הבורסה: המסחר ייפתח על רקע פקיעת האופציות

הבוקר תפקענה אופציות המעו"ף של חודש נובמבר. מבול הדו"חות שפקד את הבורסה אתמול הוביל את הפעילים לשלוח את הבורסה לעליות חדות. בנק הפועלים, כי"ל ודסק"ש ימשיכו לרכז עניין רב גם היום
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע תפתח את יום המסחר החותם של השבוע בפקיעת האופציות לחודש נובמבר. לאחר הפקיעה, ייתכן ותחול השפעה מסויימת מכיוון וול סטריט. נזכיר שאמש חתמו המניות הישראליות בחו"ל בפערי ארביטראז' מעורבים.

מבול הדו"חות שאירע אתמול, לא הצליח להכביד על אוירת המסחר באחד העם. אך נזכיר כי הפעילים היו מרוכזים במחשבה על שערי הפקיעה הבוקר, דבר שייתכן והשפיע. אחרי השעה 9:45 עלולה להנתן פרשנות חדשה לאירועי אי הוודאות הפוליטית והבחירות שבדרך.

מדד ת"א 25 יפתח ברמת 766.77 נקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 774.42 נקודות. ומדד הטכנולוגיה, התל טק 15 יפתח ברמת 395.75 נקודות.

מניית בנק הפועלים תמשיך לרכז עניין רב גם היום. אתמול ריכזה מניית הבנק את המחזור הגבוה ביותר באחד העם - 233.9 מיליון שקל כשהיא זינקה ב-4.36%. הבנק עקף את התחזיות המוקדמות כשהציג זינוק של כ-29% ברווח הנקי הרבעוני, לרמה של 761 מיליון שקל, והביא לשיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי רבעוני של 20.6%. בתשעת החודשים הראשונים השנה הגיע שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי ל-21.2% בחישוב שנתי.

מניות דיסקונט השקעות שזינקו אתמול ב-3.29%, זאת למרות שדיווחה על ירידה של 42.6% ברווח הנקי ברבעון החולף לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-117 מיליון שקל. הרווח הנקי מתחילת השנה הסתכם בכ-369 מיליון שקל, ירידה של 33.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה העליונה רשמה הכנסות רבעוניות בגובה של 2.15 מיליארד שקל, עליה של 9.7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.