אסיה חתמה בירידות: היצואניות ביפן הובילו את המגמה

המטבע היפני התחזק לשיא של 7 שבועות והעיב על תוצאותיהן של חברות יפניות מוטות ייצוא - הונדה וטויוטה הובילו את ירידות השערים. תוצאות טובות מצד סאמסונג ו-LG Philips דוחפות את מניותיהן לעליות
אריאל אטיאס |

המניות האסיאתיות סגרו הבוקר את יום המסחר בטריטוריה האדומה, בהובלת Toyota Motor ו-Honda Motor, ברקע להתחזקות מטבע הין לשיא של 7 שבועות, דבר המעיב מאוד על ערך מכירותיהן של היצואניות היפניות, כתוצאה מדיווח תוצאותיהן במטבע היפני.

"המשקיעים הופכים להיות זהירים בנוגע לרווחי החברות כתוצאה מהתחזקות הין", אמר מאוקי פוג'יווארה, המנהל 3.2 מיליארד דולר, בתור מנהל קרן ב-Shinkin Asset Management בטוקיו.

מניות סאמסונג אלקטרוניקה ו-LG Philips טיפסו הבוקר, בהמשך לדיווח על תוצאות שעקפו את תחזיות האנליסטים. מניות Cathay Financial Holding הובילו את הזינוקים בטייוון, לאור ספקולציות שלחברות הפיננסים יתאפשר להתרחב ביבשת אסיה, זאת לאור זכייתה של מפלגת האופוזיציה בפרלמנט.

מטבע הין התחזק לרמה של 107.38 ין לעומת דולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-27 לנובמבר, 2007.

מדדי אסיה: בהונג קונג, האנג סנג צנח 2.38%. ביפן, הניקיי 225 איבד 0.98%, מתחת לרמת ה-14,000 הנקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2005. בסין, שנחאי השילה 0.99% ובדרום קוריאה, הקוספי נסוג 1.07%.

מניות במרכז

מניות טויוטה, יצרנית הרכבים הגדולה ביפן, ירדה 1.8%. צפון אמריקה תרמה כ-37% מסך מכירות החברה בשנת 2006, השוק הגדול ביותר ליצרנית המכוניות. מניות הונדה, שמחצית ממכירותיה הינן בצפון אמריקה, צנחו 4.4% הבוקר.

מניות סוני, שאמריקה הינה שוק היעד הגדולה ביותר שלה, השילו 2.2% נינטנדו, יצרנית קונסוליות המשחקים הגדולה בעולם, איבדה 2.2%. ארה"ב הינה השוק-מעבר-לים הגדול ביותר של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.