שמועות בשוק על דו"חות מוצלחים דוחפים את תרו מעלה
שמועות על פרסום דו"חות קרב של יצרנית התרופות, חברת הגנריקה תרו (סימול: taro) דוחפים כעת את המנייה מעלה, המנייה מטפסת 5.46%. תרו קיבלה מהנאסד"ק אישור לפרסם את הדו"ח המורחב,F 20, עד יום שני הקרוב לשנת 2005 והמשקיעים מקווים שהפעם היא תעמוד בתאריך ואף תפרסם את הדו"חות לשנים 2003 ו-2004 עם התיקונים שהודיעה עליהם.
תרו ידעה מאז אמצע אוקטובר ירידות חדות וזאת בעיקר עקב האיום הגדול על המחיקה האפשרית מהנאסד"ק, כמו כן העובדה כי החברה לא עמדה בהבטחותיה למשקיעים לגבי התאריכים של פרסום דו"חות 2005 דחפה גם היא את המנייה מטה.
נזכיר כי בסוף חודש אוקטובר קיבלה תרו אישור לשווק 2 מוצרים נוספים בשוק הבריטי. התרופות שאושרו לשיווק הם גרסת ה-600 מיליגרם של ה-etopan(etodolac), המיועדת לטיפול בסימפטומים של דלקת פרקים. התרופות אושרו ע"י המקבילה הבריטית ל-fda האמריקנית. ה-etopan המדוברת היא התחליף הגנרי הראשון לגירסה האתית ה-lodine המשווקת במדינה ע"י שיר (shire) תעשיות רפואיות. היקף המכירות לתרופה המתחרה מסתכם בכ-18 מיליון דולר בשנה בבריטניה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
