תמורה: הגיוסים בקופות הגמל אשתקד - 200 מיליון ש'
במהלך שנת 2005 גייסה קבוצת תמורה כ-200 מיליון שקל בקופות גמל, קרנות השתלמות ופיננסים. זאת, לעומת שנים קודמות, שבהן היה הגיוס שלה בתחום זה זניח. הסוכנות מסרה היום, כי היקף הפרמיות הכולל של תמורה מגיע לכ-1.25 מיליארד שקל לשנה.
מנכ"ל תמורה בני ממן מסביר, כי התפתחות זו בתחום החסכון הפנסיוני של לקוחות תמורה נובעת ממגמה הולכת וגוברת של גופים עסקיים, ציבוריים וקיבוציים המפנים את עובדיהם לחסוך באפיקים אלו.
"כתוצאה מהרפורמה בשוק ההון, המוכרת כחקיקת בכר, יכול העובד לבחור באיזו קרן הוא יחסוך ויפקיד את כספו. היכולת לבחור בין מספר רב של גופים דורשת ניהול מסודר יותר של הכספים, ומעתה נדרשת מומחיות של מנהל הסדרים פנסיוניים גם בניתוב כספי הגמל וההשתלמות", מסביר ממן.
"ככל שישנם יותר גופים להעביר אליהם את כספי העובד כך המצב יותר מסובך למעסיק. המעסיק מעוניין שהכספים של העובדים שלו ינוהלו בצורה מסודרת והעובדים עצמם החלו להבין ולבדוק מה התשואה על הכספים שהפקידו. תמורה מספקת את השירות הן לעובד והן למעסיק", הוסיף ממן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
