הלמ"ס עונה - האם קיימת עלייה בתמותה בישראל בגלל הקורונה?
יש מי שטוענים כי מחלות פוגעות בעיקר במי שהמערכת החיסונית שלו חלשה מסיבות כאלו ואחרות ולא מחיידקים - אחרת הרופאים היו חולים כל הזמן. ככה הם טוענים... מי שאומר את זה, בדר"כ גם מקבל נזיפה מהרופאים. "אל תדבר שטויות!". אבל נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אודות שיעור התמותה בשיא המגיפה, מעלים מעט סימני שאלה לגבי הגישה הרווחת בכלל ולגבי הקורונה בפרט.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2020, עד סוף יולי ובפרט בחודשים מרץ-יולי, לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר הנפטרים מנגיף קורונה והעלייה בחלקם מתוך סך הנפטרים.
בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל-יולי, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. מחישוב סטטיסטי של תמותה עודפת (הסבר בהמשך) לפי שבועות נמצא כי עודף התמותה בחודשים מרץ-יולי הוא כ-300 נפטרים מתוך 19,000 נפטרים באותה תקופה.
מתחילת 2020 עד סוף חודש יולי נפטרו בישראל 27,500 תושבים. בשנת 2019 נפטרו באותם חודשים 27,550 תושבים. בחודשים האלה שיעור התמותה הגולמי, המביא בחשבון את גודל האוכלוסייה, היה ב-2020 מעט יותר נמוך מ-2019 – 3.0 ל-1,000 לעומת 3.1, בהתאמה. בהשוואה של החודשים מרץ עד יולי 2020 לעומת 2019 שיעור התמותה היה כמעט זהה.
- ישראל עושה צעד אסטרטגי נוסף בדרך לביסוס מעמדה כמעצמת חדשנות בחלל
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור תמותה גולמי, לפי חודש, ינואר-יולי 2020-2017
מקור: הלמ"ס
על פי הנתונים, התמותה מנגיף הקורונה בישראל היא נמוכה יחסית למדינות רבות אחרות. מתוך כ-19,000 נפטרים בישראל בחודשים מרץ-יולי, כ-570 אנשים (כ-3%) נפטרו ישירות מנגיף קורונה (לפי נתוני משרד הבריאות).
האם מי שמת מקורונה, אכן מת מקורונה?
ואולם, נשאלת השאלה האם מאז הופעתה בישראל בחודש מרץ, גרמה המגפה לתמותה "עודפת" בישראל? כלומר, תמותה סך הכל מעבר לצפוי בהשוואה לשנים קודמות בתוספת של תמותה שיכולה להיגרם, למשל, ממקרי נגיף קורונה שאינם מזוהים, ממחלות אחרות שלא טופלו בזמן, מהימנעות מפנייה לבתי חולים וכד'.
במדינות אחרות, כמו אנגליה, ארצות הברית, ספרד, איטליה וצרפת דווח על "עודף תמותה" בחודשים שחלפו מאז פרוץ המגפה. בישראל בולטת העלייה באחוז הפטירות מנגיף קורונה מסך הפטירות בעיקר בשבועות 15 ו-16 (19-6 באפריל) והחל משבוע 28 (12-6 ביולי) ובכל חודש יולי. בשבוע האחרון של יולי הגיע אחוז הפטירות מנגיף קורונה מסך הפטירות לכמעט 10%. אך האם סך התמותה גבוה יותר לעומת שנים קודמות?
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
פטירות, סך הכל ומנגיף קורונה לפי משרד הבריאות, לפי שבוע
מקור: הלמ"ס
אחוז פטירות מנגיף קורונה, לפי שבוע
מקור: הלמ"ס
כדי לענות על השאלה האם בישראל יש עודף תמותה ב-2020 ובפרט לאחר פרוץ המגפה, חושבו שיעורי התמותה השבועיים בישראל לשנת 2020 בהשוואה לממוצע של חמש השנים הקודמות (2019-2015), תוך שימוש ברווחי סמך (טווח ערכים המכסה את הערכים האמיתיים בטווח ביטחון של 95%) משיעורי התמותה באותן שנים.
