מנהלי/דין הטלת ארנונה ע"י שתי רשויות בצוותא/עליון
עובדות וטענות:
המערערים 1-5 הינם תושבי מושב משמר השבעה, בעליהם של משרדים או מחסנים, בהם מחזיקים המערערים 6-10. עד לשנת 2002, חויבו המערערים לשלם ארנונה כללית למועצה האזורית עמק לוד ששיעורה עמד על 25.15 ש"ח למ"ר. ביום 27.11.01, החליטה המועצה האזורית לאשר הטלת ארנונה לשנת 2002 על בסיס תעריפי הארנונה שנקבעו לשנת 2001 בתוספת של 3.5 אחוזים, באופן שהארנונה על מבנה מגורים הועלתה לסכום של 26.03 ש"ח למ"ר. כמו-כן החליטה המועצה, להתיר לוועדים מקומיים שבתחום שיפוטה, לרבות הוועד המקומי משמר השבעה, לגבות ארנונה בסכום של 10 ש"ח למ"ר של מבנה מגורים ו-24 ש"ח למ"ר של כל מבנה אחר, וזאת, בנוסף לארנונה המוטלת ע"י המועצה עצמה. בישיבתו מיום 24.12.01, החליט הוועד המקומי משמר השבעה (להלן: הוועד המקומי) להטיל ארנונה לשנת 2002, כפי שאושר ע"י המועצה, בסכום של 10 ש"ח למ"ר של בניין המשמש למגורים ו-10 ש"ח למ"ר של מחסנים, מבנים עסקיים ומבנים שאינם למגורים. לפיכך, הסכום הכולל של ארנונה כללית שהוטלה בשנת 2002 על נכס מגורים בתחומי מושב משמר השבעה, הן ע"י המועצה האזורית והן ע"י הוועד המקומי (להלן: סכום הארנונה המצרפי), עמד על 36.03 ש"ח למ"ר. מדובר אפוא בתוספת של 10.88 ש"ח לסכום הארנונה שהוטלה עד כה, אשר משמעותה גידול בשיעור הארנונה ב-43% (להלן: השיעור המצרפי של העלאת הארנונות). עפ"י חוק הארנונה הכללית לשנת 2002 (הוראת שעה), תשס"ב-2002, הוחלו בשנת 2002 תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), תש"ס-2000, וניתן היתר לרשויות המקומיות להעלות את הארנונה לשנת 2002 ב-2.5 אחוזים בלבד בהשוואה לארנונה שהוטלה בשנת 2001. העלאה מעבר לשיעור זה חייבה אישורו של שר הפנים לגבי מבני מגורים, ואישור שרי הפנים והאוצר לגבי נכס שאינו מבנה מגורים (סעיף 9(א) לתקנות ההסדרים). הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים אישר למועצה את שיעור ההעלאה המבוקש על-ידה ובהתאם הוציאה האחרונה את צו המיסים לשנת המס 2002. לגבי הארנונה שהוטלה בשנה זו ע"י הוועד המקומי, לא התבקש וממילא לא ניתן אישור ע"י מי מהשרים. טענתם העיקרית של המערערים בפני בימ"ש קמא, הייתה שהטלת הארנונה בשנת 2002 עמדה בניגוד לחוק ההסדרים ותקנות ההסדרים. זאת, משום שהשיעור המצרפי של העלאת הארנונה עלה על 2.5 אחוזים, שהוא שיעור ההעלאה המרבי שהותר בתקנות ההסדרים. עוד טענו המערערים, שהוועד המקומי כלל לא היה מוסמך להטיל ארנונה. זאת, משום שחוק ההסדרים לא הסמיך ועדים מקומיים (בניגוד למועצות אזוריות) להטיל ארנונה כללית על נכסים שבתחומם. ביהמ"ש לעניינים מינהליים דחה את עתירתם ומכאן הערעור.
דיון משפטי:
כב' הש' י' עדיאל:
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
