סחורה חמה (ולא נפט): לתשומת ליבו של אחמדיניג'אד
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בירידות: מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-2.87%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, ב-50.2%, אבל גבוה ב-18.0% ממחיר השפל, שאליו נפל ב-24 בפברואר השנה. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בנחושת, שירדה ב-8.5%, בניקל, שירד ב-7.4%, ובחזיר הקפוא, שירד ב-8.6%. לעומתם עלה מחיר האורניום ב-8.0% אבל על כך בהמשך, ומחיר הזהב ב-1.8%. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-3.9% ל-56.34 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-14.9% ל-2544 נקודות, המדד גבוה כיום ב-284% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.
לאחר שבמשך תשעה שבועות עלו מחירי המניות בארצות הברית ובעולם, נרשמה בשבוע שעבר ירידה תלולה למדי בכל מדדי המניות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד ב-4.99%, המדד נמוך כיום ב-44.0% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-32.4% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-3.38%, המדד נמוך כיום ב-41.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-32.5% מהשפל שאליו נפל ב-6 למארס השנה. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד בשבוע שעבר ב-3.43%, המדד נמוך כיום ב-45.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-34.6% מהשפל שאליו נפל ב-9 למארס השנה.
הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.06% ביחס לאירו ל-1.349 דולר לאירו, אבל נחלש מאוד ביחס לין היפני בשיעור של 3.30% ל-95.22 ין לדולר, ביחס לשקל התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-1.12% ל-4.147 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
אורניום
מחיר האורניום עלה ב-8.0% בשבוע שעבר: חוזה עתידי לחודש דצמבר 2009 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום שישי שעבר ב-54 דולר לפאונד, המחיר הזה רחוק מאוד מהמחיר הגבוה ביותר שאליו הגיע האורניום, 150 דולר לפאונד, ביוני 2007 (ירידה של 64%), אבל גבוה ב-25.6% מהשפל שנרשם למחיר האורניום ב-10 במארס השנה. דרך אגב, המסחר באורניום בבורסת הסחורות של ניו יורק מתנהל ללא מסירה בפועל של הסחורה אלא בהתחשבנות כספית עם פקיעת החוזים. שוק האורניום הממשי נמצא בפיקוח של הממשלות השונות, והן מגבילות את המכירה והרכישה של חומרים רדיואקטיביים, כך שהיא נעשית רק לאחר קבלת רישיונות מתאימים.
ההערכה היא שמחיר האורניום יוסיף לעלות בגלל הגידול הצפוי בייצור החשמל העולמי באמצעות תחנות כוח גרעיניות. אחרי ככלות הכול, אנרגיה גרעינית היא האמצעי היעיל והזול ביותר לאנרגיה נקייה ללא פליטה של אפילו גרם אחד של גזי חממה. עלות ייצור החשמל נמוכה יחסית ומשתווה לעלות ייצור חשמל מפחם, והטכנולוגיה לכך ידועה ומבוססת.
ייצור החשמל העולמי כיום מתבסס בעיקר על פחם (כ-50% מייצור החשמל העולמי), שהוא מקור פליטת גזי החממה הגדול ביותר ומזהם הסביבה הגדול ביותר. כ-20% מייצור החשמל העולמי מופק כיום מגז טבעי, שהוא מקור אנרגיה נקי הרבה יותר, אבל גם הוא אחראי לפליטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה. כ-19% מייצור החשמל מופק מאנרגיה גרעינית.
כ-7% מיצור החשמל העולמי מופק מאנרגיה הידרואלקטרית, ורק כ-1.6% מנפט וממוצרי נפט. אנרגיה גרעינית מהווה את המקור העיקרי לייצור החשמל בכמה מדינות באירופה: בצרפת - 87% מייצור החשמל במדינה, בליטא - 78%, בשבדיה - 60%, בבלגיה ובסלובקיה - 54%, ואחוז החשמל המופק מאנרגיה גרעינית בארצות האלו צפוי לגדול בשנים הקרובות.
