המבקרים מאוכזבים: פרסומות הסופרבול השנה שבלוניות

המבקרים מאשימים את המפרסמים השונים, בליל הפרסומות של השנה בארצות הברית, בניסיון ללכת על נוסחאות בטוחות: קופים שמחפשים עבודה, רופא שמתעצבן על פציינט, ועוד
חזי שטרנליכט |

אתמול בלילה התרחש בארצות הברית האירוע הספורטיבי של השנה, מבחינת האמריקנים, כמובן. אי שם באמצע החורף, מתכנסת האומה האמריקנית למה שחשוב לה באמת: ליל הסופרבול. עם הערב הזה, ששובר שיאי צפייה מדי שנה, התפתחה מסורת שלמה שאינה קשורה רק במשחק.

במשך שנים מייחסים חשיבות בליל הסופרבול למי שתשיר את ההמנון הלאומי האמריקני, בין אם זאת ג'סיקה סימפסון, דרך רוזאן בר, ודמויות ססגוניות אחרות. אבל במקביל, הפך האירוע גם לאטרקציה של פרסומות. בזכות הרייטינג העצום שצבר האירוע, הוא הפך לערב שלם של פרסומות נוצצות ומושקעות, כשמיטב מוחות הקריאייטיב מנסה לייצר סטנדרטים חדשים.

האירוע הזכור מכל הוא הפרסומת בה הכריזה חברת אפל על מחשבי המאק שלה, בשנת 1984. בפרסומת האלמותית שנראתה כמו חלק מסרט קודר מלא בדמויות מעולם קומוניסטי, לפי רוח ספרו של אורוול, הובטח לצופים לגלות מדוע השנה הזאת לא תהיה כפי שנכתב עליה בספר (כי מושק המאק).

השנה היה דגש לאלימות, כותבים המבקרים את פרסומות ליל הסופרבול. "בין היתר יכולתם לראות: דינוזאור מוחץ איש מערות, רופא המנסה להרוג פציינט, בעל שנופל מהגג, ואדם שמוכה קשות על ידי הטלפון הסלולרי שלו."

הבעל הנופל, היה שייך לפרסומות הבירה המפורסמות לבאדווייזר, שהן שם דבר בארצות הברית. החברה רכשה זמן פרסום ללא פחות מ-10 פרסומות בליל היוקרתי. עוד דרך בזבזנית להצהיר על תפיסת מקום במרכז הבמה.

חברת CareerBuilder.com השתמשה בקופים, להסביר כיצד לחפש עבודה בצורה מקוונת. ג'ילט חשפה סכין גילוח חדש - עם... עוד להבים. כעת מתכוונים שנחתוך את עצמנו (את הגברים) עם לא פחות מחמישה להבים, והם עוד קוראים לזה "פלא ההיתוך".

מבקרי הפרסומות מציינים כי השנה, המפרסמים העדיפו ללכת על בטוח: הצחקות, אלימות, בינוניות. בכל מקרה, בימים הקרובים, יוכלו חובבי הז'אנר להתעדכן בפרסומות ליל הסופרבול, שעשויות להתוות טרנדים ומגמות פרסום בארה"ב, גם אם אחרי ערב "ממוצע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.