל ב-9 למארס השנה.

הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.06% ביחס לאירו ל-1.349 דולר לאירו, אבל נחלש מאוד ביחס לין היפני בשיעור של 3.30% ל-95.22 ין לדולר, ביחס לשקל התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-1.12% ל-4.147 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

אורניום

מחיר האורניום עלה ב-8.0% בשבוע שעבר: חוזה עתידי לחודש דצמבר 2009 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום שישי שעבר ב-54 דולר לפאונד, המחיר הזה רחוק מאוד מהמחיר הגבוה ביותר שאליו הגיע האורניום, 150 דולר לפאונד, ביוני 2007 (ירידה של 64%), אבל גבוה ב-25.6% מהשפל שנרשם למחיר האורניום ב-10 במארס השנה. דרך אגב, המסחר באורניום בבורסת הסחורות של ניו יורק מתנהל ללא מסירה בפועל של הסחורה אלא בהתחשבנות כספית עם פקיעת החוזים. שוק האורניום הממשי נמצא בפיקוח של הממשלות השונות, והן מגבילות את המכירה והרכישה של חומרים רדיואקטיביים, כך שהיא נעשית רק לאחר קבלת רישיונות מתאימים.

ההערכה היא שמחיר האורניום יוסיף לעלות בגלל הגידול הצפוי בייצור החשמל העולמי באמצעות תחנות כוח גרעיניות. אחרי ככלות הכול, אנרגיה גרעינית היא האמצעי היעיל והזול ביותר לאנרגיה נקייה ללא פליטה של אפילו גרם אחד של גזי חממה. עלות ייצור החשמל נמוכה יחסית ומשתווה לעלות ייצור חשמל מפחם, והטכנולוגיה לכך ידועה ומבוססת.

ייצור החשמל העולמי כיום מתבסס בעיקר על פחם (כ-50% מייצור החשמל העולמי), שהוא מקור פליטת גזי החממה הגדול ביותר ומזהם הסביבה הגדול ביותר. כ-20% מייצור החשמל העולמי מופק כיום מגז טבעי, שהוא מקור אנרגיה נקי הרבה יותר, אבל גם הוא אחראי לפליטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה. כ-19% מייצור החשמל מופק מאנרגיה גרעינית.

כ-7% מיצור החשמל העולמי מופק מאנרגיה הידרואלקטרית, ורק כ-1.6% מנפט וממוצרי נפט. אנרגיה גרעינית מהווה את המקור העיקרי לייצור החשמל בכמה מדינות באירופה: בצרפת - 87% מייצור החשמל במדינה, בליטא - 78%, בשבדיה - 60%, בבלגיה ובסלובקיה - 54%, ואחוז החשמל המופק מאנרגיה גרעינית בארצות האלו צפוי לגדול בשנים הקרובות.

רק לצורך מידע כללי, משריפת קילו פחם אפשר לייצר 3 קילוואט-שעה חשמל, משריפת קילו נפט אפשר לייצר 4 קילוואט-שעה, אבל מקילו אורניום מייצרים 50,000 קילוואט-שעה אנרגיה חשמלית.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית פרסמה לאחרונה תחזית שב-15 השנים הבאות יפעלו 70 תחנות כוח גרעיניות נוספות ל-440 תחנות הכוח הפועלות כיום, כך שכמעט יכפילו את קיבולת ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית הנוכחית. כיום 40 תחנות כוח גרעיניות חדשות נמצאות בשלבי בנייה ב-11 מדינות, ובהן דרום קוריאה, רוסיה יפן וסין.

סין במיוחד מתכננת להשקיע באופן מסיבי באנרגיה גרעינית כחלק מתכנית התמריצים לכלכלתה; 11 ריאקטורים חדשים כבר נבנים שם ו-98 ריאקטורים נוספים נמצאים בשלבי תכנון. סין גם הודיעה על כוונתה לאגור אורניום לנוכח המחסור הצפוי בחומר זה - ומאחר שנראתה נסיקה מרשימה במחיר הנחושת ובמחירי שאר המתכות התעשייתיות לאחרונה לאחר שסין החלה לצבור מלאים שלהם, גם מחיר האורניום צפוי כנראה לגורל דומה.

הביקוש לאורניום גדול בהרבה מכמות האורניום המופקת ממכרות מאז שנת 1989. הביקוש העולמי השנתי לאורניום מוערך כיום בין 171 ל-184 מיליון פאונד, וההפקה העולמית ממכרות היא כ-125 מיליון פאונד לשנה בלבד. המחסור באורניום מתמלא משימוש במלאים ישנים וממחזור. מקור מרכזי במחזור האורניום הוא ההסכם בין רוסיה לארה"ב משנת 1993, שזכה לשם "המפוצץ" "מגה-טון למגה-וואט", ועיקרו הפיכת חלק גדול מפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה לדלק המיועד לתחנות כוח אמריקאיות. כ- 60% מההתחייבות כבר סופקה, וההסכם יפוג בשנת 2013. רוסיה מצדה הודיעה כי אינה מתכוונת לחדש את ההסכם וזאת עקב ביקוש מקומי גדול לאורניום.

