עוד מכה: אחרי גרמניה, גם הצמיחה בגוש היורו נמוכה מהצפי - 0.2% בלבד ב-Q2

אורי גרינפלד מפסגות: "הנתון בגרמניה מושפע ישירות ממשבר החוב באירופה". הדאקס צונח 2.5%
יוסי פינק | (6)

המדדים המובילים בבורסות אירופה נסחרים כעת בירידות שערים שהולכות ומחריפות, זאת ברקע לנתוני צמיחה מאכזבים הבוקר מכיוונה של גרמניה ולפני דקות אחדות גם מכיוון גוש האירו המאגד 17 מדינות ובסה"כ 330 מיליון תושבים.

הבוקר דווח כי כלכלת גרמניה צמיחה ברבעון השני בשיעור של 0.1% בלבד, נמוך משמעותית מהתחזיות שעמדו על צמיחה של 0.4%-0.5%. לפני דקות אחדות פורסם כי כלכלת גוש האירו צמחה בשיעור של 0.2%, נמוך מהתחזיות שעמדו על צמיחה של 0.3%. מדובר בהאטה משמעותית בשיעוק הצמיחה של כלכלת הגוש, זאת משיעור צמיחה של 0.8% ברבעון הראשון השנה.

הנתון החלש של כלכלת האירו מגיע, כאמור, לאחר נתון מאכזב מכיוונה של גרמניה ולאחר שלפני מספר ימים פורסם כי הצמיחה בכלכלת צרפת הייתה אפסית ברבעון השני, לעומת צמיחה של 0.9% ברבעון הראשון. גם בהולנד המצב דומה כאשר הצמיחה ברבעון השני נפלה ל-0.1% בלבד ברבעון השני וזאת משיעור צמיחה של 0.8% ברבעון הראשון. מנגד, כלכלת פינלנד דווקא רשמה צמיחה של 1.2% ברבעון השני לעומת צמיחה של 0.4% בראשון.

מדד הדאקס בגרמניה יורד 2.5%, מדד הקאק הצרפתי מאבד 1.3% והפוטסי האנגלי משיל 0.7%. החוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט נסחרים כעת בירידות של עד 1.2%.

אורי גרינפלד מפסגות התייחס היום לנתון הצמיחה המאכזב בגרמניה בשיחה עם Bizportal: "הנתון מושפע ישירות ממשבר החוב באירופה ומוכיח כי הצרכן הוא שישלם חלקית על העזרה למדינות הפריפריאליות בגוש האירו. בהקשר זה אציין שלוש נקודות: הפגיעה היא בעיקר בסנטימנט כאשר הצרכנים מקטינים צריכה והפירמות נפגעות. שנית, הזרמות הכספים למדינות הפריפריאליות עולה למשלם המסים הגרמני כסף, ולבסוף האירו שהתחזק פוגע ביצואנים היות וגרמניה היא מדינה שמיצאת הרבה חוץ לגוש האירו" .

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שם מלא 16/08/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    הל ה - S
  • 5.
    שם מלא 16/08/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
    כבר מאתמול בלילה ? אל דאגה ,,, הידיעה באה בתזמון הנכון לצורך תיקון לאחר 5 ימי עליות בארה" ב. אך המצב הכללי לא מלבב והקריסה עוד לפנינו .
  • 4.
    יאללללה 16/08/2011 12:53
    הגב לתגובה זו
    יש רק מוכרים מה יהיה איתה!!!!!!!
  • 3.
    פתי 16/08/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הישראלית נכון להיום היתה צריכה להיות 4% יותר ממה שהיא היום. מאז יום חמישי אמריקה עלתה ב5אחוז ואנחנו ירדנו (מניפולטורי מעוף) אחוז וחצי
  • 2.
    alex 16/08/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו להפחיד, גמרתם על הבורסה. הבורסה יורדת פסיכולוגית בגלל פחדים. מה עם כל העליות באירופה וארה" ב כולל אתמול. מה עם ארביטרא' ז חיובי 0.8%?
  • 1.
    האביב שפורח בסין בא על חשבון השקיעה במערב ? (ל"ת)
    נילי 16/08/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי