כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

המלחמה בין סוכני הביטוח לבין חברות כרטיסי האשראי עולה שלב

מהלך שעל פיו חברות האשראי יחלו לשווק ביטוחים גורר אחריו התנגדויות פוליטיות רבות אך תמיכה נרחבת מהצמרת הפיננסית במדינה: כל מה שצריך לדעת על הסוגיה שתוכרע בשבוע הבא

אור צרפתי | (3)

לאחר שנפרדו מבנק לאומי ומבנק הפועלים, חברות כרטיסי האשראי ישראכרט 0.36%  ומקס חיפשו מנועי צמיחה חדשים, והגיעו לעולם הביטוח. יחד עם תמיכת הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, ותמיכת הממונה על שוק ההון, משה ברקת, יצאו חברות כרטיסי האשראי למלחמה אל מול גוף חזק ומעורב פוליטית - סוכני הביטוח בישראל.

ענף הביטוח עבר שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה. בשנת 2008 המהפכה הראשונה בתחום הביטוח נזקפת לחברת איידיאיי ביטוח 4.2% , אשר החלה לשווק ביטוח ישיר ללא תיווך מסוכני ביטוח ובכך הפחיתה עלויות משמעותית לצרכן. במהלך השנים התחום נשלט, כמעט באופן אבסולוטי, ע״י החברות הגדולות שגרפו הרבה מאד כסף. בפברואר 2018 נכנסו לתוקף תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים, תקנות אלו הפחיתו בכ-80% את ההון המזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח, ואת אופן חישובו. לאור שינויי הרגולציה, החלו לראשונה לפעול חברות הביטוח הדיגיטליות, ווישור ("wesure") וליברה (״LIBRA״), ובעקבותיהן החברות הוותיקות החלו לפעול גם הן ברחבי הרשת, מה שדחק את סוכני הביטוח לפינה.

 

עם היפרדות חברות האשראי מהבנקים, התאפשר לחברות מבחינה חוקית להיכנס לעולם הביטוח. המשמעות היא הגדלת התחרות בצורה משמעותית בכך שחברות האשראי יוכלו להציע מחירים תחרותיים לביטוחים שמשווקים היום סוכני הביטוח עבור חברות הביטוח. החברות מעוניינות להיכנס בעיקר לשוק הביטוח הכללי, כלומר ביטוחי רכב, דירה, נסיעות לחו״ל וביטוח לעסק. ככל הנראה, החברות לא יכנסו לתוך שוק ביטוחי החיים והבריאות, אך ינסו לנגוס במוצרי חיסכון כמו פוליסות החיסכון הפיננסי וקופות גמל להשקעה, שני מוצרים אשר משווקים באופן בלעדי ע״י סוכני הביטוח.

 

סוכני הביטוח יצאו למלחמת הישרדות וגייסו את כל הכוחות האפשריים. כ-1,000 סוכני ביטוח אשר התפקדו בדצמבר האחרון למפלגת הליכוד, מהווים כעת כוח משמעותי במפלגה. לשכת סוכני הביטוח, בראשות ליאור רוזנפלד, גייסו לצידם גם את יו״ר סיעת הליכוד, ח״כ מיקי זוהר ויחד הגישו הצעת חוק שמטרתה לטרפד את כניסת חברות האשראי לתחום הביטוח.

הטענה כי הפלישה של חברות האשראי היא מסוכנת וכוחנית, זכתה לתמיכה של לשכת העצמאים בישראל, בראשות עו״ד רועי כהן, יחד עם רוח גבית שסיפקה מגפת הקורונה. אך דווקא עכשיו, כשהמשק הישראלי בכלל, ו-״האזרח הקטן״ בפרט, זקוקים להפחתת עלויות, וכל כניסה של חברות אשר תשפר את התחרותיות ותוריד את רמת המחירים בישראל היא מבורכת. ללא ספק, סוכני הביטוח יפגעו מן המהלך, אך אין לשכוח כי במשך שנים גלגלו אותם סוכנים עמלות גבוהות על חשבון הציבור, המוערכות בכ-8 מיליארד שקל בשנה!

