כבהינף יד עליות, ירידות ושוב עליות - איך יראה יום המסחר החדש?
שוק אגרות החוב הקונצרניות
הכותרת המסכמת באופן הטוב ביותר את המסחר בשוק ההון הישראלי היא, התנודתיות. אמנם בסיום במסחר מדדי המניות רשמו עליות נאות, אך במהלך המסחר ניתן היה להבחין בעצבנות המשקיעים. מדד המניות ת"א 25 בתחילת היום השלים מהלך עלייה של 2%, לאחר מכן מחק את העלייה וצלל לרמה של 0.75%-. וכמו גלגל, חזר על אותו מסלול עלייה מהבוקר לעבר הרמה של 1085 נקודות. בשוק אגרות החוב הקונצרניות, המסחר התאפיין בתנודתיות מתונה יותר. בסיום המסחר מדד תל בונד 20 השלים עלייה של 0.15%, מדד תל בונד 40 התחזק ב-0.6% ומדד תל בונד 60 טיפס בסיום המסחר ב-0.4%. נכון להיום בבוקר, מדדי אסיה רושמים ירידות חדות במהלך המסחר וככל הנראה מחכה לנו יום אדום בבורסה באחד העם.
עדכון מדדי התל בונד
אתמול פרסמה הבורסה עדכון לגבי הרכבים החדשים של מדדי אגרות החוב הקונצרניות. השינוי במדדים צפוי להיכנס לתוקף בתחילת המסחר בתאריך 02.10.2011. להלן השינויים:
מדד תל בונד 20
מתווספות: לאומי מימון התחייבויות יב' ופועלים הנפקות התחייבויות יד'.
נגרעות: חברה לישראל אג"ח 6, וקבוצת דלק אג"ח כו'
מדד תל בונד 40
מתווספות: מזרחי טפחות הנפקות 33, פועלים הנפקות אג"ח 31, וביג אג"ח ג'.
נגרעות: אלביט הדמיה אג"ח ד', הראל הנפקות אג"ח א', פועלים הנפקות התחייבויות ט', מזרחי טפחות הנפקות אג"ח 28, לאומי מימון התחייבויות יב' ופועלים הנפקות התחייבות יד'.
מדד תל בונד 60
מתווספות: מזרחי טפחות הנפקות 33, פועלים הנפקות אג"ח 31, וביג אג"ח ג'
נגרעות: אלביט הדמיה אג"ח ד', הראל הנפקות אג"ח א', פועלים הנפקות התחייבות ט', מזרחי טפחות הנפקות 28, לאומי מימון התחייבות יב', ופועלים הנפקות התחייבות יד'.
מדד תל בונד שקלי
מתווספות: נייר חדרה אג"ח 5, גב ים אג"ח ז'
נגרעות: סלקום אג"ח ה', גזית גלוב אג"ח ו', חברה לישראל אג"ח 8, בזן אג"ח ג', מכתשים אגן אג"ח ד', קבוצת דלק אג"ח טז', וכלל תעשיות אג"ח טו'.
הקרן פרמירה וויתרה על כלל ביטוח
אי.די. בי. אחזקות, בעלת השליטה בחברת כלל ביטח דיווחה אתמול על כך שהפסיקה את המשא ומתן עם הקרן הזרה פרמירה על מכירת החזקותיה בכלל ביטוח. מהדיווח עולה כי המשא ומתן הופסק עקב אי הסכמה בין הצדדים על רקע הרעה במצב הכלכלי בשווקים הפיננסיים. בנוסף, חשש של החברה שלוחות הזמנים שהציבה החברה הרוכשת לא יאפשרו לתאגיד אי.די.בי לעמוד בלוחות זמנים ליישום המלצות וועדת טרכטנברג אם וכאשר יהפכו למחייבות.
מניית כלל ביטוח עלתה אתמול במהלך המסחר ב-1.4% עם מחזור של כ-80 אלף ע"נ. אגרת חוב של אידיבי אחזקות מסדרה ד' רשמה אתמול עלייה של כ- 5% במהלך המסחר עם מחזור של כ-1 מיליון ש'.
אגרות החוב ממשלתיות
בשוק אגרות החוב הממשלתיות מדד אגרות החוב הצמודות למדד המשיך לטפס כלפי מעלה גם אתמול ובסופו של יום המסחר רשם עלייה של כ- 0.2%. באגרות החוב הצמודות למדד בלטו בעיקר אגרות החוב במח"מ ארוך שעלו בין 0.2% ל- 0.4%. מדד אגרות החוב השקליות בריבית קבועה, השחרים התחזק ב-0.04% ומדד הגילונים רשם עליה קלה של 0.02% בלבד.
רוס קרוטקין דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
