אשה אשר נכחה באירוע איבה הוכרה כנפגעת פעולת איבה
ו"ע 1170/03 לוי נ. המוסד לביטוח לאומי תל אביב
ניתן ביום: 25.12.2005
העוררת נכחה באירוע איבה ביום 22.5.2002. המשיב כופר בכך שנגרם לעוררת נזק כלשהו. על כך הערר.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
1. לטענת העוררת, מאז הפיגוע היא סובלת מסיוטים, חוסר שינה, חוסר תפקוד בחיי היום-יום והרגשת מצוקה. ברקע של העוררת ישנו מצב כלכלי ומשפחתי קשה, ומצב בריאות ירוד גם כתוצאה מתאונה שעברה, ונפסקו לה אחוזי נכות כללית בגין סוכרת והשמנת יתר על ידי המשיב. לכל אלה, לטענתה של העוררת, התווסף המצב הנפשי של חרדה פוסט-טראומטית, בתר חבלתית וחוסר ריכוז.
2. כאשר יש לאדם שנכח במקום אירוע חבלני קשה רקע קודם, הן של מצב חרדה והן של דיכאון, התגובה הטבעית היא לזקוף את המצב העכשווי כולו לאירועים קודמים. אמנם, אחרי התאונה שהעוררת עברה היא טופלה, אך לא נזקקה לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. לעומת זאת, בחומר הרפואי שהוגש לבית המשפט ולמשיב על ידי העוררת ושנמצא בתיק באופן כרונולוגי, ישנו רצף של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים נגד תסמונת של PTSD.
3. העוררת אינה מתחזה. ביום 3.1.2003 נכתב דו"ח נוירופסיכולוגי שסיכם את המבחנים הנוירופסיכולוגיים שנערכו לעוררת, על מנת לעמוד על תפקודה הקוגניטיבי והנפשי. ישנן ראיות נסיבתיות נוספות התומכות במסקנה שהעוררת היתה אמינה בעת ביצוע המבחנים, לא התחלתה ולא התחזתה ולא הגזימה בתיאור מצבה הנפשי.
4. בית המשפט איננו מסוגל להפריד ולכמת את הפגיעה שהיתה לעוררת לפני האירוע החבלני ולזאת שאחריו, אלא שאין מנוס מהמסקנה, שהיתה החמרה במצבה של העוררת בעקבות הפיגוע החבלני. במטלה זו של ההערכה הכמותית של הפגיעה בגין האירוע החבלני, ישא המוסד לביטוח לאומי על ידי הועדות הרפואיות שלו. תפקידה של ועדת הערר הזו הוא לקבוע אם היה נזק כלשהו כתוצאה מהפיגוע. המשיב אינו יכול לשלול מסקנה זו לאור החומר הרפואי וחוות הדעת שלו ושל המומחה מטעם בית המשפט. היתה החמרה והיה נזק.
5. לאור האמור, העוררת היא נפגעת פעולת איבה.
6. הערר התקבל. אין צו להוצאות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