 

הרצון של חברות האשראי הוא לבטח בעצמן ולא רק לשווק. קופת המזומנים של חברות אלה גדולה, ולכן יש להן יכולות להשיא את התשואה בכך שיחלו לבטח לקוחות. כרגע לא נראה כי חברות האשראי אכן יבטחו בעצמן, וגם אם כן, מדובר בביטוחים קטנים באופן יחסי כמו ביטוח נסיעות לחו״ל וביטוח רכב.

חברות הביטוח הגדולות לא חוששות, להפך, זה מהווה עבורן יתרון משמעותי. כל עוד חברות האשראי לא ינגסו בחלקן ע״י כך שיבטחו בכוחות עצמן, פעולות השיווק שיעשו חברות האשראי תומכות בחברות הגדולות, למה? כי חברות האשראי לא ישווקו חברות ביטוח קטנות, אלא ישווקו את הגדולות. תחום הביטוח הכללי, שהינו התחום הרווחי בענף הביטוח, הוא ריכוזי ונשלט ע״י החברות הגדולות שלצידן הרבה מאד חברות קטנות. כאשר חברות כרטיסי האשראי יחלו לשווק את החברות הגדולות, יגדל נתחן בשוק, אם כי לא באופן משמעותי, למרות זאת הצרכן ירוויח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

לחברות האשראי מאגר לקוחות גדול, לא רק מבחינה כמותית אלא גם מבחינת איכותית. הן בעלות נכסי מידע עצומים על לקוחותיהם, הדבר החשוב ביותר בתחום השיווק. בעוד שסוכן ביטוח יחפש בנרות לקוחות, בחברות האשראי יועים כמה פעמים נסעת לחו״ל, איזה הלוואות לקחת לרכב ואיזה סוגי נכסים יש לך, בכך הם יכולים להציע לך ביטוח מותאם אישית בקלות וביעילות.

הממשק היום יומי בין הצרכן לבין חברות האשראי, לצד הביטחון שהצרכן רוכש לחברות אלו יהווה יתרון משמעותי בשיווק מוצרי הביטוח על פני סוכני הביטוח. בסה״כ תחום שיווק הביטוח הוא נתח שוק לא גדול, אך מהלך שכזה לא דורש מחברות האשראי יותר מידי וככל הנראה יעלה את ההכנסות והרווחים וישמש כמקור צמיחה טוב לחברות אלו, מה גם שתחום השיווק ייצור בסיס לכניסה לענף הביטוח מצד חברות האשראי.

 

נכון להיום, הדיונים מתמשכים, וחבר הכנסת מיקי זוהר נלחם בכל כוחו, אפילו כנגד חבריו לסיעה, שר האוצר ישראל כץ אשר הודיע כי בכוונתו לקדם את התחרות במשק, ובכך ליצור צמיחה מחודשת.

שר האוצר טען כי הצעת החוק של מיקי זהר היא ניסיון לחסום תחרות על חשבון האינטרס הציבורי. בחילופי האשמות מיקי זהר לא נשאר חייב, ואיים לעכב את קידום החוק לעידוד תעסוקה במשק- אינטרס ציבורי בשיא תפארתו. גם ראש הממשלה נכנס לתמונה לאחר שהגיע לסייע לח״כ מיקי זהר, בתוך כך סיכמו הצדדים כי הצעת החוק תובא לדיון ביום ראשון הקרוב וכי יש לבחון לעומק את ההצעה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אאא 16/06/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
    מבורכת,גם אם לא תהיה הפחתת עלויות. הליכוד לא יכול למנוע אותה וגם לא רוצה.יש אלף סוכני ביטוח בליכוד ? יש מליוני לקוחות ביטוח בליכוד.
  • 2.
    סוכן ביטוח = עמלות (ל"ת)
    אנונימי 15/06/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סתם 15/06/2020 15:45
    הגב לתגובה זו
    אתה באמת חושב שלחברת האשראי יהיה אכפת מהצרכים של הלקוחות....מכשרים כמה נציגי מכירות ויעלה לעבודה....למכור כמה שיותר
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.