בכל הגילים: מתחילת 2020 עד סוף יולי השנה, שיעור התמותה היה גבוה מהצפוי (מחוץ לרווח הסמך) בשלושה שבועות: 14, 21 ו-31, כולם אחרי פרוץ המגפה. בשבועות האלה היו בסה"כ 306 נפטרים מעבר לממוצע הצפוי, כך מציינים בלמ"ס.
- שבוע 14 (מה-30 במרץ) היה בתחילת הגל הראשון, ונפטרו בו 114 אנשים מעבר לצפוי. באותו שבוע נפטרו כ-40 מ-נגיף קורונה לפי הדיווחים למשרד הבריאות.
- בשבוע 21 (מה-18 במאי) היה גל חום וייתכן שהוא תרם לתמותה העודפת (117 נפטרים מעבר לצפוי). באותו שבוע דווח על כ-10 פטירות מנגיף קורונה.
- בשבוע 31 (שבוע אחרון של חודש יולי), הייתה תמותה עודפת (75 נפטרים). בשבוע זה דווח על כ-83 נפטרים מנגיף קורונה. גם בשבוע זה היו ימים חמים במיוחד וייתכן שהייתה לכך השפעה על התמותה.
לעומת זאת, היו שישה שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי: שבועות 2, 7-4, 9, שבהם נפטרו בסה"כ כ-670 אנשים פחות מהמספר הצפוי. השבועות האלה היו בחודשים ינואר ופברואר לפני פרוץ המגפה ובעונת השפעת בחורף שהייתה חלשה יחסית השנה. בתקופה שלאחר פרוץ המגפה לא היו שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי באופן מובהק (מחוץ לרווח הסמך), אך במרבית השבועות היא הייתה קרובה לממוצע או נמוכה ממנו.
שיעור פטירות לפי שבוע, ממוצע 2019-2015 עם רווח סמך ובשנת 2020
מקור: הלמ"ס
גילי 70 ומעלה. בדומה לכל הגילים, היו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה גבוהה באופן מובהק (מחוץ לטווח רווח הסמך): שבוע 14 (תחילת הגל הראשון) שבוע 21 (שבו שרר גל חום) ושבוע 31. בשבועות האלה נפטרו 197 אנשים מעבר לצפוי (73 נפטרים בשבוע 14; 67 – בשבוע 21; ו-57 – בשבוע 31). (אותם שביעות כמו לכלל האוכלוסייה).
לעומת זאת, היו אחד עשר שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי. שבעה מהם היו לפני תחילת המגפה, ובהם היו כ-1,060 פטירות פחות מהצפוי. שלושה שבועות היו אחרי פרוץ המגפה: שבוע 23 (מה-2 ביוני), שבוע 26 (מה-22 ביוני) ושבוע 30 (מה-20 ביולי).
בשבועות האלו היו 186 פטירות פחות מהצפוי. בסה"כ לא ניתן לומר שבחודשים מרץ-יולי הייתה תמותה גבוהה יותר מהצפוי בגילי 70 ומעלה. במרבית השבועות התמותה הייתה אפילו נמוכה מהממוצע, אם כי בתוך גבולות רווח הסמך, כלומר ההבדל אינו מובהק.
שיעור פטירות של בני 70 ומעלה, לפי שבוע, ממוצע 2019-2015 עם רווח סמך ובשנת 2020
מקור: הלמ"ס
גם בקרב בני 80 ומעלה מתקבלת תמונה דומה, אך עם עודף קטן מאוד. בשני שבועות בלבד היה "עודף" – שבוע 21 במאי (80 נפטרים), ושבוע 31 ביולי (47 נפטרים). בשישה שבועות היה "חוסר" – כולם לפני תחילת המגפה. ביתר השבועות לא נמצא שיעור תמותה חריג. גם בגילי 80 ומעלה במרבית השבועות בחודשים יוני ויולי התמותה הייתה נמוכה מהצפוי, אך בתוך גבולות רווח הסמך.