רק לצורך מידע כללי, משריפת קילו פחם אפשר לייצר 3 קילוואט-שעה חשמל, משריפת קילו נפט אפשר לייצר 4 קילוואט-שעה, אבל מקילו אורניום מייצרים 50,000 קילוואט-שעה אנרגיה חשמלית.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית פרסמה לאחרונה תחזית שב-15 השנים הבאות יפעלו 70 תחנות כוח גרעיניות נוספות ל-440 תחנות הכוח הפועלות כיום, כך שכמעט יכפילו את קיבולת ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית הנוכחית. כיום 40 תחנות כוח גרעיניות חדשות נמצאות בשלבי בנייה ב-11 מדינות, ובהן דרום קוריאה, רוסיה יפן וסין.
סין במיוחד מתכננת להשקיע באופן מסיבי באנרגיה גרעינית כחלק מתכנית התמריצים לכלכלתה; 11 ריאקטורים חדשים כבר נבנים שם ו-98 ריאקטורים נוספים נמצאים בשלבי תכנון. סין גם הודיעה על כוונתה לאגור אורניום לנוכח המחסור הצפוי בחומר זה - ומאחר שנראתה נסיקה מרשימה במחיר הנחושת ובמחירי שאר המתכות התעשייתיות לאחרונה לאחר שסין החלה לצבור מלאים שלהם, גם מחיר האורניום צפוי כנראה לגורל דומה.
הביקוש לאורניום גדול בהרבה מכמות האורניום המופקת ממכרות מאז שנת 1989. הביקוש העולמי השנתי לאורניום מוערך כיום בין 171 ל-184 מיליון פאונד, וההפקה העולמית ממכרות היא כ-125 מיליון פאונד לשנה בלבד. המחסור באורניום מתמלא משימוש במלאים ישנים וממחזור. מקור מרכזי במחזור האורניום הוא ההסכם בין רוסיה לארה"ב משנת 1993, שזכה לשם "המפוצץ" "מגה-טון למגה-וואט", ועיקרו הפיכת חלק גדול מפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה לדלק המיועד לתחנות כוח אמריקאיות. כ- 60% מההתחייבות כבר סופקה, וההסכם יפוג בשנת 2013. רוסיה מצדה הודיעה כי אינה מתכוונת לחדש את ההסכם וזאת עקב ביקוש מקומי גדול לאורניום.
גורם היכול לבלום את העלייה במחיר האורניום בטווח הקצר הוא האחזקה של ליהמן ברדר'ס בכמות של 500,000 פאונד אורניום. לאחר שבנק ההשקעות ליהמן ברדר'ס, שהיה פעיל מאוד בשוק הסחורות, הכריז על פשיטת רגל, הוא החל למכור אחזקות גדולות שלו בסחורות ובמכשירים פיננסיים אחרים על מנת לכסות חלק מחובותיו העצומים. אבל מומחים למסחר באורניום צופים שהוא לא ימכור את האורניום שברשותו במחירי השוק הנוכחיים הנמוכים להערכתו, אלא ימכור את המלאי בשלבים בשנתיים הבאות. רק לשם המחשה, כמות של 500,000 פאונד אורניום יכולה לספק את כל הצריכה של תחנת כוח גרעינית בהספק של 1,000 מגה-וואט במשך שנה ורבע או את כל צריכת החשמל בישראל במשך שלושה חודשים, אילו נעשתה באמצעות אנרגיה גרעינית, ולהבדיל אלף הבדלות, לייצור פצצת אטום אחת.
תעודת הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר התעודה עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.
ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global תעודת סל שמטרתה להעתיק ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. תעודת הסל נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.
חברת Cameco היא חברה קנדית, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. חברת Cameco היא היצרנית הגדולה של אורניום בעולם: החברה מפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות. Cameco מפעילה ארבעה מכרות אורניום בקנדה ובארצות הברית, בבעלותה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה. רזרבות מוכחות של החברה מסתכמות ביותר מ-550 מיליון פאונד.
