גידול של 43% ברווחי מעברות ברבעון השלישי של 2006
בעלת המותג מטרנה - חברת מעברות, דיווחה אתמול על תוצאותיה לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2006. בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות של 99.6 מיליון שקל, ירידה של 5.3% לעומת הכנסות של 105 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. את הקיטון במכירות מסבירים במעברות בהמשך מגמת צמצום הפעילות במגזר המוצרים הקנויים.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות החברה בכ-311 מיליון שקל, גידול של 11% בהשוואה להכנסות של 279 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התרומה העיקרית לגידול בהכנסות הגיעה מכיוונה של שותפות טט"א, אשר נרכשה ביוני 2005. שותפות זו תרמה כ-79 מיליון שקל להכנסות החברה בשלושת הרבעוניים הראשונים.
בשורה התחתונה הסתכמו רווחיה הרבעוניים של החברה בכ-8.43 מיליון שקל, עליה עליה של 43% בהשוואה לרווח של 5.87 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2005. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2006 רשמה החברה רווח נקי של 18.4 מיליון שקל, עליה קלה של 2.7% בהשוואה לרווחי התקופה המקבילה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
