מעוטף עזה ועד הצפון: אלה הטבות המס של יישובי קו העימות
מדינת ישראל החליטה לנסות ולמשוך אוכלוסיה לפריפריה ולערי הדרום. הטראומה שחוו חלקם ב-7 באוקטובר הובילה למסקנה שלא בטוח שזה היה שווה את זה. מרחץ הדמים ביישובי העוטף הוביל רבים למסקנה שאולי כדאי לגור במקום בטוח יותר, גם במחיר של איבוד הזכויות.
כדי להבין לאלו הטבות זכאים תושבי קו העימות, קצת רקע: חלק מתושבי הפריפריה (גם כאלה שאינם צמודי גדר) זכאים לזיכוי ממס הכנסה על משכורת, פנסיה, הכנסה כעצמאים, תשלומים מקופות גמל, מענק פרישה ועוד, אבל עד תקרה מסוימת. התקרה היא שנתית, כלומר היא מחושבת על בסיס מלוא ההכנסות בכל השנה. כשאומרים זכאים, מתכוונים לכאלה שגרו 12 חודשים ביישוב לפחות (ואז הם מקבלים החזר רטרו שנה אחורה). אבל בנוסף, יש יישובים בקו העימות שמקבלים הנחות והטבות נוספות.
הישראלים, כרגיל, ניסו לקמבן. יש כאלה שהחזיקו דירה בקריית שמונה, אבל עבדו בתל אביב וחזרו רק בסופי שבוע הביתה. המדינה קבעה שמי שמרכז החיים שלו לא נמצא ביישובים האלה, לא יקבל הטבה. כך למשל, תושבי אילת שגרים במקום זכאים לזיכוי ממס בשיעור 10% על הכנסה עד 268,560 שקל ברוטו בשנה, כולל הכנסה מקצבת פנסיה .
איום מוחשי. בניינים בקריית שמונה (רונית קורן)
- הותמ"ל אישרה את רובע התקומה באופקים: 10,000 דירות חדשות בדרך
- הסכסוך במתנ"ס הסתיים בפיצוי בסך 75 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן, יש עוד תנאים וחוקים שכדאי לדעת, כמו למשל מה קורה אם אדם עבר מיישוב מזכה אחר ליישוב מזכה אחר (תשובה: הוא מקבל את הההנחה באופן יחסי) ומקרים חריגים נוספים - אנחנו נעסוק בהטבות במאקרו - בישובים המרכזיים, הגדולים או המוכרים. היישובים שמקבלים הנחה במס הכנסה וכמה:
שלומי - 20%
רעים - 20%
קריית שמונה - 20%
ראש פינה - 7%
קצרין - 10%
נתיב העשרה - 20%
ניר עם - 20%
ניר עוז - 20%
מרום גולן - 12%
מטולה - 14%
כרם שלום - 20%
כפר עזה - 20%
כפר גלעדי - 12%
נתיבות - 16%
ירוחם - 18%
נהריה -12%
יד מרדכי - 20%
טבריה - 12%
חניתה - 14%
דימונה - 16%
בארי - 20%
אלוני הבשן - 14%
איילת השחר - 7%
אופקים -18%
כמובן שיש עוד הטבות ליישובים נוספים צמודי גדר או בפריפריה, אבל הכיוון ברור. מי שבאזור סיכון משמעותי מקבל הנחת מס של 20%. חשוב לציין כי בהקשר הזה נכתבה הוראת שעה שהוארכה עד 2025, לפיה תושב אזור קו עימות דרומי במשך כל שנת המס, זכאי לזיכוי ממס בשיעור של 20% עד לתקרת הכנסה של 267 אלף שקל.
חשוב לציין כי יישובי גבול הצפון לא מסתפקים בכך. הם מבקשים (ובהחלט אפשר להבין מדוע) להגדיל את הטבות המס, ולא לשלם מס בכלל עד תקרה גבוהה יותר. גם בדרום, מנגד, דורשים לפטור אותם ממס גבוה. בכלל, הצעת החוק של יו"ר ועדת הכספים בתחילת המלחמה יצרה התנגדות של חלק מהערים המרוחקות מהגדר וגם של שר האוצר סמוטריץ', שהגיש הצעה אחרת. הוא הציע כי תושב חוזר ביישובים מסוימים יהיה זכאי למענק של מיליון שקל. ביישובים המרוחקים עד 4 ק"מ מהגדר המערכת, המענק יהיה עד 600 אלף שקלים והוא יקטן ככל שמתרחקים מהגדר, עד 200 אלף שקל, במקרה של תושבים שיעברו לעוטף עזה עם החלת החוק. אגב, סמוטריץ' גם נלחם עבור יישובי הדרום בהקשר אחר: הוא הגיש הצעה שעברה את ועדת הכספים להחיל את ההגדרה "ישוב ספר" לעניין חוק מס רכוש וקרן הפיצויים על ישובים שלא נמצאים בטווח של 7 ק"מ, כמו אשקלון ומבקיעים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- רמ"י שיווקה כ-10 אלף דירות ברחבי הארץ; טרם פורסמה חוברת למכרז
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
לפטור ממס הכנסה יש כמה מטרות אבל העיקריות הן הגדלת ההכנסה הפנויה, שיפור איכות החיים כך שאפשר להתמודד טוב יותר עם אירועי ב-7 באוקטובר וכן הקלה כלכלית במטרה שיוכלו להתמודד עם הנטל הכלכלי שנגרם להם. עוד לפני האירועים הללו, המטרה הייתה למשוך מתיישבים חדשים לאזור. ההבנה שגם התעסוקה מוגבלת יותר וההיצע קטן מאזורי ביקוש הביאה את המדינה למסקנה שצריך לתת מענק משמעותי. 20% הנחה במס פירושה שיש תושבים שכלל לא משלמים מס על ההכנסות שלהם.
בנשימה אחת, חשוב להדגיש: בעבר הוכח כי הטבות מס לא מושכות תושבי לאזורי קו עימות, מה שאומר עד כמה תושבי האזור הם באמת אנשים שעושים זאת בגל עניין אידיאולוגי. בסוף, אף אדם סביר לא היה מעדיף להשתכן לקו הגדר ולא מעל בית הקפה בשינקין.
אז אילו הטבות נוספות קיימות? ובכן, תושבי עוטף עזה זכאים להנחה בארנונה. בגדול, אפשר לומר כי מדובר 45% הנחה למגורים ובעוד 39% הנחה לעסקים. כמו כן, הם זכאים להלוואות בתנאים טובים יותר ולהטבות. לגבי נושא פיתוח הקרקע, תושבי העוטף וקו העימות מקבלים הנחות של 80% עד 100%. כשיש הקלה כזו, הם משלמים רק על רכיב הקרקע ולא על הפיתוח. רכיב הקרקע ממילא זול, כך שיש פיתוי גדול לעבור לגור באזור, שמתקזז עם האיום הביטחוני.
כמו כן, קיימים תוספות שכר לעובדי הוראה העובדים בעוטף וכן מענקים והטבות בדיור ומשכנתא לאנשי קבע ומילואימניקים שמתגוררים באזור. הם מקבלים גם הנחות בתחומי תרבות וספורט.
לגבי חיילי מילואים, הם יכולים לקבל החזר מס באמצעות טופס שהוא ממלא. אם לא קיבל את המס בזמן, הוא עדיין יכול לתבוע, עד 6 שנים אחורה. הכסף מועבר להם ישירות לחשבון הבנק.
בנוסף, קיים מענק השתתפות בתשלום מס הכנסה לטובת נפגעי פעולת האיבה, בהם האירועים האחרונים. בגדול, מדובר באלה שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי ככאלה, בדרך כלל מדובר באנשים עם דרגת נכות בינונית של 19% ומעלה. סכום המענק נקבע בהתאם לאחוזי נכות ונע בין 10,000-30,000 שקל.
לסיכום, אפשר לומר שיישובי קו העימות מקבלים לצד הסיכון הכרוך בכך גם פרס קטן מהמדינה על כך. נכון, זה לא תמיד שווה את זה והמניעים שלהם הם בדרך כלל איגיאולוגים ולא נובעים ממיסוי, ובכל זאת - מדובר בהטבה של עשרות אלפי שקלים בשנה.
- 1.ביבי זה אסון 22/04/2024 10:41הגב לתגובה זוהכתב לא מבין כלום מחייו , צריך לבטל את כל ההנחות האלו ,הן ניתנו כשוחד ,במקום להשקיע את הכסף בחינוך,בבריאות,בתשתיות , סכנין מקבלת זיכוי ממס ושם אף אחד לא מדווח על ההכנסות שלו
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