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
באקסלנס השיקו סיקור לחברות ההחזקה בת"א - מי מקבלת אפסייד של 65%?
אקסלנס ברוקראז' השיק סיקור מרוכז על חברות החזקה בשוק המקומי, ומסמן את החברות הנבחרות בשכלול אפסייד על מחיר השוק, רמת המינוף, תשואת דיבידנד, הסיכון או הפוטנציאל שבהשקעות חדשות, שקיפות החברה, איכות ההנהלה ואסטרטגיה עתידית. באקסלנס מסמנים את חברות האחזקה החזקות בכל סקטור, עם אפסייד של 20% ויותר. בנקים 1. פיבי, חברת אחזקות השולטת בבנק הבינלאומי הראשון (48.3%), סומנה על ידי האנליסט מיכה גולדברג, כחברה בה הסיכון העיקרי הוא יציאת מניית הבינלאומי מהמדד העיקרי שלה על רקע כניסתן של חברות זרות לתל אביב, כמו למשל מיילן שנכנסה בשבוע שעבר. גולדברג מסייג כי עדיין לא מדובר על הזדמנות קנייה: "החברה תושפע בעיקר מתנודות במניית הבנק הבינ"ל הראשון, המהווה את הנכס הבלעדי של החברה. לא מן הנמנע שבעלי העניין יחליטו למכור חלק מהמניות שלהם בפיבי אחזקות, כך שייתכן עוד לחץ מסחרי על המנייה. כחלק מעמידה בחוק הריכוזיות, בעלי השליטה בפיבי שוקלים לחלק את האחזקה בבינלאומי הראשון כדיבידנד בעין, ובכך ירוקנו את החברה מתוכן". אפסייד: 19% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 7% הסיכון שבהשקעה: נמוך מאד 2. אוצר התיישבות היהודית, שאחזקתה העיקרית (4.97%) הינה בבנק לאומי, פועלת בתחום האנרגיה הסולרית באמצעות השקעה בחברת דוראל וקרנות השקעה בתחום התשתיות. הסיכון העיקר באוה"ה נובע מהנזילות הנמוכה שלה, והלחץ המסחרי הפוטנציאלי על מניות בנק לאומי כתוצאה מהצפי להפרטה (6%) ומימוש החזקותיהם של עזריאלי ואקירוב (כ-8% ביחד). ההמלצה הינה 'תשואת שוק' בלבד על רקע חוזר הוודאות לגבי השקעתה בבנק לאומי וכן חוסר השקיפות של החברה, כתב אלפר. אפסייד: 29% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 2% הסיכון שבהשקעה: גבוה נדל"ן 1. גזית גלוב, חברת החזקות בתחום הנדל"ן המניב, תושפע בעיקר מתנודות במניות החברות הציבוריות המהוות קרוב ל-80% מסך נכסי החברה. האנליסט אדר עציוני כותב כי החברה תושפע משינוי מצבה של דורי קבוצה/בנייה שנקלעו לקשיים בשנה האחרונה. לגבי הליך מכירת גזית גלוב כותב עציוני כי ציפיות השוק משווי מכירה גבוה עשויות להתבדות. עיקר הסיכון לפי עציוני נובע משינויי שע"ח על רקע ההשקעות מעבר לים - מה שיכול להשפיע על התזרים. "החברה נסחרת בדיסקאונט גבוה יחסית שהושפע מהמשבר ברוסיה וההאטה בברזיל וקנדה אשר מהוות חלק מאזורי הפעילות של הקבוצה. בפועל בראיה ארוכת טווח, מדובר בחברה יציבה וצומחת כך שאנו סבורים כי זו הזדמנות 'קנייה'". אפסייד: 23% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 4% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. נורסטאר המחזיקה ב-50% מגזית גלוב וב-3.2% ממניות אורמת טכנולוגיות. החברה מושפעת מתנודתיות בגזית גלוב בעיקר ומשם נובע גם הסיכון. