טסלה
צילום: Istock
דוחות

טסלה נפלה ב-6% באפטר אחרי פספוס גדול בשורת תזרים המזומנים

תזרים המזומנים החופשי עמד על 400 מליון בלבד, הרבה מתחת הצפי ל-2.23 מיליארד דולר. הכנסותיה הסתכמו ב-23.33 מיליארד דולר מול צפי השוק ל-23.35 מיליארד דולר. הרווח המתואם היה בהתאם לצפי - 85 סנט למניה
אדיר בן עמי | (2)

ענקית הרכבים החשמליים טסלה TESLA INC מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2023 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-23.33 מיליארד דולר בעוד צפי האנליסטים בשוק עמד על הכנסות של 23.35 מיליארד דולר החברה מדווחת על רווח מתואם של 85 סנט למניה בעוד הצפי היה לרווח מתואם של 86 סנט למניה. אבל הסיבה כנראה לירידה היא הפספוס הגדול בתזרים המזומנים החופשי שעמד על 400 מליון בלבד, הרבה מתחת הצפי ל-2.23 מיליארד דולר. 

מדווחת על הכנסות נטו של 2.9 מיליארד דולר, לעומת צפי של 3.03 מיליארד דולר ומיליארד דולר פחות מהרבעון הקודם. החברה ייצרה 440,808 רכבים ברבעון, 44% יותר משנה שעברה ומסרה 422,875 רכבים כ-36% יותר משנה שעברה. ב-2023 טסלה עדיין צופה ייצור של 1.8 מיליון רכבים, עם קצב גדילה במסירות של 50%. בנוסף מודיעה שייצור סייברטראק יתחיל יותר מאוחר השנה במפעל שלה באוסטין.

"למרות שיישמנו הפחתת מחירים על דגמי רכב רבים ברבעון הראשון, שולי הרווח התפעולי שלנו פחתו בקצב שניתן לניהול. אנו מצפים להפחתת עלויות מתמשכת בייצור כלי המכוניות שלנו, כולל שיפור יעילות הייצור במפעלים החדשים ביותר שלנו ועלויות לוגיסטיות נמוכות יותר, אנחנו ממשיכים להתמקד במינוף תפעולי תוך כדי שאנחנו גדלים", אמרו מהחברה.

בדוחותיה האחרונים דיווחה החברה על הכנסות של 24.32 מיליארד דולר בעוד צפי האנליסטים בשוק עמד על הכנסות של 24.16 מיליארד דולר ועל רווח מתואם של 1.19 דולר למניה בעוד הצפי היה לרווח מתואם של 1.13 דולר למניה. תזרים המזומנים החופשי הסתכם ל-1.42 מיליארד דולר כשהצפי היה ל-3.13 מיליארד. טסלה צפתה אז צמיחה של 50%. במקביל, צפתה ייצור של 1.8 מיליון רכבים.

"אל תטעו, הורדת המחירים מייצגים את הצורך של טסלה לתמרץ ביקוש והן מהוות ויתור על שיעורי רווח בתמורה לנפח מכירה יותר גבוה" אמר לא מזמן טוני סקונגי, אנליסט בברנשטיין. סקונגי דירג את מניית טסלה כ"מכירה" כרגע כשהוא נותן לה מחיר יעד של 150 דולר. לעומת סקונגי, רוד לאצ' מ-Wolfe Research ואיתי מיכאלי מסיטי בנק יותר חיוביים ומדרגים את טסלה בתור "החזקה" - מחיר היעד של לאצ' עומד על 185 דולר וזה של מיכאלי על 192 דולר למניה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירון 20/04/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    איך החברה מתכוונת להמשיך עם תוכניות גרנדוזיות כמו בניית מפעלים ייצור טנדרים בזמן שהתזרים שלה כלכך עלוב
  • 1.
    סוחר ותיק 20/04/2023 10:36
    הגב לתגובה זו
    יחד עם וול סטריט שתרד אחרי עונת הדוחות, הבורסה בארץ תרד להערכתי לשפל חדש של 1600 עד סוף מאי, בעיקר כשהמשקיעים יפנימו את הבלוף שנקרא "שיחות אצל הנשיא"
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.