לאחר יום מסחר סוער ת"א חתמה יום 4 רצוף של ירידות

לאחר פתיחה אופטימית לא עמדו מדדי הבורסה לאי הוודאות שמרחפת על שוק ההון המקומי. ירידות השערים התחזקו לאחר שפורסמו שתי המלצות פסימיות ע"י הדוייטשה בנק ו-UBS. הותרת דירוג האשראי ע"י S&P מיתן את הירידות לשעה בלבד
דרור איטח |

יום מסחר סוער במיוחד חתמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב. לאחר שלושה ימי ירידות רצופים פתחו המדדים העיקריים את המסחר בסערה כשהם עולים בשיעור של 1% בממוצע, האופטימיות ששידרו המדדים הבוקר, נתנו את התחושה כי המומנטום השלילי נסתיים. אך עליות אלו לא עמדו לאי הוודאות שמרחפת על שוק ההון המקומי מאז נצחונה של תנועת החמאס בבחירות לראשות הרשות הפלשתינית.

לאחר 40 דקות של מסחר החלו המדדים התל אביבים לאבד גובה כשמעט לאחר השעה 12:00 בצהרים נצבעו מסכי הבורסה באדום. ירידות השערים החריפו כשברקע פורסמו שתי הערכות של בנקי השקעות זרים אשר התייחסו לשינויים בזירה המדינית באזור. המלצה שלילית נתקבלה מכיוונו של בנק ההשקעות הגרמני - דויטשה בנק, אשר הוריד את ההמלצה לשוק המניות הישראלי ל"תשואת חסר". בנק UBS הצטרף עם המלצה פסימית כשהותיר את המלצתו על "נייטרלי".

סמוך לשעה שלוש נתקבל איתות חיובי מכיוונה של סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית - Standard & Poor's. במשרד האוצר הודיעו היום כי ב-S&P הותירו את דירוג האשראי של ישראל על A-. הודעה זו הביאה להתמתנות בקרב המדדים, שצימצמו את הירידות עד לרמה של 0.4%, אך בשעת המסחר האחרונה שוב החלו לאבד גובה עד לסיום.

במקביל להיחלשות מדדי הבורסה, המשיך הדולר האמריקני להתחזק למול השקל, זה היום הרביעי ברציפות. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.658 שקל, עליה של 0.39% נוספים. במסחר הרציף ממשיך להתחזק הדולר ונסחר כעת סבבי רמת 4.666 שקל.

מדד ת"א 25 ירד ב-1.11% לרמת 823.57 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.81% לרמת 844.41 נקודות, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 שב לעלות וחתם בתוספת של 0.08% לרמת 451.7 הנקודות ומדד הבנקים נפל 2.3%. מחזורי המסחר היו ערים והסתכמו בכ-1.62 מיליארד שקל.

מניית גזית גלוב ריכזה עניין רב בבורסה המקומית. בסיום המסחר זינקה מניית החברה בכ-5.14% תוך שהיא מרכזת את המחזור הגבוה בבורסה בהיקף של 87.9 מיליון שקל, פי 25 מהמחזור הממוצע השנתי במניה. אתמול דיווחה החברה כי היא מתכוננת למהלך שבו תשקיע עד ל-1.5 מיליארד דולר בשווקי אירופה ואסיה.

מניית כיל ירדה בסיום ב-2.6% תוך מחזור של 63 מיליון שקל. למרות ההמלצה הלא מחמיאה שזכה השוק הישראלי מכיוונו של בנק ההשקעות - דוייטשה בנק, שמרו האנליסטים בבנק הגרמני על המלצת "קנייה" למניית כיל, הנכללת בסקירת המניות הנמצאות בדו"ח, כך מסרו ל-Bizportal מקורות בשוק.

מניות ליפמן עלו ב-1.22%. הבוקר הודיעה החברה על חתימת חוזה בשווי 7 מיליון דולר עם הבנק הסיני ICBC. במסגרת החוזה תספק החברה גרסאות מותאמות של מסופים מהדגמים "נורית" 8320, "נורית" 8010, וקוראי כרטיסים להקשת קוד סודי מדגם "נורית" 222.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".