ברננקי: "על הקונגרס לאמץ תוכנית פיסקאלית מהירה ויעילה"
הקונגרס יכול לסייע בכדי להסיט את הכלכלה מפני כניסה למיתון באם יאמץ תוכנית פיסקאלית מהירה ויעילה, כך אמר היום ראש הפדרל ריזרב בן ברננקי.
החידוש בדבריו של ברננקי כעת הוא כי שינוי פיסקאלי כנראה יהיה עקרון מסייע, "כאשר מהלך מוניטרי ופיסקאלי יחדיו צפויים לספק תמיכה לכלכלה הרחבה מאשר המדינויות המוניטארית לבדה".
הנאום שנשא היה דומה מאוד לזה שהעניק בשבוע שעבר, בו הצהיר ברננקי כי ה'פד' עומד מוכן להורדות ריבית אגרסיביות. היום ייעץ ראש הפדרל ריזרב ברננקי, כי על הקונגרס לחשוב בזהירות בטרם יפחית את המיסים בכדי לעודד את הצמיחה הכלכלית.
ברננקי בדבריו למעשה זורק את הכדור "למגרש המשחקים" של הקונגרס וניתן לראות בדבריו גישה שגורסת בעצם כי רק שינוי מוניטרי ופיסקאלי יחדיו יכולים לסייע. "תמריץ פיסקלי בצומת הדרכים יכול לספק פרודקטיביות משולבת, אם (למשל) הוא מספק תמריץ בזמן הגרוע, או מבטיח משמעת פיסקאלית לטווח הארוך". עוד ציין נגיד ה'פד' כי הוא מוכן להביא את הדברים לדיון בפני הקונגרס.
לפיכך, דבריו של ברננקי הם עדות נוספת לחולשה של הכלכלה ועל הצורך בשינוי פיסקאלי שיתמוך במדיניות המוניטרית ושיעורי הריבית הנמוכים שמנהיג ה'פד'. על פי הכלכלנים והאנליסטים הכוונה של נגיד ה'פד' היתה לדחוף את הקונגרס להשיג הסכם תקציב במהירות האפשרית. יחד עם זאת, הזהיר מפני מדיניות פיסקאלית נדיבה מידי בטווח הארוך, זאת לנוכח הגרעון התופח וחולשת הדולר.
בדבריו באשר לכלכלה והמדיניות המוניטרית לא סיפק ברננקי שום הצהרה חדשה. הוא חזר למעשה על חלקים נרחבים מנאומו בשבוע שעבר, שהשאיר את האנליסטים בציפייה להפחתת ריבית אגרסיבית מהרגיל, זאת על פי קרנות ה'פד'. נזכיר כי הדיונים המוניטאריים להחלטת הריבית החודש יחלו ב-29 ויסתיימו עם החלטת הריבית ב-30 לינואר.
שינויים מוניטריים לעומת פיסקאלים
נציין כי מהלכים פיסקאלים הם צעדים אשר נתונים בידי הקונגרס האמריקני בלבד, מאחר והם נוגעים להוצאות הממשל או למדיניות המיסים. מטרת השינויים הפיסקלים, כמו הורדת הגדלת הוצאות הממשלה או הפחתת מיסים היא להניע את הביקוש המצרפי במשק האמריקני ותמוך בתוצר.
לעומת זאת, שינויים מוניטריים מקורם בהיצע הכסף וכמות אמצעי התשלום במשק. אולם, אין הם משפיעים באופן ישיר על הוצאות הממשלה, אלא רק על הביקושים של הצריכה הפרטית וההשקעות של המשק ובמשק.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