גורם היכול לבלום את העלייה במחיר האורניום בטווח הקצר הוא האחזקה של ליהמן ברדר'ס בכמות של 500,000 פאונד אורניום. לאחר שבנק ההשקעות ליהמן ברדר'ס, שהיה פעיל מאוד בשוק הסחורות, הכריז על פשיטת רגל, הוא החל למכור אחזקות גדולות שלו בסחורות ובמכשירים פיננסיים אחרים על מנת לכסות חלק מחובותיו העצומים. אבל מומחים למסחר באורניום צופים שהוא לא ימכור את האורניום שברשותו במחירי השוק הנוכחיים הנמוכים להערכתו, אלא ימכור את המלאי בשלבים בשנתיים הבאות. רק לשם המחשה, כמות של 500,000 פאונד אורניום יכולה לספק את כל הצריכה של תחנת כוח גרעינית בהספק של 1,000 מגה-וואט במשך שנה ורבע או את כל צריכת החשמל בישראל במשך שלושה חודשים, אילו נעשתה באמצעות אנרגיה גרעינית, ולהבדיל אלף הבדלות, לייצור פצצת אטום אחת.

תעודת הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר התעודה עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.

ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global תעודת סל שמטרתה להעתיק ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. תעודת הסל נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.

חברת Cameco היא חברה קנדית, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. חברת Cameco היא היצרנית הגדולה של אורניום בעולם: החברה מפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות. Cameco מפעילה ארבעה מכרות אורניום בקנדה ובארצות הברית, בבעלותה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה. רזרבות מוכחות של החברה מסתכמות ביותר מ-550 מיליון פאונד.

מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

היום ב-18:30: הלמ"ס יפרסם את מדד המחירים למאי - הנה תחזיות הכלכלנים

Bizportal שוחח עם כלכלנים לקראת עדכון מדד חודש מאי. "מדובר בחודש חשוב לצורך הבנת המגמה"
גיא ארז |
נושאים בכתבה אינפלציה

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי יתפרסם היום (יום ב'), לאחר שבחודשיים האחרונים המדדים הציגו עליות, לראשונה השנה. בחודש מארס עלה המדד ב-0.3%, ובחודש אפריל עלה בשנית, ב-0.6%, גבוה מתחזיות הכלכלנים. אלו היו חודשיים רצופים בהם הציג המדד עליית מחירים, לאחר שבחודשיים הראשונים של השנה ראינו ירידות. האם אנו בתחילתה של מגמה? בשיחה אתמול עם Bizportal הכלכלנים תמימי דעים בתחזיותיהם לגבי הפרסום היום: עלייה קלה של 0.2%-0.3%, שלא תוביל לפעולה של בנק ישראל בעקבות כך. אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב-דש: "אני צופה עלייה של 0.2%. שני המדדים האחרונים יחד הציגו עליית מחירים של 0.9%, כשהאחרון היה אף גבוה מהתחזית. בתחילה עוד היה חשש שמדד המחירים יהיה נמוך כמו בשנה שעברה, אך בסוף ראינו שהוא עמד על שיעור גבוה מהתחזיות. הבנו שהאינפלציה קיימת, ואינה שלילית. מהבחינה הזו, אני חושב שהמדד מחר חשוב. המשק יוכל להבין אם המגמה שראינו לפני חודשיים, של עליית מחירים, ממשיכה באותו כיוון, או שהשיעור החיובי של המדדבחודשיים האחרונים הוא מקרי. אני מאמין שהאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על כ -1-1.5אחוזים, בתוך הגבול התחתון של יעד בנק ישראל. באופן כללי, אני חושב שקיימת עלייה באינפלציה, היא אינה גבוהה, אבל אנחנו לא בסביבה שלילית. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "המדד הקרוב, צפוי לעלות ב- 0.2%, וזה תואם את העונתיות הבסיסית במדד. אני מאמין כי סיימנו עם המדדים השליליים לתקופה הקרובה. באופן כללי, מדדי המחירים בעונת הקיץ גבוהים יותר בגלל סעיף הדיור, (שינוי במגורים קורה בעיקר בחודשים יולי-אוגוסט), ואנחנו נכנסים לתקופה כזו.  בחודש מארס המדד עמד על  0.3%,  בדיוק בהתאם לציפיות שלנו. המדד הקודם אמנם היה גבוה במעט, אך כאמור, אני מאמין כי המדד יעמוד  בהתאם לעונתיות הבסיסית: לא היה משהו חריג בחודש מאי. בראייה של 12 חודשים קדימה, אני צופה כי המדד נכנס לגבולות היעד. בנק ישראל,  אם יחליט לפעול בכלים שיש לרשותו, יפעל על רקע שער החליפין ולא על רקע המדד. הפעולה הכי סבירה תהיה המשך רכישת מטח , כמו שעושה לאחרונה, לפחות עד ה-17 לחודש, אז תתפרסם החלטת הריבית של הפד". אביתר בן-דוד, אנליסט מאקרו מאקסלנס, צופה כי המדד יעלה דווקא ב-0.3%, וייתמך בעיקר בעליית מחירי הדיור: "מדובר בסעיף עונתי, המשקל שלו הוא 24% ממדד המחירים. בחודש שעבר הסעיף ירד, אך בתוספת הדיונים על הגבלות על שכ"ד שמשפיעים פסיכולוגית על בעלי הדירות שמעלים מחירים, השפעת הסעיף הזה תהיה עליה בו-ובמדד. מבחינת סעיף הלבשה והנעלה, גם הוא יהיה חיובי החודש. בבחינת סעיף המזון, צפינו בירידה בהכנסות הכספיות של רשתות המזון, לאחר היציאה מתקופת החגים בהם המחירים עולים. בהערכת ההפעולות של בנק ישראל - האינדיקטור המרכזי לפיו הבנק יפעל הוא חוזק השקל מול שאר המטבעות - בהתאם למשקל הסחר עם ישראל.  הבנק מביע דאגה מהתחזקות השקל, ובעקבות השיפור באינפלציה, ומדד אפריל שהפתיע לטובה,  זהו הגורם המרכזי מבחינתו, כאשר השקל נתפס כחזק מדי". רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI  מעריך שהמדד "ינוע סביב עליה של 0.1%. הסיפור במדד הזה הוא אלמנטים עונתיים, אל מול המשך התחזקות השקל והקושי הקיים לעלות מחירים בישראל. ברביע השני יש גורמים עונתיים חיוביים, ראינו את זה בחודש אפריל, ונראה את זה בצורה דומה במאי. בנוסף, הייתה עלייה במחירי הבנזין, אך מה שמקזז זאת זה המשך התחזקות השקל, והקושי הכללי בישראל להעלות מחירים בגלל המודעות הצרכנית. כל התמהיל הזה מושך לעלייה מתונה במדד. חשוב להבין שמדובר בחלק מהעונתיות: האינפלציה בישראל נמשכת מעלה בחודש מארס עד אוגוסט. בראיה שנתית, לדעתי לא ניכנס ליעד האינפלציה של בנק ישראל, ונשאר נמוכים ממנו". מבחנת פעולות קרובות של הבנק המרכזי, גוזלן "לא חושב שהבנק יפעל בעקבות הפרסום מחר, הוא מחכה להתפתחויות בעולם ולפעולות של ה'פד'. בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה בדמות רכישות מט"ח ולא באמצעות הריבית". יונתן כץ הכלכלן ראשי של לידר שוקי הון מעריך עליה של  0.2% במדד: "זהן מדד עונתי, מחירי הפירות, הלבשה וההנעלה בקיץ מעלים מעט את המדד. הדלק עלה גם כן ב-1.7%. בתחום הדיור- ראינו עלייה גם כן. מנגד, נצפתה ירידה עונתית בתחום הנסיעות לחו"ל. אנחנו בסביבת אינפלציה מתונה מאוד. אם נרד מרמת ה-0.2%, והשקל ימשיך להתחזק עד למועד קביעת שיעור הריבית, יש סיכוי להרחבה מוניטרית נוספת, בכל מיני צורות. במצב של שקל שממשיך להתחזק ומדד שמפתיע ומציג ירידות מחירים בתחומים רבים, קיים סיכוי סביר לריבית אפס או שלילית . לסיכום, על פי הערכות הכלכלנים, לא צפויה להרשם דרמה יוצאת דופן עם פרסום המדד, ובהתאם לכך, נראה כי בנק ישראל לא יפעל באופן מיוחד כתגובה לנתון זה. כולם מדברים על אלמנט ה"עונתיות" בתקופה זו של השנה, ולכן מעריכים כי נראה עלייה במדד המחירים בשיעור של  0.1%-0.3% . נזכיר כי בגזרת מטבע החוץ, השקל נמצא ברמות גבוהות מאוד ביחס לשאר המטבעות בעולם. בשבוע שעבר דובר על "מלחמת מטבעות" בכל העולם, כאשר הבנקים המרכזיים בניו זילנד ובדרום קוריאה הורידו ריביות, בגרמניה אנגלה מרקל טענה כי האירו חזק מדי, וגם באוסטרליה דובר על הורדת ריבית. נראה כי כל בנק מרכזי מנסה להחליש את המטבע שלו. לכן, פעולה של בנק ישראל, אם תקרה, תהיה כחלק מנסיון להחליש את השקל - ולא כתגובה לנתוני האינפלציה.