להמן הורה לבנקים לקחת אחריות מלאה על שרותי תקשורת
המפקח על הבנקים, יואב להמן, מחייב מהיום את כל הבנקים בישראל להשוות את התנאים בשרותים שלהם הרגילים לאלה הנתינים בטלפון או באינטרנט. בין הנושאים המרכזיים אותם הנחה המפקח על הבנקים לתקן, נמצאת ההנחיה למחוק מהחוזים כל הוראה הפוטרת את התאגיד הבנקאי מאחריות לפעולות לא מורשות שנעשו בחשבון הלקוח.
כמו כן, ניתנה על ידו הוראה לבנקים למחוק מהחוזים כל הוראה הפוטרת את התאגיד הבנקאי או צד שלישי כלשהו, מאחריות בגין העברת מידע כלשהו מהתאגיד הבנקאי לצד שלישי אגב השירות או לשימוש בו, הגבלת הפטור המוענק לתאגיד הבנקאי בגין תקלות ושיבושים הנוגעים לשירות האמור, ועוד.
להמן העביר היום טיוטת הנחיה לבנקים לתקן את הסעיפים בחוזים הנהוגים במוסדם, בתחום מתן שירותים בנקאיים בתקשורת. טיוטת הנחיה זו באה בעקבות פסק הדין שנתן בית הדין לחוזים אחידים ב- 9.2.06, בבקשה שהוגשה על ידי בנק ישראל, לבטל או לשנות תנאים מקפחים בחוזה של בנק הפועלים, למתן שירותים בנקאיים באינטרנט ובטלפון הסלולרי. ההנחיה החדשה מרחיבה את ההחלטה לכלל המערכת הבנקאית.
בית הדין לחוזים אחידים קיבל את מרבית טענות בנק ישראל והורה על שינויים או ביטולם של סעיפים בחוזה האמור, והחיל את הביטולים והשינויים גם על חוזים שנכרתו לפני מועד מתן פסק הדין, ואשר טרם בוצעו במלואם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
