ההסדר למתן החזרי הבלו על הסולר, גורם לעיוותים ופוגע במפעלים הצורכים סולר. ההסדר גם עומד בסתירה להצהרת רשות המיסים לפיה העלאת הרפורמה בבלו על הסולר לא תפגע במגזר העסקי. כך טוען יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים במכתב למנהל רשות המיסים במשרד האוצר, ג'קי מצא.

מדובר בהסדר שנכנס לתוקף ע"י האוצר עוד בספטמבר 2005, במקביל להעלאת גובה הבלו על הסולר, מ-68 אגורות לליטר, ל-1 שקל לליטר. במכתב למצא טוען בליזובסקי, כי מדובר בעיוותים הבאים: עשרות מפעלים (כ-70 במספר לערך), הצורכים פחות מ-5,000 ליטר סולר לחודש, אינם נכללים כלל בהסדר החזרי הבלו על הסולר.

עיוות נוסף מתבטא בכך שאלפי משאיות וכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), העובדים בעומסים של מרחק וזמן גדולים מממוצע הנסיעה אותו קבעה הלמ"ס - אינם זכאים להחזרי הבלו. במיוחד מדובר ברכבים של עשרות מפעלים בפריפריה הרחוקה, או בכלי צמ"ה במפעלים רציפים, הפועלים 24 שעות ביממה.

זאת ועוד, בליזובסקי טוען, כי מאות מפעלים המשתמשים בסולר לצורך הפעלת גנראטורים בעת הפסקות חשמל או בשעות שיא הביקוש לחשמל, אינם נכללים כלל בהסדר. כמו גם מתקנים מבודדים, המרוחקים מרשת החשמל ונזקקים בשל כך לגנראטורים.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים מבקש ממנהל רשות המיסים את התערבותו לשנות את מנגנון החזר הבלו על הסולר באופן שסף הצריכה לסולר המשמש לתעשייה והמאפשר להכלל בהסדר, ירד מ-5,000 ליטר לחודש, ל-2,000 ליטר לחודש.

כמו כן, מבקש בליזובסקי ממצא לקבוע סף מקסימום לרכבים וצמ"ה בהתאם לצריכות הסולר של כל מפעל בעבר, זאת במקום ממוצע הנסיעה אותו קבעה הלמ"ס.

בליזובסקי גם מבקש להכיר בסולר המשמש לגנרטורים בתעשייה, כסולר הזכאי להחזרי בלו. בכך יהווה הדבר תמריץ למפעלים להשתמש בגנרטורים לייצור חשמל עצמי, זאת במקום לצורך מרשת החשמל בשעות שיא הביקוש.