אינטל מצמצמת פער מול AMD בצריכת החשמל של מעבדיה
במשך שלוש השנים האחרונות, מעבד 'אופטרון' (Opteron) של חברת AMD, שהוא מעבד חסכוני בצריכת אנרגיה, העניק ל-AMD יתרון על פני חברת אינטל. הצגת מעבד קסאון (Xeon) החדש, החסכוני באנרגיה, וכן חשיפת פרטים אודות מעבדים נוספים של אינטל אשר ישוחררו בשנה הקרובה, יביאו כנראה לכך שאינטל תצליח להדביק עד סוף השנה את הפער מול AMD בכל הקשור למרוץ צריכת האנרגיה והביצועים, או לפחות תתקרב ל-AMD במידה משמעותית, כך אומרת בנייר עבודה חדש חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'.
"צריכת האנרגיה של המעבדים הופכת להיות נושא קריטי עבור ארגונים רבים", אומר ריצ'ארד פישרה, סגן-נשיא בפורסטר ריסרץ'. "מחירי האנרגיה ממשיכים לעלות ברחבי העולם, ומרכזי מיחשוב ממשיכים להוציא סכומי כסף אדירים, הגדלים ועולים, על הפעלת מערכות הקירור, אשר יוכלו לטפל במעבדים זוללי האנרגיה". לפיכך, אומר פישרה, ארגונים המפעילים מרכזי מחשוב מחכים בקוצר רוח למעבדים חסכוניים באנרגיה, אשר יסייעו בהפחתת עלויות התפעול הללו.
מעבד אופטרון של AMD היה מעבד 64 ביט הראשון מסוג x86, וכן המעבד הראשון לשרתים, אשר כלל ליבה כפולה, והוא הצטיין בביצועים מעולים ובניהול משופר של צריכת הזרם. "למזלה של אינטל, משתמשים רבים החליטו לחכות ולראות מתי תעמוד אינטל בהבטחותיה אשר ניתנו בסוף 2005 – לשחרר לשוק מעבד שיהיה מרובה ליבות ובעל צריכת אנרגיה נמוכה", אומר פישרה. "למרות שאינטל כבר שחררה לשוק מעבד 'קסאון' מרובה ליבות, הרי המעבד החדש מסדרת קסאון, המכונה 'סוסאמן', הוא הראשון שמציע צריכת מתח נמוכה".
פישרה מציין כי מתוך סך כוח המחשוב הקיים במרכזי המידע ברחבי העולם, ואשר מבוסס על מחשבי x86 (להבדיל משרתים המבוססים על סדרות מעבדים אחרות), רוב כוח המחשוב הזה עדיין מבוסס על מעבדי 32 ביט, בין אם אלה מריצות מערכות לינוקס או Windows. מעבד 'סוסאמאן' החדש של אינטל הוא אופטימלי מבחינה זו, מכיוון שהוא תוכנן להריץ משימות בסביבת 32 ביט, בדיוק באותה מהירות כמו קודמיו, אך תוך צריכת מתח נמוכה בהרבה.
"דור המעבדים העתידי של אינטל לסדרת קסאון מבוסס על ארכיטקטורה מרובת-ליבות, אשר תציע ביצועים הגבוהים עד פי שלושה מאלה הקיימים כיום במעבדים כפולי-הליבה, ותוך שמירה על צריכת אנרגיה ברמות דומות לזו הקיימת כיום", אומר פישרה. "המעבדים החדשים גם יציעו ביצועים משופרים לכל אחת מהליבות – עבור מהירות שעון זהה, ואינטל אף התחייבה לייצר מעבדים עם ארבע ליבות כבר במהלך 2007".
פישרה מסכם כי לאור סגירת הפערים מצד אינטל, צפויה השנה הבאה להיות הרבה יותר קשה עבור AMD, בכל הקשור ליכולתה למצב את מעבדיה באופן ייחודי בנושאים של ביצועים או צריכת אנרגיה – אלא אם AMD תצליח לייצר מעבד אופטרון בעל ביצועים גבוהים עוד יותר, וצריכת אנרגיה נמוכה יותר, מאלה הקיימים במעבד הנוכחי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
