מרקל וסרקוזי מרימים את השווקים
השווקים באירופה
המניות האירופיות המשיכו במגמה החיובית ביום המסחר הראשון לשבוע זה. 15 מתוך 18 הבורסות המערב אירופיות רשמו עליות שערים. האווירה החיובית התחזקה לאור פגישתם של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי בברלין, בה הצהירו השניים כי יציגו תכנית לחיזוק יציבותם של הבנקים האירופיים עד לסוף חודש אוקטובר. השניים צפויים להגיש תכנית זו להצבעה ולאישור ה-G20 במהלך פגישתם הבאה ב-3 נובמבר.
כתגובה לכך המדדים האירופיים המשיכו להוסיף לערכם. מדד ה-DAX התחזק ב-3% והמדד הבריטי ה-FTSE 100 הוסיף לערכו 1.8%. מניית הבנק הבריטי Barclays רשמה עלייה של 4.5%, מניית Royal Bank Of Scotland התחזקה ב-4.2% ומניית Lloyds הוסיפה 3% לערכה. מניית הבנק הבלגי-צרפתי Dexia נסחרה בניגוד למגמה, והמשיכה לאבד מערכה כפי שקרה במהלך השבוע האחרון.
הנהלת הבנק החליטה, כי היא תפרק את הנ"ל לאור ההפסדים הגבוהים אותם הוא עשוי לרשום עקב העלייה בפרמיות הסיכון של המדינות האירופיות.
כאמור, לבנק יש היקף חשיפה לא מבוטל לאג"ח ריבוני של מדינות אירופה השונות (בגובה של 512 מיליארד אירו). על כן הוחלט כי הממשלה הבלגית תזרים כ-4 מיליארד אירו לסניף המקומי ותבטח כ-60% מנכסי הבנק ה"רע" שתקים על מנת לשמש מעין מקלט ל"נכסים הרעילים" שבבעלות הבנק.
ההנהלה החליטה כי על מנת לעשות כן ולהכין את הבנק מראש לשאת בגובה ההפסדים העתידיים, על הבנק לייצר נזילות ולמכור נכסים נוספים (כדוגמת הסניף בלוקסמבורג והזרוע הצרפתית המשמשת למתן הלוואות מוניציפאליות). בעקבות כך, צנחה המניה בתחילת המסחר בשיעור של כ-36% והופסק המסחר בה. לאחר חידוש המסחר, המנייה "תיקנה" ירידה זו ובתום המסחר רשמה ירידת שערים של "רק" 4.7%.
השווקים בארה"ב
המניות האמריקניות התחזקו ורשמו עליות שערים עם סיום יום המסחר הראשון לשבוע זה. מדד ה-500 P&S הציג את העלייה הגדולה ביותר מאז אוגוסט, לאחר שכאמור, הציגו ממשלות צרפת וגרמניה, תכנית לתמיכה בבנקים האירופיים.
כל 10 הסקטורים במדד זה רשמו עליות שערים, והמדד נעל את יום המסחר עם עלייה של 3.4%, לאחר שעלה במצטבר 8.7% בחמשת הימים האחרונים. מניית Bank Of America הוסיפה לערכה 6.4%, מניית JPMorgan רשמה עלייה של 5.2%, ומניית Citigroup נסקה מעלה והתחזקה בשיעור של 7.55%. מדד הבנקים, ה- KBW רשם עלייה נאה של 5.3%. מניית Alcoa, יצרנית האלומיניום הענקית התחזקה ב-3.9% לאור העובדה כי הנ"ל צפויה להיות הראשונה מבין החברות במדד ה-DOW JONES אשר תפרסם כבר היום (ה- 11/10) את הדו"חות הרבעוניים לרבעון השלישי. מניית Yahoo רשמה עלייה של 2.4% לאור המגעים המתקיימים בינה לבין Alibaba Group. מדד ה- DOW JONES רשם עלייה של 3% ומדד הנאסד"ק הוסיף 3.5% לערכו.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
