יזם יקר: כך תתחבב על קרנות ההון סיכון
יזמים רבים שמים את יהבם על קרנות הון סיכון, היות ואלו מוצפות בפניות רבות וכמות הכסף שהן מוכנות להשקיע מוגבל. כפיר חזז מנכ"ל ים הזדמנויות עסקיות מציע לציבור היזמים מספר טיפים על הדרכים למצוא חן בעיני הקרנות והנושאים מהם כדאי להימנע כאשר מגיעים לקרן הון סיכון:
גורמים המשפיעים לחיוב על קרנות הון סיכון ומשקיעים:
1. צוות המורכב מיזמים ומנהלים המשלימים זה את זה בתחומי הניהול, שיווק, התחום המקצועי והפיננסי, בעלי תקשורת טובה ביניהם, כאלו שכבר עשו זאת או כאלו שניתן לראות שהם יצירתיים ועובדים יחד בשיתוף פעולה ומשלימים אחד את השני בתחומים המקצועיים.
2. הוכחות פוטנציאל שיווקי למוצר על ידי לקוחות הקצה לעיתים יסתפקו הקרנות גם בניסויים, מבחנים ובדיקות שוק וכמובן הוכחת היתכנות עסקית ולא רק על מכירה בפועל,שהרי בשלבים המוקדמים לעיתי קרובות המוצר איננו עדיין על המדפים.
3. משקיעים וקרנות הון סיכון רוצים להרוויח, הם לא משקיעים משום סיבה אחרת – משקיע ממוצא מעוניין לממש את השקעתו בטווח קצר ככל הניתן עם תשואה גבוהה. המשקיע רוצה לראות איך ומתי הוא יחזיר את ההשקעה שלו, באיזה אופן וכמה הוא מרוויח על ההשקעה אחרי הסיכון, וכמובן מה הולכים לעשות עם הכסף שלו.
4. קרנות הון סיכון מחפשות שווקים גדולים מאוד, שוק של כמה עשרות מיליוני דולרים לא מעניין אותם, ולפעמים אפילו כמה מאות מיליונים, ועל כן אם אין לך מוצר שיכול להיכנס לשוק ולתפוס נתח גדול משווקים של כמה מאות מיליונים או מילארדים אין לך מה לחפש בקרנות הון סיכון.
5. בהתאם לגובה ההשקעה קבלו החלטה, האם לפנות למשקיעים פרטיים או לקרנות הון סיכון, אל תשכחו שזה משפיע גם על אופן ההתנהלות והפעילות העסקית שלכם.
6. מיקוד היזם בתחום בו הוא מקצוען ובעל יתרון יחסי על פני המתחרים ולא פיזור השקעותיו בכיוונים רבים מידי.
5. הטכנולוגיה מסוגלת להיות מוגנת על ידי רישום פטנט וכמובן אישורים כי המוצר הוא ייחודי ואין פטנטים אחרים בתחום שהם יעילים וזולים יותר.
גורמים המשפיעים לשלילה על קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים (אנג'לים)
1. פרויקט מגלומני המציג שיעורי רווח אדירים ולא הגיוניים, שבו יש סטייה גדולה מהנורמות המקובלות בתחום כגון: רווחים מוגזמים באחוזים או בערכים מוחלטים, עלויות נמוכות מדי. ניתן להשיג את הנתונים ההגיוניים והמתאימים לכל תחום ובהם להשתמש.
2. קצב צמיחה גבוה מדי או נמוך מדי של הפרויקט. בכל מקרה לנמק היטב בתכנית את קצב הצמיחה שהוגדר.
3. חצי אמת ושקרים בשלב הצגת הפרויקט – זכרו, המשקיע יכול לברר לבד חלק גדול מהעובדות, המצאת מספרים עלולה לגרום ליזם להראות כחובבן מה שימנע מהיזם להשקיע את כספו. חשוב לבדוק את היחסים של המידע שיש בידנו אל מול השוק, לא יכול להיות שמיזם אחרי 12 חודש מחזיר את ההשקעה שלו והוא רק בשלבים של אב טיפוס, שלא נדבר על מצב של רווחים הזויים אחרי שנתיים.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
