בליזובסקי: ההחזר על הבלו על הסולר פוגע במפעלים

ההסדר גם עומד בסתירה להצהרת רשות המיסים לפיה העלאת הרפורמה בבלו על הסולר לא תפגע במגזר העסקי, כך טוען מנכ"ל התאחדות התעשיינים במכתב למנהל רשות המיסים
חזי שטרנליכט |

ההסדר למתן החזרי הבלו על הסולר, גורם לעיוותים ופוגע במפעלים הצורכים סולר. ההסדר גם עומד בסתירה להצהרת רשות המיסים לפיה העלאת הרפורמה בבלו על הסולר לא תפגע במגזר העסקי. כך טוען יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים במכתב למנהל רשות המיסים במשרד האוצר, ג'קי מצא.

מדובר בהסדר שנכנס לתוקף ע"י האוצר עוד בספטמבר 2005, במקביל להעלאת גובה הבלו על הסולר, מ-68 אגורות לליטר, ל-1 שקל לליטר. במכתב למצא טוען בליזובסקי, כי מדובר בעיוותים הבאים: עשרות מפעלים (כ-70 במספר לערך), הצורכים פחות מ-5,000 ליטר סולר לחודש, אינם נכללים כלל בהסדר החזרי הבלו על הסולר.

עיוות נוסף מתבטא בכך שאלפי משאיות וכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), העובדים בעומסים של מרחק וזמן גדולים מממוצע הנסיעה אותו קבעה הלמ"ס - אינם זכאים להחזרי הבלו. במיוחד מדובר ברכבים של עשרות מפעלים בפריפריה הרחוקה, או בכלי צמ"ה במפעלים רציפים, הפועלים 24 שעות ביממה.

זאת ועוד, בליזובסקי טוען, כי מאות מפעלים המשתמשים בסולר לצורך הפעלת גנראטורים בעת הפסקות חשמל או בשעות שיא הביקוש לחשמל, אינם נכללים כלל בהסדר. כמו גם מתקנים מבודדים, המרוחקים מרשת החשמל ונזקקים בשל כך לגנראטורים.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים מבקש ממנהל רשות המיסים את התערבותו לשנות את מנגנון החזר הבלו על הסולר באופן שסף הצריכה לסולר המשמש לתעשייה והמאפשר להכלל בהסדר, ירד מ-5,000 ליטר לחודש, ל-2,000 ליטר לחודש.

כמו כן, מבקש בליזובסקי ממצא לקבוע סף מקסימום לרכבים וצמ"ה בהתאם לצריכות הסולר של כל מפעל בעבר, זאת במקום ממוצע הנסיעה אותו קבעה הלמ"ס.

בליזובסקי גם מבקש להכיר בסולר המשמש לגנרטורים בתעשייה, כסולר הזכאי להחזרי בלו. בכך יהווה הדבר תמריץ למפעלים להשתמש בגנרטורים לייצור חשמל עצמי, זאת במקום לצורך מרשת החשמל בשעות שיא הביקוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.