שורה תחתונה
- 9.דלאי למה 22/09/2020 11:43הגב לתגובה זואם היה סגר, פחות אנשים יצאו לעבודה, חלקם בעבודות עם סיכון למוות. האם זה לא יוריד את כמות ההרוגים/מתים? תאונות דרכים? טביעות ועוד כהנה וכהנה. אם יש 27.5K נפטרים ינואר עד יולי, האם כ- 1000 מתים מקורונה, לא מתאזנים עם שאר המיתות כתוצאה מהסיבות ועוד אלף דוגמאות נוספות? אם היה פילוח של הנאמר בכותרת עוד היה אפשר להאמין לגבב שטויות האלו.
- 8.אלון 16/09/2020 12:53הגב לתגובה זובכל מקום שכתוב "הנפטרים מקורונה" צריך להיות כתוב "המדווחים שמתו לכאורה *עם* נגיף קורונה"... קצת ארוך אבל לפחות לא מטעה את הציבור. הסבר למעונייניםות: בהנחיות ארגון הבריאות העולמי כתוב שכל מת שנמצא בו הנגיף לכתוב שמת מקורונה, אבל לא רק מי שנמצא בו הנגיף, גם אם רק יש חשד שיש לו הנגיף או שהרופא סובר שזה כך או שלא ידועה סיבת המוות. נובע מכך שיש סבירות גבוהה לדיווחי יתר של המתים מקורונה מכלל המתים כך שאמינות הדיווח נמוכה. המספר היחיד שאפשר לסמוך עליו הוא מספר המתים הכללי, וזה לא השתנה בצורה משמעותית מהשנים האחרונות. מסקנה: אין תמותה עודפת ואין מגיפה!
- 7.אא 10/09/2020 11:39הגב לתגובה זוצריך לתת לוירוס להמשיך להתפזר ולקחת מאיתנו את כל הטיפשים. כל המכחישים והמטומטמים ילכו באחוזים גבוהים משמעותית מהנזהרים. וזה פעם ראשונה ב 300 שנה שיש אבולוציה נגד טמטום סוףסוף.
- 6.מי שמאמין למילה שיוצאת מהמדינה או טיפש גמור או מרוקאי (ל"ת)עע 10/09/2020 11:36הגב לתגובה זו
- לא_גזען 10/11/2020 09:10הגב לתגובה זועצוב שבחרת להיות גזען שפל. על החתום - מרוקאי שסביר להניח יותר משכיל ומוכשר ממך אישית בכל פרמטר אפשרי. חבל אנשים עצובים ועלובים כמוך ממשיכים לפמפם את הנושא העדתי.
- 5.צחי 03/09/2020 21:54הגב לתגובה זורק שנגיע ל1000 נפטרים ומעלה בחודש מקורונה תהיה השפעה משמעותית. אפשר לחיות בסדר גם עם 2-3 נדבקים ביום.
- 4.כשמדברים על המיספרים של הלמ"ס אני לוקח את זה בע"מ (ל"ת)הכול עולה מדד יורד 03/09/2020 20:22הגב לתגובה זו
- 3.שו שו 03/09/2020 17:36הגב לתגובה זונכון כל מוות כואב ומעצוב למשפחה ולסובב. אך המוות הוא חלק מן החיים וכפי שאנו רואים הוא לא גבר בעקבות הקורונה. אבל יש מי שגוזר עליו קופון אם מבחינה פוליטית ואם מבחינה כלכלית .צריך לא להבהל ולפעול בשום שכל מבלי להחריד ולאיים על האזרחים
- 2.פנחס 03/09/2020 17:28הגב לתגובה זוהכל נעשה במטרה להפיל בורסות ולהתעשר על חשבון הציבור
- אז תקנה (ל"ת)אא 10/09/2020 11:37הגב לתגובה זו
- 1.יפה פייק קורונה - לא סגרו מדינה כשהיה פוליו (ל"ת)שמוליק 03/09/2020 17:03הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה
עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר
המוסד לביטוח לאומי מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר
האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום
החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.
סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם
בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות
שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים
נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים. ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות
אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי
שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת
פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.
