פאואל
צילום: gettyimages

בספטמבר זה הסתיים בהזרקה של חצי טריליון דולר, גם הפעם?

נגיף הקורונה קרוב להפוך למשבר בנקאות, כאשר המחסור בנזילות במערכת הבנקאית מתחיל להיות מורגש. הגבלות חדשות על הבנקים הגדולים שהוטלו אמש על הבנקים הגדולים מוסיפים ללחץ. האם הפד' יודיע שוב על הגדלה משמעותית של מאזנו?
עמית נעם טל | (6)
נושאים בכתבה הפד שער הדולר

משבר הקורונה בארה"ב מתחיל להפוך ביומיים האחרונים למשבר בנקאות. יומיים בלבד לאחר הורדת הריבית המפתיעה ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.25%-1%, האירועים ביומיים האחרונים מאותתים על התפתחות מהירה מצוקת נזילות במערכת הבנקאית בארה"ב. בחודש ספטמבר זה הסתיים בהזרקה של קרוב ל-500 מיליארד דולר ע"י הפד', גם הפעם? לא כל כך מהר.

בשוק הריפו: ב-3 הימים האחרונים הביקוש למזומנים מהפד' זינקו. היום לדוגמ, הפד' הזרים 87 מיליארד דולר כהלוואה לתקופה של יום.  במקביל, הבנק הזריק עוד 20 מיליארד דולר לתקופה שבועים. הביקושים לפעולה זו עמדו על 72 מיליארד דולר - פי 3.6 מהסכום שהבנק הציע. במקביל, הריבית בשוקי הריפו נצמדת בימים האחרונים לקצה העליון של טווח הריביות שקבע הפד', כאשר חלק ניכר מהעסקאות נעשות מעל הרף של 1.25%. 

האם זה צריך להפתיע? לא ממש. אתמול הסברנו בביזפורטל כי הורדת הריבית האחרונה צפויה להוריד משמעותית את המוטיבציה והיכולת של המלווים בשוק זה (לכתבה המלאה). להערכתנו, ללא התערבות בימים הקרובים מצד הפד' בשוק זה, האירועים של ספטמבר האחרון (לכתבה המלאה) עשויים לחזור על עצמם.

הזרקת ההון שביצע הפד' היום לתקופה של שבועיים: ביקושים של פי 3.6

במקביל, מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק ביומיים האחרונים לרמות של סוף 2019. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר.

מרווח ה-FRA/OIS תנאי המימון בשוק מתחילים להיות הדוקים

נציין כי גורם נוסף מוסיף ללחץ בסקטור והוא עדכון הרגולציה שהתרחש אמש. הרגולטור בארה"בעדכן אמש את המגבלות הון על הבנקים הגדולים (G-SIB). המשמעות של השינויים אמש: הבנקים הגדולים צריכים להגדיל את הון ביותר מ-46 מיליארד דולר בשנה הקרובה. בסיטואציה הנוכחית - בנקים אלו צפויים "לסגור את הברז" לשאר הבנקים הקטנים שתלויים בהם.

כפי שניתן לראות, התנאים במערכת הבנקאית מתחילים להזכיר את הרבעון האחרון של 2019, אז נאלץ הפד' להתחיל להגדיל את מאזנו בצורה דרמטית ולהזרים הון למערכת הבנקאית. המהלך יחזור על עצמו גם הפעם?

קיראו עוד ב"גלובל"

יש כרגע בעיה אחת לבצע מהלך דומה:  הפד' חייב קודם כל לבצע עוד הורדת ריבית משמעותית, אחרת כל הזרקת הון תיהיה לא אפקטיבית. התשואות על אגרות החוב בטווחים של 3 חודשים עד 7 שנים נסחרות מתחת לרף של ה-1%, כאשר התשואה לשנה עומדת על 0.4% בלבד. בסיטואציה הנוכחית, עדיף לגופים הפיננסים עם גישה לחשבונות הפד' (שיקבלו את הכסף מהפד' במקרה הנ"ל) להפקיד את הכסף בחשבון הפד' ולקבל תשואה של 1%-1.1% במקום לשחרר נזילות לשאר המערכת.

נכון להיום, הפד' צריך לחתוך את הריביות בצורה מיידית בעוד 0.75%, ורק לאחר מכן הוא יוכל לפעול בצורה אפקטיבית בשוקי האג"ח. 

מה הבעיה? 

פעילות הליבה של הבנקים, ההכנסות מריבית, צפויה להיחתך בסיטואציה כזו. בדוחות של בנק אוף אמריקה לדוגמה, מצויין כי ירידה במקביל של 1% בעקומת האג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. הפד' כבר הוריד את הריבית בחדות והמניה מגיבה בירידות חדות בימים האחרונים. הורדה נוספת צפויה לגרום לנזק עוד יותר גדול. 

דוח הרגישות האחרון של בנק אוף אמריקה: בדרך לאזהרת רווח?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שובי דובי 06/03/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
    ובשונה מ 2008 אין כ"כ תחמושת ו "הפתעות" לבנקים המרכזיים בקנה ...אין מה להתכחש, הנזקים מהוירוס רק בתחילתם . וגוברים מיום ליום ...ההתאוששות הולכת להיות ארוכה ביותר אם בכלל.
  • 5.
    השוק הריאלי תקוע (ל"ת)
    מה יעזור כסף 06/03/2020 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה=קורת גג 06/03/2020 01:01
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    הדובי הזועם 05/03/2020 22:26
    הגב לתגובה זו
    כל עלייה לצורך ירידה .כנסים מתבטלים.בתי מלון מתבטלים.נופשים מתבטלים.חופשת האביב באמריקה תהייה פרווה.
  • 2.
    Q 05/03/2020 22:10
    הגב לתגובה זו
    ההזרקה היחידה שתועיל - חיסון
  • 1.
    כן... צודק הברבור השחור עדין כאן (ל"ת)
    ח 05/03/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%

תוצאות מדד המחירים (CPI) הובילו את המדדים המובילים לעליות; פורד זינקה לאחר התאוששות מרשימה מתקרית נובאליס; על חברת הרחפנים שקשורה לדונאלד טראמפ ג'וניור, ועל הסיבות מדוע טיפסו IBM, AMD וברודקום; על הסיבות שמאחורי מחיקת העליות של אינטל והחברה שהרימה איתה את סקטור האנרגיה המתחדשת לאחר דוחות מצוינים; וגם, מה קורה עם ביונד מיט? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

וול סטריט נסגרה בירוק, כאשר במהלך המסחר ה-S&P חצה את קו ה-6,800 דולר וסיים מתחת לשיא, עם עלייה של כ-0.8%, וגם הנאסד"ק שבר את שיא כל הזמנים במהלך המסחר אך סיים מתחת לשיא, אחרי עלייה של כ-1.2%. הדאו גם הוא עלה ב-1%. המגמה החיובית הושפעה מהנתונים החיוביים של ה-CPI. 

מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ספטמבר עלה ב-0.3% לעומת אוגוסט, פחות מהצפי שעמד על 0.4% ולפי עלייה של 0.4% בחודש הקודם, כך לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה שפורסמו היום, לאחר שנדחה עקב השבתת הממשל. במונחים שנתיים, המדד עלה ב-3% לעומת תחזית של 3.1% ועלייה קודמת של 2.9%. מדד הליבה של ה-CPI (שאינו כולל מחירי מזון ואנרגיה) עלה ב-0.2% לעומת החודש הקודם, פחות מהצפי ל־0.3% וללא שינוי לעומת העלייה הקודמת של 0.3%. במונחים שנתיים, מדד הליבה עלה ב-3.0%, לעומת צפי ל-3.1% ועלייה קודמת של 3.1%. הנתונים תומכים בהמשך מגמת הפד להוריד את הריבית במועד הקרוב. 

קטגוריית המזון עלתה ב-3.1% לעומת השנה שעברה, כאשר מזון מחוץ לבית התייקר ב-3.7% והוצאות על מזון בבית עלו ב-2.7%. הקטגוריה שבה נרשמה העלייה החדה ביותר לעומת השנה שעברה הייתה בשר הבקר. מחירי בקר טחון לא מבושל עלו ב-12.9%, נתחי בקר לצלייה עלו ב-18.4%, וסטייקים עלו ב-16.6%. סך מחירי הבקר עלו ב-1.2% בהשוואה חודשית לספטמבר. 

מחירי הבקר בארה"ב נמצאים כיום ברמות שיא, תוצאה של מחסור בהיצע שנגרם משילוב של בצורות ממושכות, עלויות מספוא גבוהות, ירידה במלאי הבקר, וביקוש חזק מצד הצרכנים. העדר הבקר הלאומי בארה"ב נמצא כיום ברמתו הנמוכה ביותר זה עשרות שנים. הבצורות הקשות בחמש השנים האחרונות אילצו את מגדלי הבקר לצמצם את עדרי הרבייה, עקב מחסור בשטחי מרעה ובמספוא. מחזור ההתאוששות צפוי להימשך מספר שנים. האנליסטים מציינים כי מכסים על יבוא והפרעות בסחר העולמי הגבילו את אספקת הבשר ממדינות אחרות והובילו לעליית המחירים.

גם מחירי הטיסות בארה"ב עלו ב-3.2% בחודש ספטמבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד (במונחים לא מנוכי עונתיות. התחזיות לשנת 2026 מצביעות על עלייה מתונה במחירי הטיסות בארה"ב, בין 1% ל-2%, אם כי האטה כלכלית עלולה לערער את סקטור התעופה. באופן כללי, קיבולת חברות התעופה בארה"ב נמצאת במגמת התרחבות, מה שמסייע לרסן קפיצות חדות במחירים, אף על פי שעיכובים באספקת מטוסים נמשכים. אירוח מונדיאל 2026 בארה"ב צפוי להשפיע על מחירי הטיסות בחלק מהקווים. מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?