הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן
שי באב"ד
צילום: יחצ

משק הבנייה הוגדר כמגזר חיוני – דיבורים לחוד ומעשים לחוד

במינהל התכנון צופים פגיעה של כ-50% באישור תכניות בניה - צפי לאישור 40,000 יחידות דיור בלבד לעומת 80,000 כפי שתוכנן; הפתרון? פשוט לאשר לעובדי מינהל התכנון לחזור לעבודה (אפשר גם מהבית)
צחי אפרתי | (6)
נושאים בכתבה מינהל התכנון שי באב"ד

מדינת ישראל מכריזה על ענף הבניה כמשק חיוני מחד, ואילו מצד שני החל מ-22 במארס מינהל התכנון פועל במתכונת מצומצמת של 30% מהעובדים הנדרשים. נראה כי קיים חוסר סנכרון בין המילים למעשים. כתוצאה מכך יש צפי לפגיעה משמעותית בתכנון יח"ד בשנת 2020, הנאמדת בכ-50% מהיקף התכנון, כאשר הצפי הנוכחי הינו לאישור 40,000 יחידות דיור בלבד לעומת 80,000 כפי שתוכנן. מה הפתרון? פשוט לאשר לעובדי מינהל התכנון לעבוד (אפשר גם מהבית). 

במסגרת מכתב ששלחה מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר לנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ ולמנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, מזהירה זילבר כי "בנסיבות אלו לא נוכל לעמוד באתגרים המרכזיים העומדים בפנינו כגוף המכולל צמיחה במשק הישראלי, ותפגע עמידת מינהל התכנון ביעדים שנקבעו לו לפי תכנית עבודה מאושרת לשנת 2020".

מינהל התכנון, הוא גוף המטה האחראי על קידומם של הליכי התכנון והרישוי למוסדות התכנון הארציים והמחוזיים. כידוע, בשנים האחרונות התמודדה מדינת ישראל עם משבר דיור חמור, מחירי דירות מטפסים וקושי ברכישת דירה לזוגות צעירים. אחד מהגורמים המשמעותיים בהתמודדות עם משבר הדיור הוא מינהל התכנון אשר פועל רבות על מנת לקצר את הליכי התכנון ולהגדיל את ההיצע התכנוני בכלל ושל יחידות דיור בפרט.

 

על פי מסמך מפורט שנשלח כאמור מטעם מנהל התכנון, נראה כי התמונה עלולה להיות קודרת עבור היצע הדירות בשנת 2020, ואולי אף לייצר מחסור משמעותי בשנים הבאות.

"בשנת 2019 בין התאריכים-15.3-15.4 אושרו במוסדות התכנון המחוזיים ובוותמ"ל 229 תכניות הכוללות 10,500 יח"ד, בעוד שהשנה אושרו 74 תכניות הכוללות 1,800 יח"ד", כלומר קיטון של כ-70% מהתקופה המקבילה אשתקד.

על פי המסמך, בין התכניות המשמעותיות שקידומן נפגע: שדה דב - מתחם אשכול (4,844 יח"ד); לוד-צפון (5,600 יח"ד); הרצליה-מתחם צפוני (10,000 יח"ד);  טמרה-דרום (5,269 יח"ד); אום אל פאחם-עארק אל שבאב (5,000 יח"ד); התחדשות עירונית - בת ים-מתחם שפרבר (1,120 יח"ד); התחדשות עירונית - חדרה-גבעת אולגה (1,148 יח"ד).

 

בנוסף מפורט במסמך אודות תכניות משמעותיות שקידומן נפגע הכולולת עשרות אלפי יחידות דיור בתל -אביב, אלפי יחידות בירושלים ו-2 בתי בחולים במרכז הארץ.

מספר הדיונים שהתקיימו בוועדות המחוזיות בין התאריכים 15.3-15.4 השנה ואשתקד

מקור: מינהל התכנון

התכניות המשמעותיות שקידומן נפגע

מחוז צפון - הופסק קידום של כ-30 יוזמות לשדות פוטוולטאים, הופסק קידום תכניות רכבת לקריית שמונה ורכבת מעפולה לג'נין, מט"שים, תכניות ניקוז.

מחוז חיפה - התחדשות עירונית צבא קבע - ק.ים – תוספת של כ-1,200  יח"ד, התחדשות עירונית סלע בית"ר – חדרה – תוספת של כ- 1,300 יח"ד, תכנית אלרנדה – דליית אל כרמל כ- 2,500 יח"ד, שמורת טבע אלונים, שלוחה לנמל חיפה, אזור תעסוקה חדרה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מחוז ירושלים - תכניות לאזורי תעסוקה בעיר בית שמש, תכנית המוסיפה כ- 1000 יח"ד חדשות בצור הדסה, תכניות גדולות להתחדשות עירונית המוסיפות אלפי יחידות דיור בשכונות.

מחוז דרום - מתחם צפוני בשכונת בריכות המלח באילת, תכנית להרחבת פארק התעשייה נ.ע.מ, נתיבות, תכניות למלונאות באילת, הופסק טיפול בתכנית פיתוח רשת החשמל המחוז קווי מתח גבוה ומתח עליון.

מחוז תל אביב - שדה דב תל אביב - 16,000 יח"ד, תכנית חוף התכלת הרצליה – 11,000 יח"ד, תכנית פי גלילות רמה"ש – 12,000 יח"ד, תכנית הצל תע"ש השרון – 32,000 יח"ד.

מחוז מרכז- תכנית לבית חולים אסף הרופא, תכנית לבית חולים קפלן, תכנית צפון גני תקווה- 2000 יח"ד, תכנית סרקין מזרח- 4500 יח"ד, תכנית נחלת יהודה –ראשון לציון- 4,500 יח"ד.

 

בנוסף קידומן של כ-20 תכניות מתאר ארציות וכ-20 תכניות לתשתיות לאומיות הוקפא או נפגע משמעותית כתוצאה ממצב החירום, בין התוכניות - פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, תכנית מתאר ארצית למערכת הבריאות, תכנית מתאר ארצית לתחבורה יבשתית, תחנת הכח רידינג ועוד.

 

לסיכום כותבת זילבר: "לאור העובדה כי משק הבנייה הוגדר כמגזר חיוני בתקנות למשק לשעת חירום של משרד האוצר, ולאור המשמעות הקריטית של עבודת מינהל התכנון להמשך תפקוד המשק כדי לצמצם ככל האפשר את ההאטה הצפויה במשק ולהבטיח המשכיותו, ישנה חשיבות רבה בהרחבת פעילותו של מינהל התכנון.

"ללא הגדלת מצבת העובדים של מינהל התכנון, היקף העבודה ישאר מוגבל ועלול בסופו של יום, להביא לצמצום משמעותי של היצע הדיור, לפגיעה ביזמים ולהכניס למיתון את שוק הנדל"ן, אשר מוגדר לא אחת כ'קטר של המשק'. על כן, אנו סבורים כי ישנה חשיבות גדולה בהגדלת היקף עבודת מינהל התכנון ככל האפשר ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הדג מסריח מהראש 22/04/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    יושבים לילות כימים , מדברים ומדברים ומדברים ולמאות אלפים אין מה לאכול . התעוררו .
  • 5.
    אגמון 22/04/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
    לסגור את הוותמל
  • 4.
    אדיר 22/04/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    זילבר והוותמל מרוויחים כל חודש כחמישים אלף שקל בחודש פשוט מאוד היא מפחדת על הכיס הגיע הזמן לסגור את הוותמל ולחסוך כסף מגוף שהעיריות סולדות ממנו
  • 3.
    דירה=קורת גג 21/04/2020 21:40
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    לוי 21/04/2020 18:38
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה יקרה לענף הבניה בהמשך כי מצד אחד הממשלה משתמשת בזה כקופה רושמת אבל הצפי לטרוף הקניות של הישראלים בדירות הגיוני שיקטן מאד כי יתחילו לשמור על הכסף שיש להם בגלל הפחד ממיתון וניראה איזה סוג שפן יהיה לממשלה החדשה בנושא הדיור
  • 1.
    שום דבר לא ישתנה (ל"ת)
    אור 21/04/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |
נושאים בכתבה באר שבע פינוי בינוי התחדשות עירונית

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


להמשך הכתבה לחץ כאן
משכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canvaמשכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canva

עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?

מה אפשר ללמוד מנתון הפיגורים במשכנתאות? לא מה שחשבתם

צלי אהרון |
נושאים בכתבה משכנתא

פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי  אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות. 

המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק.  עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא. 


לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש.  אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה. 


כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי. 


מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.