הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.

הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

• שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
• בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

ההשפעה על יוקר המחיה עוברת דרך הקופה של העסק

הארנונה היא מס עירוני, אבל היא מתנהגת כמו עלות תפעולית לכל דבר. כשחיוב לעסק עולה, הוא מתחיל בבעל הנכס או בשוכר, וממשיך לתמחור שירותים ומוצרים. מתוך הסכום הכולל של הבקשות, 45-50 מיליון שקל צפויים להגיע מהמגזר העסקי. בתוך הסכום הזה, חלק משמעותי נופל על עסקים קטנים, שמרכיבים סביב 50% מהמגזר, ולכן אצלם מורגשת חלק גדול מההתייקרות בתוך החיוב העסקי הכולל. בתקופה של האטה כלכלית ולחץ על רווחיות, זו הוצאה שקשה לספוג בלי לחפש איפה להחזיר כסף. כפי שפורט בביזפורטל - מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.

ברמה הרחבה יותר, אם חלק מהבקשות יקבלו אישור בפועל, מדברים על עלייה ממוצעת של 6.6% בשנת 2026. במבט של שנתיים מתקבלת קפיצה מצטברת של מעל 11%, ובמגזר העסקי מצביעים על רמה גבוהה בכ-30% מהממוצע האירופי. במקביל, ערים כמו ראשון לציון, חולון והרצליה מבקשות העלאות גורפות שמוצגות כמימון לפרויקטי תשתית גדולים כמו המטרו, עם תוספת של 3-4% מעבר למה שכבר על השולחן.

• מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
• תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדיון סביב הסמכויות והמסלולים החריגים נשאר פתוח, בין היתר סביב האפשרות להרחבת מרחב הפעולה של העיריות באופן שמייצר קפיצות של 10% ומעלה במקומות מסוימים. כל עוד הקו של המדינה נשען על אישורים בעיקר לרשויות שמציגות מצוקה או מהלך מובנה, הפערים בין ערים ושכונות נשארים חלק מהסיפור, יחד עם השאלה מי מצליח להביא הצדקה שמתקבלת בירושלים.