לפחות 2 סוכנויות צילום גדולות שסיפקו צילומים לישראל היום, מסרבות לחתום על חוזה ההתקשרות החדש שהעיתון מנסה להכתיב להן - כך נודע לאייס. מדובר בסוכנות הצפונית ג יני ובסוכנות הירושלמית של ליאור מזרחי. גם הצלם הוותיק קוקו (מאיר בן ארי) מסרב לחתום על החוזה שהוצא לו בשל מחלוקת על ארכיון התמונות שברשותו.

עם סיום מבצע צוק איתן וכמה חודשים לאחר החלטת הנהלת ישראל היום להחתים על הצלמים על חוזה המסדיר מחדש את יחסי העבודה בין הצדדים. על חוזה זה פורסם לפני שבועיים באתר העין השביעית. במהותו, החוזה קובע כי הצלם הוא נותן שירות, והעיתון מקבל שירות, כך שאין כלל יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע, בניגוד למשל ליחסים עם הכתבים והעורכים בעיתון.

ישראל היום ניפק 2 חוזים: צלמים ותיקים שכבר עובדים עם העיתון, וצלמים חדשים. בשניהם מוגדרים הצלמים כנותני שירותים, כך שאינם זכאים לזכויות סוציאליות, ובמידה וייגרם נזק לציוד הצילום השווה אלפי דולרים במסגרת העבודה עבור העיתון, הם לא יפוצו על כך. אם בית הדין לעבודה יחליט בעתיד כי קיימים יחסי עובד-מעביד בין הצלמים לעיתון, הם יחויבו בתשלום שליש מהשכר שקיבלו עד אותה עת.

בפועל, הצלמים יודעים כי במידה ולא יחתמו, העיתון יפסיק לעבוד איתם וימצא להם מחליפים במהירות. אם לא תחתום, לא תהיה עבודה ותוך שניה ימצאו מחליף , אמר צלם לנמר של נייר. הם יודעים איפה ללחוץ לך, ואיך לעשות את זה .

על פי החוזה החדש, הצלמים הוותיקים יזכו לפיצוי של 1% מכלל העבודה שלהם מרגע שהחלו את העבודה עבור העיתון, וזאת בתמורה לוויתור על כל זכות על הצילומים שניפקו לעיתון בשנות עבודתם עבורו, כך ש ישראל היום יוכל לעשות שימוש בצילומים אלו עבור כל גופי הקבוצה, כולל מקור ראשון ו-NRG. זו בושה , אמר צלם שנחשף לחוזה. עבודה של שנים תעבור ללא פיצוי לעיתון? זו הפגיעה הכי גדולה בזכויות היוצרים של צלם .

מי שמסרב לחתום על החוזה בשל סעיף הארכיון, הוא הצלם קוקו. בשיחה עם נמר של נייר, ביקש קוקו לא להגיב: אני מעדיף לא להתייחס לכך .

"כל החוזה מפריע לי"

הצלמים גם חוששים מסעיף ההגנה המשפטית, שמאפשר לעיתון להסיר אחריות, וכך התביעה, גדולה ככל שתהיה, תיפול על הצלם עצמו. כפי שאמר צלם בכיר לנמר של נייר, יש גבול עם החוזה הזה של ישראל היום - אם צלם יוצא לשטח, אין עליו הגנה. אתה יכול לעבוד איזה 10 שנים נהדר, ואז לפשל פעם אחת קטנה, ולקבל על עצמך תביעה בסכומי עתק. אתה גם לא יכול להגן על עצמך בביטוחים על גבי ביטוחים על גבי ביטוחים, כי זה כבר לא משתלם כלכלית .

זו אחת הסוגיות שמונעות מליאור מזרחי לחתום על החוזה החדש. מזרחי, שהיה אחראי על הצילום בירושלים עבור ישראל היום , הפסיק לעבוד עם העיתון ב-1 באוקטובר בשל סירובו לחתום על החוזה. מזרחי הפעיל כ-4 צלמים פרילנסרים שצילמו עבור ישראל היום , חלקם חתמו כעת על חוזה ישירות מול העיתון, אולם מזרחי לא מתכוון לעשות כן. כל החוזה הפריע לי , הוא אומר בשיחה עם נמר של נייר. מה אתה מקבל תמורתו בכלל? בקטע המשפטי, אין הגנה על הצלם או שהיא בכלל לא ברורה .

גם אנצ ו גוש, הבעלים של סוכנות 'ג ימי' בצפון, עדיין לא חתם על החוזה, ולדברי גורמים בתעשייה, בשל הסתייגויות שלו לגבי החוזה הבעייתי לכאורה. בשיחה עם נמר של נייר, סירב גוש להגיב, אולם אישר כי טרם נחתם חוזה בין הצדדים.

החוזה שמציע 'ישראל היום' לצלמיו, הוא רק נדבך אחד במצבו של שוק הצילום בישראל. כפי שפורסם בתחילת השנה באייס, חייו של צלם החדשות בישראל לא קל בכלל: תעריפי צילום נמוכים, אי השתתפות בהוצאות דלק, אי השתתפות בביטוחים על ציוד ורכב, ועוד. בזמנו פורסם התעריף של 'ישראל היום' לצלמים: עבור שעתיים יקבל הצלם 120 שקלים, ו-150 שקלים עד 4 שעות. מעל 4 שעות יקבל הצלם 225 שקלים, סכום זהה לזה אותו יקבל הצלם עבור קריאה בשבתות או בלילות. סכומים אלו כוללים גם הוצאות דלק, אלא אם מדובר באייטם מרוחק, ואז העיתון ישלם לצלם החזר הוצאות של שקל אחד לק"מ.

ב'ישראל היום' סירבו להתייחס לנושא.