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך 3. איידיאו, חברה ציבורית שמונפקת בפרנקפורט, ומחזיקה 40.7% בחברת ADO Properties. סיכון עיקרי - תנודתיות האירו ושימוש לא מושכל בכספים שבקופת החברה. לאחרונה הודיעה החברה על כך שהיא שוקלת הכרזה על תוכנית רכישה עצמית בהיקף של עד 850 מיליון שקל (כ-54% משווי החברה) - מה שמעיב על ההמלצה. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך תקשורת 1. בי קומיוניקיישנס, המחזיקה 30.7% ממניות בזק, ומהווה השלב העליון בפירמידה של שאול אלוביץ' ושלב אחד לפני אינטרנט זהב. החברה מקבלת דיבידנד מבזק ומשתמשת בזה להחזרת חוב וחלוקת דיבידנד לחברה האם אינטרנט זהב. לפי האנליסט גלעד אלפר, "הסיכון העיקרי נובע מהתגברות התחרות שעלולה לפגוע בנכס הבסיס - בזק, או משינויים ברגולציה שייפגעו בבזק". אפסייד: 65% המלצה: - תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. אינטרנט זהב, המחזיקה 66.7% ממניות בי קומיוניקיישנס, היא החברה השלישית בפירמידה של אלוביץ' - מעל בי קמיוניקיישנס ובזק ומתחת ליורוקום. לפי אלפר, ""הסיכון העיקרי הוא שינויים בתחרות וברגולציה שעלולים להשפיע על נכס הבסיס אך גם מהחלטות עתידיות של ההנהלה על השקעות נוספות". אפסייד: 28% המלצה: - תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך אחרים 1. חברה לישראל, שלאחר הפיצול מחזיקה 46% ממניות כיל ו-37% ממניות בזן. ח"ל מושפעת בעיקרה מתנודות בכיל. בעבר הפסידה ח"ל הון רב שהתקבלו מכיל על השקעה בחברות כושלות. משכך, האנליסטית מיכל אלשיך מעריכה כי השוק "נותר טינה" לחברה למנהליה. מנגד, צופה אלשיך המשך חלוקות דיביבנד נוספות. "שילוב בין צפי לתזרים מכיל, רמת מינוף סבירה (כ-30%) ומדיניות השקעות דפנסיבית, יתמכו בחלוקות דיבידנדים נוספות בעתיד. ח"ל כיום לאחר הפיצול הינה חברה שקופה, בעלת החזקות ציבוריות בלבד, תשואת דיבידנד גבוהה ומינוף ברמות סבירות. הסיכון העיקרי בח"ל נובע מהסיכונים הגלומים בכיל וכן מהפצה של כ-6% ממניות החברה, שעדיין מוחזקות על ידי בנק לאומי". אפסייד: 25% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. מבטח שמיר, הינה חברת החזקות שהנכס העיקרי שלה כעת מגולם במזומן (70% מנכסי החברה). לאחר שקיבלה 1.2 מיליארד שקל כתוצאה ממכירת חלקה בתנובה, אלשיך כותבת כי במבטח מחפשים את הרכישה הבאה. "חוזקות החברה הן איתנות פיננסית המגלמת חוזקה לקראת רכישה עתידית, תכנית BUY BACK בהיקף של כ-100 מילון שקל. במידה ולא תבצע רכישה, עשויה לחלק חלק מהותי מהנכסים הפיננסיים כדיבידנד. הסיכון העיקרי בחברה נובע מחשש להשחתה של הנכסים הפיננסיים, בעקבות רכישות לא מוצלחות, כפי שקרה בעבר עם ג'ארביניה". לפי אלשיך, "השקעה במבטח שקולה להשקעה בעיקר בנכס פיננסי בנוסף לפוטנציאל הגלום ברכישות חדשות. לאור ההיסטוריה והצלחתה של מבטח בתנובה, להערכתנו השוק קונס את מבטח באופן אגרסיבי מדי בגין אי הוודאות בנוגע למהות פעילותה בעתיד". אפסייד: 29% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך
