המדדים באסיה נסחרו בירידות: הניקיי השיל 0.4%; סקטור המכוניות מעיב
יום המסחר באסיה מתנהל במגמה שלילית, למעט הקוספי הדרום קוראני ששומר על ציבות, זאת בהשפעת ירידות השערים שהתרחשו אתמול בארה"ב. מה שעוד מעיב על יום המסחר הם המחאות של אזרחי סין, לאור הסכסוך בין שתי הממשלות על האיים במחוץ לגבולות המדינה.
הניקיי היפני סיים את יום המסחר בירידה של 0.4%, בעוד שS&P/ASX האוסטרלי השיל 0.2% מערכו. מדד שנגחאי איבד 0.9% בסיום המסחר בסין , ההאנג סנג ההונגי ירד ב-0.3% והקוספי הדרום קוראני עלה 0.13%. המדד בטיוואן השיל 0.4% מערכו.
סקטור המכוניות היה במובילי הירידות, כאשר מנית טויוטה השילה מערכה 0.62%, מנית ניסן צללה 5% והונדה איבדה 2.5% מערכה. יצרנית המכוניות הסינית BYD נחלשה ב-4% ודונגפנג איבדה גובה ב-5%.
אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?
החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה
מניית אורקל Oracle Corp -1.94% מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.
בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.
במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי
כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.
כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
מרק דיווחה אתמול על התקדמות בפיתוח תרופה לסרטן; ענקיות הפארמה במרוץ לתרופות דור חדש של תרופות לסרטן, המבוססות על שילוב של מנגנוני פעולה קיימים - חיבור בין אימונותרפיה לעיכוב כלי דם בגידול. ההבטחה גדולה, אך ההוכחות עדיין מוגבלות. מיליארדי דולרים מושקעים
במרוץ שבו כל שיפור של שברי אחוזים עשוי להיות שווה הרבה מאוד, אך עלול יסתיים באכזבה - ואולי יוביל לפריצת דרך אמיתית
שוק התרופות האונקולוגיות בגל עצום של השקעות ומרוץ גלובלי, אחר מה שנראה כמו הדור הבא של התרופות נגד סרטן. אלא שהפעם, בניגוד לפריצות דרך שהסתמכו על גילויים מדעיים מהפכניים, ההתלהבות נובעת ממודל פשוט בהרבה: שילוב של תרופות קיימות לכדי מולקולה אחת חדשה. המודל הזה מתמקד בשני חלבונים מוכרים היטב בתחום - PD-1 ו-VEGF, ששניהם ממלאים תפקיד מפתח בהתפתחות סרטן. PD-1 הוא חלבון שמופיע על פני תאי מערכת החיסון ותפקידו לבלום את פעילותם, כדי למנוע מתקפות שווא על רקמות בריאות. אבל תאי סרטן למדו “לנצל” את המנגנון הזה, ובכך הם מתחמקים מהתקפה חיסונית. כאן נכנסות לתמונה תרופות אימונותרפיות כמו קיטרודה של מרק (Merck), שחוסמות את PD-1 ומחזירות למערכת החיסון את כוחה לתקוף את הגידול.
לעומת זאת, VEGF הוא חלבון המעודד יצירת כלי דם חדשים - תהליך חיוני להזנת הגידול הסרטני. תרופות כמו Avastin של Roche חוסמות את VEGF, ובכך הן “מרעיבות” את הגידול ומאטות את התפשטותו. שתי הגישות האלה קיימות כבר שנים, אך ההצלחה שלהן מוגבלת: רבות מהתרופות מצליחות להאט את המחלה, אך רק לעתים נדירות הן מצליחות להאריך חיים בצורה משמעותית.
מכאן נולדה הרעיון החדש של תעשיית התרופות: ליצור מולקולה אחת שתשלב את שתי הגישות יחד - נוגדן “ביספציפי” (Bispecific Antibody) שמסוגל במקביל לעכב גם את PD-1 וגם את VEGF. המחשבה פשוטה אך מפתה: אולי דווקא השילוב בין חסימת מערכת החיסון של הסרטן לבין עיכוב אספקת הדם שלו ייצור אפקט חזק יותר.
מיליארדים על תקווה מדעית
למרות שהרעיון עדיין רחוק מהוכחה קלינית רחבה, חברות התרופות לא מחכות לתוצאות. מאז תחילת 2024 נחתמו עסקות ענק בשווי כולל של יותר מ-6 מיליארד דולר בין תאגידי ענק כמו פייזר, מרק, בריסטול מאיירס Squibb ו-BioNTech לבין חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר מסין, שפיתחו את התרופות הראשונות מהסוג הזה. מדובר בהיקף השקעות שמתקרב לתקציב השנתי של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת העסקות שסימנו את תחילת ה“בהלה לזהב” החדשה היתה בין Summit Therapeutics האמריקאית ל-Akeso הסינית ב-2022, בעסקה שהציתה גל של השקעות נוספות. מאז כמעט כל ענקית פארמה חיפשה לעצמה גרסה משלה לתרופה דומה. בריסטול מאיירס, לדוגמה, שילמה ל-BioNTech סכום שעשוי להגיע ל-11.1 מיליארד דולר כדי לרכוש רישיון על תרופה דו-פעולתית המפותחת ביותר מעשרה סוגי סרטן שונים. חברות התרופות מצדיקות את ההוצאה האדירה בכך שכל שיפור, אפילו מזערי, באפקטיביות התרופות האונקולוגיות עשוי להפוך למכרה זהב כלכלי. מספיק שתרופה אחת תראה עלייה של כמה חודשים בתוחלת החיים כדי להפוך למוצר שמגלגל מיליארדים. דוגמה לכך היא קיטרודה עצמה - תרופה שהכניסה בשנה שעברה למרק כמעט 30 מיליארד דולר.
