איתי בן זאב
צילום: יח"צ

האחרונים לזהות: באתר הבורסה חיכו שעה וחצי לדיווח של כיל

שעה וחצי אחרי הפרסום בחו"ל, ולאחר מחזור מסחר של 51 מיליון שקל, באתר הבורסה  נזכרו ליידע את משקיעי כיל בעסקת הענק של פוטאש
גיא בן סימון |

המשקיעים קוראי השפה העברית שוב יצאו האחרונים לדעת. אחרי מחזור של 51 מיליון שקל במניית כיל מהפתיחה הבוקר, הבורסה נזכרה לעצור את המסחר במניה ברקע להודעה שיצאה הבוקר מעבר לים לפיה פוטאש מוכרת ההחזקותיה בכיל הישראלית.

למעשה, באתרים בחו"ל הידיעה פורסמה שעה וחצי לפני הפרסום בישראל. באתר Bizportal  פורסמה הידיעה בשעה 9:13. רק בשעה 10:13 (שעון ישראל) יצאה הודעה למשקיעים במערכת המאיה אחרי שהבורסה קיבלה את ההודעה בשעה 10:07. מדובר על כמעט חצי שעה מהפתיחה בעוד ההודעה בחו"ל יצאה כבר ב-8:40. אין זו הפעם הראשונה שמידע ציבורי מפורסם קודם מעבר לים, אך המקרה בולט במיוחד כאשר מדובר בחברה בסדר גודל של כיל, ועוד במחזורי ענק.

אפשר לקבל את ההסבר לפיו בכיל קיבלו את הודעתה של פוטאש בהפתעה, אך קשה להבין מדוע רק בשעה 10:07 כיל העבירה את המסר לבורסה, ורק שעה וחצי מהפרסום בחו"ל הוחלט על הפסקת המסחר במניה יחד עם פרסום הודעה לקונית בעברית שפוטאש מכרה את ההחזקות בכיל, ללא הסכום.

הרי לא מדובר במידע שהגיע משום מקום. העננה מעל כיל לגבי ההחזקה של פוטאש מרחפת מעל החברה ולא מהיום. המיזוג עם אגריום פורסם כבר לפני חודשים וגם כוונתה של פוטאש למכור את ההחזקה בכיל היתה ידועה. המשקיעים הישראלים, קוראי השפה העברית, שוב - הם האחרונים לדעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליקרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתלי

אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה

הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים


צלי אהרון |
נושאים בכתבה אלומה דיסקונט

קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.

ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.

מה מתוכנן בחברת אסקו?

במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.

אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו. 

דן בר משיח, היזם שמוביל את פעילות החברה בשנים האחרונות, מחזיר לידיו את השליטה כדי להוביל תוכנית פיתוח רחבה לעשור הקרוב. אחרי השקעות של כ-200 מיליון שקל שכבר בוצעו בפרויקט ״שמיים כחולים״, החברה מתכננת תוכנית השקעות של עד כמיליארד שקל עד שנת 2030 - עם יעד לצמיחה משמעותית בהכנסות, ברווחיות ובפעילות המסחרית. לפי התחזיות שהוצגו למשקיעים, ב-2026 אסקו צפויה להגיע ל-EBITDA של כ-50 מיליון שקל, רווח נקי של כ-30 מיליון שקל ומחזור פעילות של כ-250 מיליון שקל.