גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטס נכנסת כשותפה בפרויקט Sea Lion באיי פוקלנד

השותפות חתמה על הסכם הבנות עם החברות הבריטיות הציבוריות Premier ו-Rockhopper לקבלת זכויות של 30% בפרויקט תמורת מימון של חלק מעלויות הפיתוח של אחד השותפים
איתן גרסטנפלד | (2)

שותפות הנפט והגז נאוויטס פטר יהש 3.86%  חתמה על הסכם הבנות לקבלת 30% מהזכויות בתגלית הנפט Sea Lion, באיי פוקלנד. תמורת הזכויות תסייע השותפות במימון של חלק מעלויות הפיתוח של אחד השותפים.

נכס הנפט Sea Lion ממוקם כ-220 ק"מ צפונית לחופי איי פוקלנד בדרום-מערב האוקיינוס האטלנטי, וכולל 3 רישיונות בהם נתגלו ואומתו עתודות משמעותיות של נפט. נכס הנפט התגלה לראשונה בשנת 2010 על ידי Rockhopper ובשנת 2012 רכשה Premier  60% מזכויות הנפט ומונתה כמפעילת הפרויקט. מאז התגלית הראשונית, נקדחו במהלך השנים האחרונות 10 קידוחי אימות והערכה נוספים בנכס הנפט בהשקעה כוללת של כ-1.1 מיליארד דולר.

במסגרת ההסכם, החברות הבריטיות הציבוריות Premier ו-Rockhopper יעבירו לנאוויטס 30% מהזכויות בנכס הנפט, כאשר Premier תחזיק ב-40% ו-Rockhopper ב-30% הנותרים.

תמורת קבלת הזכויות נאוויטס ו-Premier יתחייבו להעמיד לחברת Rockhopper הלוואה בגובה ההון העצמי שיידרש ממנה לפיתוח שלב א', על פי חלקה בנכס הנפט. ההלוואה תשולם לנאוויטס ול-Premier מתוך 85% של התזרים החופשי של Rockhopper אשר ינבע מההפקה של שלב א'.

השותפות בפרויקט גיבשו תכנית של פיתוח תגלית הנפט בשלבים, כאשר החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח שלב א' צפויה להתקבל עד סוף שנת 2020. זאת לאחר השלמת מתווה המימון לפיתוחו. בהתאם לתכנית, תחילת ההפקה המסחרית משלב א' צפויה בשנת 2024.

ההסכם כולל בנוסף אופציה של נאוויטס לרכישת זכויות בשלב ג' של פיתוח הפרויקט, הכולל תגלית סמוכה נוספת, וכן הסכם לשיתוף פעולה בין הצדדים בכל רישיון עתידי שיירכש באזור.

בשותפות מבהירים כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הצדדים והסכמים מלאים ומחייבים צפויים להיחתם עד ליום 28 בפברואר 2020. כמו כן נקבע כי נאוויטס תוכל לבטל את העסקה ולקבל חזרה את הסכומים שישולמו על ידה עד לאותה עת.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    huxh 07/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    תשובה לך ותלמד כיצד עושים ערך למניות.
  • אלישקאשוילי שבתאי 11/01/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.