בשבוע שעבר דיווחנו לכם על השקת ה BYD Atto2 החשמלי על ידי 'שלמה מוטורס'. נזכיר, ה BYD Atto2 הוא קרוסאובר בסגמנט B+ Suv, כלומר עדיין לא גדול כמו קרוסאובר בסגמנט C, אבל גם לא ממש קטן כמו קרוסאוברים בסגמנט B. כבר בדיווח בשבוע שעבר עידכנו כי בקרוב תושק ה BYD Atto2 בגירסת פלאג אין, והיא אכן הושקה הבוקר במתחם החדש של BYD בשורק.

ה BYD Atto2 DM-i היא כאמור גירסת פלאג אין של הקרוסאובר החדש של BYD והיא מצטרפת ל BYD Sealion 5 DM-i שהושקה בתחילת השנה, ול BYD SEAL U DM-i ובכך משלים 'משפחה' של קרוסאוברים בתצורת פלאג אין, יחד עם ה Seal5 המשפחתית בתצורת פלאג אין, לצד ליין הדגמים החשמליים המוכרים של החברה, החל מהדולפין סרף העירונית ועד הטאנג הגדול.

ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין ארוך בשני ס"מ מאחיו החשמלי עם אורך כולל של 4.33 מטר, רוחב של 1.83 מטר וגובה של 1.675 מטר. בסיס הגלגלים 2.62 מטר.

הייחודיות של ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין היא שמדובר כרגע ברכב הפלאג אין הזול בישראל. ל BYD Atto2 סוללה בקיבולת 18Kwh המאפשרת טווח חשמלי של עד 90 ק"מ, וטווח משולב של בנזין וחשמל של 1000 ק"מ בתקן WLTP.

• ה BYD Atto2 בישראל -התחרות מתגברת בג'יפונים הקטנים
• הפלאג אין הייבריד הזול בישראל BYD Sealion 5 DM-i
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשועות האחרונים התגברה הפעילות הרגולטורית בשוק הרכב הישראלי, עם זימון יבואנים מרכזיים לשימועים במשרד התחבורה. הרשות לתחרות, בראשות מיכל כהן, המליצה שלא לחדש רישיונות יבוא למותגים ספציפיים, כחלק ממאמץ להפחית ריכוזיות. ההליך כולל חידוש זמני של זיכיונות לתקופה של 3-4 חודשים בלבד, במקום 2-3 שנים כמקובל, מה שמעיד על חקירה פעילה. הדברים מתרחשים על רקע דוח מבקר המדינה האחרון, שחושף שליטה של ארבע יבואניות גדולות בכ-60% ממכירות הרכב החדש בישראל. הדוח, שפורסם באוקטובר, מדגיש כי הבעיות שנחשפו בדוח קודם מ-2022 לא רק שלא נפתרו, אלא אף הוחמרו, בעיקר בהיעדר התקדמות ביישום רפורמות.

אין תחרות עצימה בשוק הרכב

ההמלצה המרכזית של הרשות לתחרות מתמקדת בטלקאר, יבואנית קיה הוותיקה. הרשות קבעה כי חידוש זיכיונות למותגים כמו SERES (רכבי חשמל סיניים), DFSK (מסחריות סיניות) עלול לפגוע בתחרות. הסיבה: טלקאר מחזיקה בנתח שוק משמעותי בקטגוריית רכבי נוסעים (M1), והוספת מותגים נוספים עלולה להוביל ל"ייבוש" מכירותיהם, שיווק בכמויות נמוכות או במחירים לא תחרותיים, כדי למנוע תחרות פנימית עם קיה. טלקאר טוענת כי למדה על ההמלצה דרך התקשורת בלבד, ומשוכנעת שבשימוע תוכיח כי פעילותה תורמת לתחרות, במיוחד בקטגוריית החשמל.

הרשות שולחת אותות דומים ליבואנים גדולים נוספים, כמו יוניון שמייבאת את המותג GAC שעל הכוונת וכנראה שיש נוספים. לחברות יש אולטימטום - ויתור על זיכיונות כתנאי לחידוש. זיכיונות של מותגים גדולים אצל מספר יבואנים יבדקו בקרוב. צריך להדגיש כי משרד התחבורה אינו מחויב להמלצות רשות התחרות, אך נוטה לאמצן.

שוק הרכב הישראלי מוסדר בחוק שירותי הרכב מ-2016, שמטרתו להגביר תחרות דרך פתיחת יבוא מקביל, זעיר ואישי. החוק פטר יבואנים עקיפים מרישיונות מלאים, הוריד דרישות הון והפחית חובות שירות, ואף אפשר יבוא רכבים משומשים עד שנתיים מייצור. עם זאת, יישום החוק נותר חלקי. יבוא ישיר שולט ב-97% מהשוק, בעוד יבוא מקביל מהווה 3% בלבד. הריכוזיות נובעת ממבנה השוק: 12-18 יבואנים פעילים, אך בפועל: יוניון, כלמוביל, צ'מפיון מוטורס, דלק מוטורס, קרסו מוטורס וטלקאר שולטות.  

• המלחמה שמה ברקס לשוק הרכב: ירידה במכירות החדשות והמשומשות; אבל יבואני הרכב מכינים לכם הפתעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדד CR4 ומדד HHI (הירשמן-הרפינדל) שבודקים ריכוזיות מעידים על שוק ריכוזי. דוח מבקר המדינה חוזר על כשלים אלה באופן כמעט זהה לדוחות קודמים, ומדגיש כי רפורמות כמו "לא עוצרים בנמל" (הסרת בדיקות מכון הרישוי) ו"מה שטוב לאירופה" (אימוץ תקנים אירופיים) לא הובילו לשינוי מהותי. השוק עמוס בחסמים, לרבות: רישום רכבים מקבילים כ"יד שנייה" (מה שפוגע בערך), מגבלה של 20 רכבים לשנה ליבואנים זעירים, ולוחות זמנים ארוכים להובלה. כפי שדווח כאן, הדוח מציין כי פתיחת המשק ליבוא איטית מאוד.