נייס עוקפת את התחזיות: ההכנסות עברו את ה-160 מיליון ד', מעלה את התחזית השנתית
חברת נייס מערכות פרסמה בצהרי יום שלישי (ג') את תוצאות הרבעון הראשון והציגה גידול של 17% בהכנסות ליותר מ-160 מיליון דולר, בהמשך לביקושים חזקים למוצרי הביטחון, ורווח מתואם למנייה שעקף את ממוצע תחזיות האנליסטים. החברה עדכנה כלפי מעלה את התחזית השנתית. הכנסות החברה (non-GAAP) ברבעון הראשון של 2010 גדלו ל-162.6 מיליון דולר, מ-139.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2009. כמו כן, החברה שיפרה את שיעור רווח גולמי ל-64.1%, לעומת 63.2% ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח נקי (GAAP) צנח ב-43% ל-6.1 מיליון דולר, או ל-0.09 דולר למנייה מ-0.17 דולר למנייה. הרווח הנקי המתואם (non-GAAP), בנטרול ההוצאה שלא במזומן בגין אופציות לעובדים והפחתה של נכסים בלתי מוחשיים, גדל ל-24.2 מיליון דולר מ-21.4 מליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2009 והניב רווח של 0.38 דולר למניה בדילול מלא בהשוואה ל-0.35 דולר ברבעון הראשון של שנת 2009. נייס עקפה את תחזיות האנליסטים, שציפו בממוצע לרווח מתואם של 37 סנט למנייה על הכנסות בסך של 156.9 מיליון דולר. "נייס מציגה ביצועים חזקים ברבעון הראשון של 2010. התוצאות עקפו את ציפיותינו ברוב הפרמטרים", אמר זאבי ברגמן, נשיא ומנכ"ל נייס. "נייס ממשיכה להנות ממגמות השוק הממצבות את החברה לכוון של צמיחה. אנו מאמינים כי באמצעות בסיס הלקוחות הרחב שלנו והפתרונות העסקיים שמציעה החברה, המבוססים על ניתוח כוונות, נייס ממוצבת באופן הטוב ביותר למנף את מגמות השוק". נייס מדווחת כי סך ההזמנות שהתקבלו ברבעון הראשו ןגדל ב-40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, היחס בין ההזמנות להכנסות גדול מ-1 וסך צבר ההזמנות של החברה בשיא חדש, זאת אף-על-פי שהרבעון הראשון בתעשיה בה היא פועלת מאופיין בחולשה עונתית מסויימת. ברבעון הראשון של 2010 ייצרה החברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 30.5 מיליון דולר. יתרות המזומנים ושווי המזומנים נכון ליום 31 במרץ, 2010 הסתכמו ב-564.3 מיליון דולר, ללא חובות. צופה הכנסות של עד 680 מיליון דולר ב-2010 בהסתכלות קדימה בחברה מעלים את התחזית לשנת 2010 וכעת מצפים כי ההכנסות על בסיס Non-GAAP לשנה כולה יהיו בטווח שבין 665 ל-680 מיליון דולר, והרווח למניה בדילול מלא יהיה בטווח שבין 1.67-1.75 דולר. ברבעון השני צפויים הכנסות החברה להסתכם בטווח שבין 164 ל- 170 מיליון דולר, והרווח למניה לעמוד בטווח שבין 0.38 ל-0.42 דולר. כאן, עקפה החברה את ממוצע תחזיות האנליסטים לרבעון השני (162 מיליון דולר) ועמדה בטווח התחזיות לשורה התחתונה (0.41 דולר למנייה).

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.