פערי הארביטראז' מכוונים לפתיחה שלילית בת"א
לאחר שלושה ימי מסחר חיוביים, צפויה הבורסה התל אביבית לפתוח את המסחר בירידות שערים. כך מבשרים לפי שעה פערי הארביטראז' מכיוון של המניות הדואליות מוול סטריט. אמש חתמו מדדי ניו יורק במגמה מעורבת. מרבית המניות הישראליות והעיקריות שבהם יפתחו את המסחר בפערים שליליים, ביניהם כחמש מתוך ששת חברות מדד המעו"ף.
כאמור, הבורסה תפתח לאחר שלושה ימי מסחר חיוביים, אך במבט על יום המסחר הקודם נראה כי לאחר שני ימי העליות הראשונים נגמר למדדי ת"א 25 ו-100 המומנטום כשחתמו את המסחר בעליות קלות בלבד לאחר שבמהלך המסחר הספיקו להיסחר בצד האדום.
מדד ת"א 25 יפתח ברמת 840.72 נקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 864.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - התל טק 15 יפתח ברמת 432.65 הנקודות.
מניות וואלה עשויות להגיב היום לפרסומים כי, מנכ"ל החברה בשלוש וחצי השנים האחרונות - אילן ישראלי, הודיע על פרישה מתפקידו. במהלך כהונתו הפך ישראלי את אתר החברה לאתר האינטרנט המוביל בישראל. כשהחל את כהונתו נסחרה מניית החברה לפי שווי של 84 אגורות, וכיום נסחרת לפי שווי של 7.53 שקל.
מניות גמול שצנחו אתמול ב-6.5% ינסו להתאושש היום כשברקע ידיעות לפיהם, קבוצת משקיעים בראשות איש הנדל"ן רונן קריסטל מנהלת מגעים לרכישת 34% ממניות החברה. אתמול הזהירה החברה כי הי צפויה לסיים את שנת 2005 בהפסד של 40-60 מיליון שקל.
מניות חברת אקס.טי.אל שנהנו מעליה של 19.5% מתחילת החודש, צפויות להגיב לפרסום תוצאות החברה מאמש. אקס.טי.אל דיווחה כי ההפסד השנתי הסתכם ב-14 מיליון דולר או 8 סנט למניה, המהווה ירידה של כ-15% בהשוואה להפסדי שנת 2004. עיקר הירידה בהפסד נבעה מקיטון של 4.7 מיליון דולר בהוצאות המו"פ ובקיטון של 583 אלף דולר המו"פ העסקי. מניית אקס.טי.אל תפתח את המסחר בפער ארביטראז' שלילי בן 2.5%.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
